הכוח הטיפולי של השפה הפנימית שלך
שפה פנימית היא סוג של תקשורת שאתה מבצע על בסיס יומי. הוא מכיל את המחשבות שלך שאינך משמיע במילים. אחרי הכל, אתה לא מביע את כל מה שאתה חושב ועולה לך בראש לאחרים. זה בגלל שאתה מסנן את מה שאתה מתקשר, הן בצורה והן בתוכן.
בואו נחשוב על דוגמה פשוטה. אתה הולך ברחוב ומישהו עוצר אותך ומנסה למכור לך משהו. אתה אומר בנימוס, "סליחה, אני לא מעוניין". עם זאת, בפנים אתה חושב, "אני בטוח שהוא צריך לסבול שכמה אנשים עונים לו בצורה ממש גסה". או, "תראה איך הוא לבוש!". או, "אני לא מתכוון להפסיק, אני רק אחייך אליו ואמשיך ללכת".
למעשה, השפה הפנימית שלך או החשיבה הייעודית שלך היא לא יותר משיחה שאתה מנהל עם עצמך. עם זאת, השיחה הזו משפיעה מאוד על הדרך שבה אתה מתייחס לעולם הסובב אותך. יתר על כן, זה מדבר רבות על איך אתה מתייחס לעצמך.
לאמיתו של דבר, הדינמיקה של הדיאלוג הפנימי הזה מצביעה על כך שאתה מתמודד עם קונפליקטים ומכשולים. פשוט עצור ותחשוב לרגע. איך אתה פונה לעצמך, איך אתה מעריך את עצמך ואיך אתה מעריך אחרים? האם ההערכות שליליות או חיוביות? במאמר זה נדבר על הכוח הטיפולי של השפה הפנימית ועל אילו גורמים יש לקחת בחשבון.
שפה פנימית
לב ויגוצקי, כמו מיכאיל בג'טין, הבין שהשפה הפנימית היא כלי פנימי. למעשה, שניהם ראו בזה מערכת יחסים סובייקטיבית ותקשורת עם עצמך. לשפה זו יש את היסודות שלה בשלבים הראשונים של החיים. אכן, השפה של תינוק היא בדרך כלל חיצונית וללא יותר מדי מסננים. ואז, בהדרגה, היא הופכת לשפה פנימית.
לפי vygotsky, שפה חיצונית היא השפה שבה אתה משתמש כדי לפנות לאחרים. מצד שני, השפה הפנימית מופנית אל עצמך. לכן, שפה פנימית היא החוויה של דיבור פנימי בשתיקה. ויגוצקי מגדיר זאת כשפה ללא צליל, מחשבה מילולית.
"דיבור פנימי אינו ההיבט הפנימי של הדיבור החיצוני - הוא פונקציה בפני עצמה. אבל בעוד שבדיבור חיצוני המחשבה מגולמת במילים, בדיבור הפנימי מילים מתות כשהן מביאות מחשבה."
-לב ויגוצקי
האם השפה הפנימית שלך מגדירה אותך?
לואיס רוחאס, פסיכיאטר ומחבר כתב את הספר, Somos Lo Que Hablamos (We Are What We Say). לטענתו, "מחשבות הן חלק מהדינמיקה היומיומית שלנו, ממה שאנחנו אומרים ומהאופן שבו אנחנו שופטים את עצמנו. לפעמים אנחנו לא שמים לב מספיק למונולוגים הפנימיים האלה, ובכל זאת הם יכולים להיות הרסניים ככל שהם יכולים להיות חיוביים".
מסיבה זו, הדיאלוג הפנימי שאתה מקיים משפיע על האופן שבו אתה תופס את המתרחש סביבך. זה גם משפיע בעקיפין על הדרך שבה אתה מגיב.
למשל, אם תחשוב ותאמר לעצמך שכל דבר רע שקורה לך נובע מהעובדה שאתה חסר תועלת ומגושם, תמצא את עצמך עם יותר קשיים להתגבר. מכשולים אלו מתעוררים בגלל שאתה מייחס לדיאלוג הפנימי שלך כיציב ופנימי. יתרה מכך, מכיוון שזה נשאר בתוכך, קשה לאף אחד לסתור את זה.
"אני משוכנע שדיבור הוא הפעילות האנושית היעילה ביותר כדי להגן על הערכה עצמית בריאה, לנהל את חיינו, ליהנות מדו-קיום וממערכות היחסים הרומנטיות שלנו ולעורר מנגנונים טבעיים המקלים על הרווחה הפיזית, הנפשית והחברתית שלך".
-לואיס רוחאס-
הכוח הטיפולי של השפה הפנימית שלך
בהמשך לסעיף הקודם, איך אתה מדבר לעצמך קובע איך אתה תופס את מה שמקיף אותך. מבחינה זו, פרופסור איתן קרוס ערך סדרת ניסויים באוניברסיטת מישיגן. הוא הגיע למסקנה שאנשים שדיברו לעצמם בצורה חיובית הצליחו יותר, הראו ביטחון רב יותר ותפסו את עצמם כמאושרים יותר.
לכן, לדיאלוג פנימי יכול להיות גם השפעה מרפאה וגם השפעה מזיקה בהתאם לסוג השפה שתקבע. מסיבה זו, הטיפול נוטה לעבוד עם תקשורת פנימית, מכיוון שהוא משפיע על אופן התפתחות הטיפול. למען האמת, לפעמים, הפקת שינויים בדיאלוג פנימי מייצר רווחה אישית גדולה יותר. מכאן שזו מטרה של התערבות בטיפול.
לשפה הפנימית יש כוח טיפולי. למשל, לדבר אל עצמך מנקודת מבט חיובית, לנסות לפרק את מה שקורה לך, ולנסות להבין איך אתה מתפקד באופן מהותי, מייצר אפקט טיפולי.
השפה הפנימית חשובה ביותר מכיוון שהיא תנאי במידה רבה את הרווחה שלך. מסיבה זו, עליך לבחון את הדרכים שלך לתקשר עם עצמך ולהתבונן בהשפעותיה. זה בהחלט יכול להיות הצעד הראשון למנוע ממך להיות, בהזדמנויות רבות, האויב הגרוע ביותר שלך.
