איך מתבטאת אשמה לא מודעת?

פעמים רבות אשמה לא מודעת מתבטאת באמצעות דיכאון וחרדה
פעמים רבות אשמה לא מודעת מתבטאת באמצעות דיכאון וחרדה.
פעמים רבות אשמה לא מודעת מתבטאת באמצעות דיכאון וחרדה. בדיכאון, יש תחושה של חוסר שביעות רצון מעצמך ומהעולם. בחרדה, דרך ציפייה לפגיעה או עונש.

אשמה היא תחושה מורכבת, המושפעת מגורמים רבים. אתה חווה את זה כחרטה, האשמה עצמית והרגשה של זלזול אישי. עם זאת, זו לא תמיד תחושה מודעת. חוויות מסוימות מובילות לאשמה לא מודעת, שהיא האשמה עצמית שגורמת לאי נוחות מבלי שאתה בכלל מבין זאת.

אשמה לא מודעת קשורה כמעט תמיד לטאבו או לאירועים או מצבים בלתי נסבלים. לפעמים, זה נובע ממעשים. עם זאת, פעמים אחרות זה נובע ממחשבות או רצונות שאתה דוחה במודע.

"כל אדם אשם בכל הטוב שלא עשה."

-וולטר-

במקרים מסוימים, אשמה לא מודעת קשורה לתוקפנות או למיניות. במילים אחרות, יש תחושות של תשוקה שאדם חווה שהופכות לבלתי נסבלות. לדוגמה, התנהגות תוקפנית כלשהי כלפי אדם שהם אוהבים או רצונות גילוי עריות.

מה שהופך את המתנה הלא מודעת לכל כך מזיקה היא העובדה שאדם לא מזהה אותה, אלא מדחיק אותה. אולם, גם באופן לא מודע, האשמה ההיא חוזרת ומתבטאת. למשל באמצעות חבלה עצמית, חרדה, מלנכוליה ואפילו התנהגות עבריינית.

אי נוחות עם עצמו

אחת הדרכים הרגילות שבהן מתבטאת אשמה לא מודעת היא באמצעות אי נוחות מתמדת עם עצמך. הפסיכואנליטיקאי פרנץ אלכסנדר מציין כי המנטרה הבסיסית של אדם אשם היא: " אני לא טוב, לכן מגיע לי עונש". לפיכך, זו יותר מסתם בעיה של הערכה עצמית.

סוג זה של אשמה מוביל לדחייה עצמית מתמשכת. שום דבר שהאדם עושה לא מספק אותם לחלוטין. לפיכך, הם מפגינים ביקורת יתר כלפי עצמם ומכפישים את מחשבותיהם, רגשותיהם ומעשיהם. לעתים קרובות, זה מוביל למצבים של דיכאון וחיים חסרי ערך.

אשמה לא מודעת קשורה לתוקפנות או למיניות
במקרים מסוימים, אשמה לא מודעת קשורה לתוקפנות או למיניות.

אנשי מקצוע רפואיים נוטים לאבחן זאת כ"אשמה דיכאונית". במקרים קיצוניים, זה יכול לשתק את חייו של אדם. תחושות של חוסר ערך יכולות אפילו לגרום לאדם להרגיש שלא מגיע לו לחיות. בנוסף, הם הופכים לעצבניים יתר על המידה והם כל הזמן במצב רוח רע.

אשמה וחרדה לא מודעת

כמה מהביטויים השכיחים ביותר של אשמה לא מודעת הם חרדה וייסורים. ספציפית, ייסורים הם תחושת דאגה לא מדויקת אך עזה. זה כאילו אתה מרגיש שמשהו נורא יכול לקרות, אבל אתה לא יודע מאיפה בא האיום או למה יתרחש האירוע הקטסטרופלי.

סוג זה של אשמה נקרא "אשמה רודפת". לפעמים, זה יכול להיות פולשני מאוד ולמלא את מוחותיהם של אנשים בחרדה. בדרך כלל, יש אובייקט או רעיון שהאדם מפחד ממנו והפחד הזה הופך לרודף. לדוגמה, החפץ יכול להיות בין היתר מחלה, זקנה או אל.

במקרים אלה, אדם מתחיל לכוון את התנהגותו לפייס אותו אובייקט. או לפעמים הם עושים הכל כדי להימנע או להגן על עצמם מפניו. במקרים קיצוניים, רגשות אלו עלולים להוביל להתנהגות פלילית מכיוון שהאדם רוצה להיתפס כדי להיענש.

פנטזיה ואשמה

כפי שציינו בהתחלה, אשמה היא תחושה מורכבת שבה גורמים רבים מתערבים. לדוגמה, למשפחה, לתרבות, לדת ולערכים יש השפעה רבה. מישהו עם חינוך שמרני מאוד עלול לחשוב שלחוות תשוקות מיניות זה דבר רע.

אנשים רבים חווים גם אשמה לא מודעת על אירועים שהתרחשו במהלך ילדותם. כמובן, הרבה פעמים לא הייתה להם שליטה על הדברים האלה. למשל, ויכוחים וריבים בין הוריהם. או, בתור ילד, הם יכלו להיות מטרה להתעללות פיזית, או, אפילו גרוע מכך, להתעללות מינית.

לפעמים, אשמה לא מודעת יכולה אפילו להתעורר רק בגלל היותם בחיים. "אם לא הייתי נולד, אמא שלי הייתה יכולה לקבל את התואר שלה." במקרים מסוימים, נראה שהאשמה שונה. מספר ניסויים מוכיחים זאת.

תחושת אשמה ולקיחת אחריות על הטעויות שלך הם שני דברים שונים מאוד. הראשון רק מוביל לאי נוחות. זה מתחיל עינוי עצמי אינסופי שמסתיים רק בהידרדרות פסיכולוגית. השנייה היא דרך מודעת ובוגרת להעריך את ההתנהגות שלך ובעיקר לקבל אותה.