מה גורם לחיים מאושרים יותר, יציבות או שינוי?

חיים של שינוי או יציבות
חיים של שינוי או יציבות.

איך היית מגדיר את עצמך? כאדם עם כנפיים? או אולי בתור מישהו עם שורשים? פעמים רבות, לא קל להחליט בין זה או אחר, בין יציבות לשינוי. החיים הם לא שחור ולבן. הקיום שלנו צבוע בסולמות אפור. הוא מלא בנסיבות זעירות שמובילות אותנו מדרך אחת לאחרת.

לפעמים, אנו חשים את המשאלה הבלתי ניתנת להגדרה להושיט כנפיים ולברוח מהחיים שאנו מנהלים כעת. לברוח ממה שמקיף אותנו כרגע. לא תמיד אנחנו יכולים לעשות את זה, כי לכולנו יש שורשים - חלקם עמוקים יותר מאחרים - שמונעים מאיתנו לעזוב את חיינו ביחד. שינוי מסוג זה דורש הרבה נחישות, וזה לא דבר שקל למצוא.

מה יותר טוב אז? יציבות או שינוי?

האמת היא שאין תשובה נכונה לשאלה הזו. האמת היא שהדבר היחידי האמיתי הוא "הנסיבות". רגעים חיוניים בהם עלינו לבחור אם להטיל עוגן או לצאת לדרך לארצות חדשות. רגעים מכריעים שבהם אנחנו צריכים לאזור אומץ.

חיים של שינוי או יציבות

יש אנשים שלא יכולים לעמוד בשקט. הם תמיד מסתכלים מעבר לכתף אל האופק הפתוח לרווחה. הם מרגישים שהם צריכים ללכת רחוק יותר בחיפוש אחר מטרות חדשות, להגשים חלומות חדשים כדי למלא את לבם הרעב. ליבם רק לעתים רחוקות מרוצה.

האנשים האלה פשוט לא מתאימים לשגרה. הם מורדים ומתקדמים במסעותיהם ומשאירים מאחור אנשים, זיכרונות, שמחות וגם עצב. חיים עם כנפיים לא תמיד מציעים אושר אמיתי. אבל זה מייצר המון הזדמנויות לחפש את המהות האמיתית שלך.

ומה עם אנשים עם שורשים? לפעמים הם מתוארים כקונפורמיסטים. כסוג האישיות שמחפשת יציבות, כי זה שם נרדף לביטחון ושייכות . מקום ללא שינויים, שבו אתה לא צריך להתמודד עם דברים לא צפויים או חדשים. מקום של רוגע שליו שבו אתה יכול לבנות חיים לפי הערכים שלך.

בין יציבות לשינוי
פעמים רבות, לא קל להחליט בין זה או אחר, בין יציבות לשינוי.

אז מי יהיה מאושר יותר? הוא שתמיד טס? או מי שמרגיש צורך לחפור עוד יותר את שורשיו? נלקח לקיצוניות, אף אחד מהם אינו אידיאלי. בדיוק באיזון של שני הממדים הללו טמונה המשמעות האמיתית של החיים. אנשים שרק מחפשים שינוי ותנועה עלולים לעולם לא למצוא שלווה. קיומם תמיד יהיה מלא בשאלות שלעיתים רחוקות מוצאות תשובות.

מצד שני, אנשים שמרגישים צורך ביציבות וביטחון עלולים להסתפק בחיי סבל פשוט כי הם חוששים משינוי. הם עלולים ליפול למלכודת של לחשוב שעדיף לשתוק ולא לשאול שאלות כדי לא לגלות שיש אפשרויות אחרות. אפשרויות אחרות שיכולות אולי לעשות אותם מאושרים יותר.

מציאת האיזון

כמו שאומרים: "קשה להתאהב במישהו עם כנפיים. אבל, קשה גם לקרוע את השורשים של מישהו".

מה שבאמת כדאי בחיים זה לתת לעצמך להרגיש ולחוות דברים בחוכמה ובבגרות. הבנה שהחיים כוללים סדרה של שינויים מתמשכים. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם כל הגאות חסרת המנוחה של החיים. לפעמים הם יביאו דברים טובים, ולפעמים לא כל כך.

הדבר החשוב הוא לאפשר לעצמך להרגיש כל חוויה. כאשר אתה מרגיש אושר, צמח את השורשים שלך כך שהוא יחזיק מעמד זמן רב ככל האפשר ולא יחמוק מאחיזתך. היה אמיץ וקבל את האתגר של יציבות ושייכות.

עם זאת, אם מאוחר יותר תגלה שהאושר מוכתם על ידי סבל, קבל את המציאות הזו באומץ ותעוף בבגרות וביושרה.

האושר שלך הוא תמיד הדבר החיוני בחיים. וחיים בריאים צריכים גם כנפיים וגם שורשים. המפתח הוא באיזון, בחוכמה הפשוטה הזו.