מחשבות הורסות, אבל הן גם מרפאות

אבל הן גם מרפאות
לכן אומרים שמחשבות - בהשפעתן - גורמות לנו לחלות ולהרוג, אבל הן גם מרפאות.

בריאות וחולי נתפסים היום כאיזון מורכב באינטראקציה בין גוף ונפש, בין האורגניזם והמחשבות. לאט לאט אנו מפתחים דעות רדוקציוניות שהרחיקו חשיבות מהשפעת העולם הסובייקטיבי על גופנו וכתוצאה מכך על מחלות וריפוי.

הרפואה הקונבנציונלית הופכת מודעת בהדרגה לגבולות המיקוד שלה. המאה ה -20 הייתה בסימן פרדיגמה שבה הרעיון של גוף-מכונה שלט. מנקודת מבט זו, האורגניזם היה כמו מכשיר המורכב מחלקים שונים ומחלה הייתה חוסר תפקוד באחד מאותם חלקים, הן תפקודיים והן מבניים.

"אם לא תפעל בדרך שאתה חושב, בסופו של דבר תחשוב בדרך שאתה פועל"

-בלייז פסקל-

אולם, הודות לאותן התקדמות ברפואה, ניתן היה להוכיח שלמימד הפנימי יש השפעה חזקה, בין אם ישירה על עקיפה, על מצב בריאותו של האדם. יתר על כן, השפעה זו ניכרת אפילו יותר על מצב בריאותם הנתפס. לכן אומרים שמחשבות - בהשפעתן - גורמות לנו לחלות ולהרוג, אבל הן גם מרפאות.

רפואה פרמקולוגית ורפואת המחשבות

ברוס ליפטון הוא דוקטור לביולוגיה תאית ומחברם של מספר ספרים. הוא העמיק בנושא של בריאות, מחלות והשפעת המחשבות על התהליכים הללו. התגליות והמסקנות שלו באמת מעניינות.

ליפטון מציין שהרפואה הפרמקולוגית היא למעשה כישלון. זאת בשל העובדה שהרפואה הכימית, כולה, גורמת לתופעות שליליות לא פחות או אפילו יותר מהמחלה עצמה. הוא מבטיח שרבות מהתרופות הללו יכולות אפילו להוביל למוות של אדם לאורך זמן.

הוא גם טען שהסביבה הטבעית של התא היא דם וששינויים בדם נקבעים על ידי מערכת העצבים. יחד עם זאת, מערכת העצבים היא הסביבה הטבעית של מחשבות ורגשות. ככזה, מנקודת מבטו של ליפטון, המחשבות והתחושות הן שגורמות לנו בסופו של דבר חולים וכתוצאה מכך, הן גם אלו שיש להן את האפשרות לעזור בריפוי.

כוחן של המחשבות על הגוף

בסופו של דבר תחשוב בדרך שאתה פועל"
"אם לא תפעל בדרך שאתה חושב, בסופו של דבר תחשוב בדרך שאתה פועל".

זה לא רק ברוס ליפטון, אלא גם חוקרים רבים אחרים שמעניקים כוח רב למחשבות שלנו בתהליך של מחלה וריפוי. אפילו הרופאים המיומנים ביותר בפרמקולוגיה יודעים שאם מישהו סובל ממשהו רע, יש סיכוי גדול יותר להחלים אם הוא יישאר בסביבה מעורבת, מוקפת בחיבה ואמון.

זה לא ידע אזוטרי, וזה גם לא השפעה שהביא על-טבעי. ההסבר לכוח המחשבות שלנו הוא גם עניין של כימיה. כאשר אדם מתמודד עם נוכחות נעימה או נהנה מגירוי חיובי, מוחו מפריש דופמין, אוקסיטוצין וסדרה של חומרים המביאים בריאות טובה לתאים שלו. ההיפך קורה כאשר הגירוי שלילי, גורם לפחד, כעס או רגש הרסני אחר.

האורגניזם לוקח על עצמו משימה טיטאנית בכל יום: ייצור מאות טריליונים של תאים חדשים כדי להחליף את אלה שמתים. הוא גם צריך להגן על עצמו מאלפי גורמים פתוגניים המאיימים על הבריאות. אם הגוף שלך מרגיש שהוא צריך להילחם נגד גירויים שליליים מאוד מהסביבה בכל יום, הוא יבזבז את כל האנרגיה שלו על זה והוא יניח בצד את שאר תפקידיו של צמיחה והגנה. התוצאה: אתה חולה יותר בקלות.

בין הצעה לאנרגיה

אפקט הפלצבו נחקר בהקשרים שונים והתוצאות שופכות אור על השפעתו על תפיסת הגוף שלנו. למעשה, לכמה מהתרופות הקיימות היום יש השפעות מעט טובות יותר מאלו של פלצבו. פלצבו אלו הם הוכחה שאין להכחישה לכך שהשפעת המחשבות שלנו - במקרה של אפקט הפלצבו, הציפיות שלנו - יכולה להיות עוצמתית להפליא: אתה מאמין שזה ירפא אותך ועוצמת התסמינים מתדלדלת.

הפיזיקה הקוונטית הדגישה את חשיבות האנרגיה, שהיא ההרכב הסופי של החומר. כולם והכל הם, בצורתו הפיזית הפרימיטיבית ביותר, אנרגיה. זו הסיבה שתרופות חדשות מכוונות את עצמן יותר לאיזון אנרגיה מאשר לשינוי כימי של הגוף. הם יוצאים מהרעיון שתהליכי המחלה מופעלים על ידי חוסר איזון אנרגטי.

חוסר האיזון הזה בא לרוב כתוצאה מתכנות לחשוב שלילי, שמתחיל בילדות. אולי שכנעת את עצמך במודע שאתה צריך לחשוב בדרך אחרת ובכל זאת משהו עמוק בפנים עוצר אותך מלעשות את זה. אז מה שצריך לשנות הם לא המחשבות המודעות שלך, אלא כל התכנות הלא מודע הזה שסחבנו איתנו מאז שנות חיינו הראשונות. זו הדרך לחולל שינויים המעודדים בריאות נפשית ובהמשך גם בריאות גופנית.

הערת עריכה: עם מאמר זה, אין בכוונתנו לפגוע בחשיבות הפרמקולוגיה בכל הנוגע למלחמה במחלות הרסניות כמו סרטן; למעשה, אנו יכולים לומר שזה חיוני כרגע. מה שאנחנו כן רוצים לציין הם בריאות נפשית ורווחה פסיכולוגית כשני מרכיבים בעלי השפעה חזקה בתוך הטיפול שניתן לשנות על מנת לשפר או להחמיר את האבחנה.