אני מאורס לך, לא המשפחה שלך

אני מאורס לך"
ביטוי שניתן להשתמש בו כדי להתמודד עם מערכות היחסים הקשות הללו או המרחק שנוצר עם החמות הוא "אני לא מאורס למשפחה שלך, אני מאורס לך".

אפשר לבחור את האדם איתו הם רוצים לבלות את שארית חייו, אבל לא את האנשים שמגיעים איתם. המשפחה והחברים של בן זוגך עלולים להפוך לבעיה בחיי הנישואין, ובמקרים הגרועים אף עלולים להוביל לפרידה.

ביטוי שניתן להשתמש בו כדי להתמודד עם מערכות היחסים הקשות הללו או המרחק שנוצר עם החמות הוא "אני לא מאורס למשפחה שלך, אני מאורס לך". עם זאת, אנו יודעים שכאשר אנו מתארסים למישהו, אנו מתארסים גם לעולם הסובב אותו. אנחנו לא מחויבים להסתדר עם כולם בעולם, אבל אנחנו חייבים לפחות לנסות לשמור על מערכת יחסים לבבית.

מצד שני, האם נסתדר או לא תלוי בכמה גורמים כי כל משפחה היא שונה. זה דבר אחד כשאתה גר מאות קילומטרים מהחותנים, אבל זה סיפור אחר כשאתה חולק את אותו בית או גר שני רחובות משם.

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו; האנשים האומללים אינם מאושרים בדרכם שלהם."

-ליאו טולסטוי-

נשים נוטות ליצור קשרים הדוקים יותר עם משפחת הבעל (באופן כללי), והקשר הזה יכול להיות מקור גדול לאושר כאשר הוא הדדי ומטופל. עם זאת, הקרבה גם מגבירה את הסבירות לחיכוך.

המצב הגרוע ביותר שאנו עלולים להתמודד איתו הוא כאשר אחד הצדדים, או בן הזוג או המשפחה, לוחץ על האדם לבחור בין אחד משני ה"צדדים" שנוצרו. אנחנו לא מעזים לתת פתרון אחד לקונפליקט הזה כי הוא דורש ניתוח יסודי של כל מצב, אבל אנחנו יכולים להציע כמה דברים.

גם אחרי הרגע הקריטי הזה דברים יכולים להשתנות. אין זה פלא שאנשים שמנסים לגרום לנו לבחור הולכים בכל הכוח לדרוש תשומת לב או להקדים את הצד השני. אם יצליחו, הם ימשכו את דרישתם ללא סיבוכים נוספים.

מצד שני, כשיש החלטה כזו על הפרק, יש שורה ארוכה של מחלוקות שלא משתנות עם הזמן. כפי שאמרנו קודם, אתה יכול לקחת אלף מצבים והמצב שאני מתאר אולי לא זהה לשלך, אבל הוא הנפוץ ביותר. עבור זוגות רבים, למרות העובדה ששני בני הזוג מבוגרים, אחד או יותר מההורים עדיין יחשבו על בנם או בתם כעל ילד מתוק וחסר אונים בעולם מלא בסכנה.

אנו יודעים שכאשר אנו מתארסים למישהו
עם זאת, אנו יודעים שכאשר אנו מתארסים למישהו, אנו מתארסים גם לעולם הסובב אותו.

לפיכך, הם לא מהססים לנסות להמשיך ולדאוג להם בצורה מגוננת יתר, בולטת ובמקרים מסוימים אף דיקטטורית. זה קשה לבן הזוג של האדם עם סוג זה של הורים והם בסופו של דבר מרגישים אי נוחות. דמיינו את תכנון החופשה שלכם. אתה מודיע להורים ומישהו מתנגד לתוכניות שכבר עשית, או אפילו מנסה לחבל בהם באמצעות אסטרטגיות פסיכולוגיות כמו סחיטה רגשית.

עם זאת, לאב או אם שמכהנים אין בדרך כלל השפעה רבה אלא אם כן הבן או הבת מסכימים לכך. בדרך כלל, בעיות חמורות מתרחשות כאשר ההורים והילדים לא התבגרו. אחד רוצה להגן בעוד השני רוצה להיות מוגן. מצד שני, יהיו ילדים שישימו מרחק בינם לבין הוריהם כאשר יבינו שלמרות שיש להם כוונות טובות, הם מתערבים באושר שלהם.

מצד שני, לא תמיד המחותנים הם האשמים בסכסוכים המשפחתיים. ישנם מקרים רבים אחרים שבהם זה הזוג שיוצר את הקשיים. מצב אופייני, מהבחינה הזו, מתרחש בדרך כלל כאשר מעורבים ילדים קטנים ובני הזוג אינם רוצים לבלות זמן עם חמיהם מבלי שיש להם סיבה טובה לכך. או כאשר יש חגים מיועדים והאדם משתמש באסטרטגיות פסיכולוגיות כדי לחגוג תמיד עם משפחתו.

האם אפשר להסתדר עם החותנים שלנו?

למעט מקרים מיוחדים, התשובה היא כן. אין שום סיבה שתמנע ממך להסתדר עם החותנים שלך או עם בני משפחתו של בן הזוג. עכשיו, זה נכון, כפי שאמרנו בעבר, שיש אנשים שמקשים על זה מאחרים.

כדי לעשות את זה קצת יותר פשוט, בואו ניכנס לנעליה של בחורה צעירה שנמצאת עם החבר שלה כבר זמן מה והם החליטו שהגיע הזמן להתחיל לפגוש אחד את השני עם המשפחות. האמת היא שמצב זה גורם לרוב למתח מכיוון שכל אחד מבני הזוג מניח שהם מוערכים על ידי משפחתו של השני.

חרדה זו בדרך כלל חולפת עם הזמן, אבל לפעמים היא לא. יש גברים שלמרות ארוחות ערב רבות עם חמיהם, עדיין חוששים שבכל רגע אבא של בן זוגם יוציא את רובה הציד שלו.

אם התחושה הזו אף פעם לא נעלמת, קשה מאוד לקיים מערכת יחסים טובה בין בן הזוג לחמותיו, כי אף אחד לא אוהב להיות במצב שבו הם מרגישים כל הזמן שהם מוערכים. במצב זה רוב ההתנהגויות שלנו הן מלאכותיות ואנחנו לא מרגישים כמו עצמנו. יתרה מכך, בהקשר כזה קשה מאוד לקיים תקשורת כנה ופתוחה שהיא חיונית לפתרון קונפליקטים.

במצבים כאלה, אפשר לשמור על מערכת יחסים, מתוחה ככל שתהיה, אבל קשה להימנע מעימות כי לא נוצרו ערוצי תקשורת מתאימים לפתרון הבעיות. מה שנוטה לקרות, אם המצב לא הופך דרמטי, הוא ששני הצדדים בסופו של דבר רושמים את העימות ברשימת הדברים שהם עשויים להתמודד איתם בעתיד. האם המצב ישתפר או גרוע יותר יהיה תלוי במידה רבה בכישורים החברתיים של הפרטים השונים ובנכונותם לפתוח את קווי התקשורת.

עליך לזכור שחשוב מאוד לשמור על קשר טוב עם משפחת בעלך/אשתך לפני קשירת הקשר במזבח או חתימה על הספר בטאבו.

זו לא חובה לעטות פרצוף שמח בכל פעם שהם באים לארוחת צהריים, אלא ללמוד לקבל את זה שהאנשים האלה היו בחיים של בן הזוג שלך הרבה זמן, וכנראה עוד לפני שאתה פוגש אותו/ה.

כדי לענות על השאלה אם אתה יכול להסתדר עם החמות שלך או לא, אולי טוב להסתכל מנקודת המבט של הצד השני. האם תרצה שבן הזוג שלך יגרום לך לבחור בין המשפחה שלך לבינו/ה? איך אתה רוצה שהם יהיו בימי ראשון, בחגיגות יום ההולדת או בחגי דצמבר? מה אם בעלך/אישתך יגידו לך שהם לא יכולים לסבול את ההורים שלך?

זה טוב להיות אובייקטיבי ולהניח שלכולנו יש חוזקות וחולשות. איננו יכולים לצפות מאחרים להשתנות אם לא נעשה זאת קודם. אז אם המשפחה של בן הזוג שלך לא "אידיאלית", למד לזהות את הדברים החיוביים (לכולנו יש משהו בולט).

דע מה אתה יכול ומה אתה לא יכול לקבל כשאתה מבקר את משפחת בן הזוג או כשהם מגיעים לביתך
דע מה אתה יכול ומה אתה לא יכול לקבל כשאתה מבקר את משפחת בן הזוג או כשהם מגיעים לביתך.

כמו כן, אם אתה באמת אוהב את בעלך/אשתך, נסה לזכור שבחרת להיות איתו/ה עד סוף חייך, למרות כל צורה של מצוקה. כמובן, מכיוון שחתנים חטטנים או נוכחים תמיד יכולים להיכלל ברשימת "בעיות לזוג להתגבר", זה יעזור לחזק את הקשרים ביניכם.

מה אני יכול לעשות כדי להסתדר טוב יותר עם החמות שלי?

הקיצוניות אף פעם לא טובה. זה לא אידיאלי אם החותנים שלך כל כך נוכחים עד כדי הופעה בחדר השינה שלך וגם לא טוב שאתה אף פעם לא רואה אותם. בני הזוג צריכים להיות "עמידים למים" מספיק כדי לא לתת לצדדים שלישיים להתערב בהחלטות ובחיי בני הזוג.

עם זאת, יש כמה טיפים שיעזרו לך להסתדר איתם כדי שלא הכל יהיה קרב, ויכוח או שתיקה מתוחה המובילה לצהריים או ערב גרועים:

ראשית, עליך להגדיר כמה גבולות. דע מה אתה יכול ומה אתה לא יכול לקבל כשאתה מבקר את משפחת בן הזוג או כשהם מגיעים לביתך. הבהירו מההתחלה שהמחסומים הללו אינם ניתנים למשא ומתן. עם מי תדבר בעניין הזה? עם בעלך/אשתך, כמובן. אולי אתה בטוח מספיק כדי לדבר ישירות עם החמות שלך, אבל זה לא תמיד רעיון טוב. אנשים מסוימים יכולים להיות די רגישים וזה יכול ליצור בעיות נוספות. הזהר.

אל תשים את בן/בת הזוג שלך "בין הפטיש לסדן" על ידי כפייתו/ה לבחור בינך לבין משפחתו. לכולנו הזכות לשמור על קשרים הדוקים עם המשפחה שלנו. בסופו של דבר, ההורים שלנו הם ההורים שלנו וזה לא ישתנה לחינם. אם המצב נהיה מאוד לא נוח, אל תבלה זמן ביחד, אבל אל תכריח את בן/בת הזוג לוותר עליהם אלא אם כן הם פוגעים בו/ה.

דרך נוספת להסתדר עם החמות היא לחשוב על מי אנחנו ולא על עצמנו כל הזמן. זה אומר שאם אתה הולך לארוחת ערב עם החמות שלך, עשה זאת למען האושר של בן הזוג שלך. זה יהיה משהו שהם יעריכו מאוד.

נסה להיות עצמך. אל תהיה מזויף. המחותנים שלך הם עדיין אנשים עם אינטרסים וצרכים ומחפשים את טובת בנם/בתם. אם אתה עצמך, בן הזוג שלך יזהה זאת יותר ברגעים שאתה מבלה עם משפחתו ויראה תחושת אושר גדולה יותר. אם אתה בדרך כלל אדם מאושר ואז הופך לאדם המר ביותר על הפלנטה באותו רגע, קשה לבן הזוג לזהות אותך כאדם בו הם מאוהבים, וזה בהרחבה מועבר להורים שלו.