5 משפטים מדהימים מאת חורחה לואיס בוגס
אתה יכול למלא עמודים רבים כשאתה מנסה להחליט על הביטויים הטובים ביותר של חורחה לואיס בורגס. חדות השנינות והקסם שלו הותירו בנו כמה הרהורים נפלאים, שתמיד מדהימים אותנו כשאנחנו נכנעים לפיתוי הקריאה בו.
עצם שמו של הארגנטינאי הזה הוא ייחודי ומשונה: חורחה פרנסיסקו איזידורו לואיס בורחס אסבדו. הוא נולד, כמעט באותו רגע כמו המאה ה-20, בבואנוס איירס. הדבר המעניין ביותר בגוף העבודה השופע שלו הוא שהוא מתנגד לכל סיווג. בורחס זה בורחס. אין אסכולות או דוקטרינות שמכילות אותו לחלוטין.
"יש תבוסות שיש להן יותר כבוד מאשר ניצחון".
-חורחה לואיס בורחס
אחת החידות הגדולות של העולם הספרותי היא שלמרות שבורגס נקרא ואהוב בכל העולם, הוא מעולם לא זכה בפרס נובל. עם זאת, שמו תמיד ברשימת המועדפים עבורו. תמיד נאמר שהדבר נובע מעמדה הפוליטית שלו, שקוטלגה כשמרנית על ידי רבים בעולם.
במובן ספרותי קפדני, מעטים הגיעו לאוניברסליות של רעיונות, לשלמות השפה ולמקוריות הטיעונים שיש לבורגס. שלא לדבר על שירתו, שהיא תמיד בין הנעלות ביותר. כמחווה לסופר זה וכמשתה ספרותי קטן לקוראים, אנו כוללים כאן חמישה משפטים מרתקים מאת חורחה לואיס בורחס.
1. זמן, נושא חוזר בבורגס
חורחה לואיס בורחס הופך את הזמן לאחד מחומרי הגלם של עבודתו. העבר, ההווה והעתיד מצעדים לפניו ומעניקים השראה למשפט הנפלא הזה "העתיד הוא בלתי הפיך כמו אתמול הנוקשה. אין דבר אחד שאינו מכתב אילם בכתב הקודש הנצחי הבלתי ניתן לפענוח שספרו הוא הזמן".
בורחס מגדיר את הזמן כספר, שבו כל עמוד ממשיך את הקודם וקובע את הבא. ההווה לא נמצא בו, לפחות לא כפי שרבים רואים אותו. אנחנו עבר שצועד לעבר עתיד שגם הוא תחום כבר אתמול.
2. האנונימיות שנהיה
אם יש דבר אחד שמאפיין את בורחס, זה הומור משובח ואינטליגנטי. הוא הפך את האירוניה לאמנות. זה בא לידי ביטוי במשפט היפה והעוצמתי הזה: "כולנו הולכים לקראת אנונימיות, רק שהבינוניים מגיעים קצת יותר מוקדם".
למעשה, כולנו הולכים לקראת השכחה. על כל הישג שנעשה, הזמן מוחק את שם המחבר שלו. אלה שאינם מבצעים פעולות או יצירות טרנסצנדנטיות הם טרף להישכח מוקדם יותר. אבל גם האחרים לא בורחים: לא משנה כמה הישג גדול, לשם תמיד יגיע מישהו לעשות טוב יותר.
3. דמוקרטיה וסטטיסטיקה
זהו אחד המשפטים הקלאסיים ביותר של חורחה לואיס בורחס על פוליטיקה: " בשבילי דמוקרטיה היא ניצול לרעה של סטטיסטיקה. וחוץ מזה, אני לא חושב שיש לזה ערך. אתה חושב שכדי לפתור בעיה מתמטית או אסתטית יש לך להתייעץ עם רוב האנשים?"
בחוש ההומור הרגיל שלו, בורחס מדבר אלינו על הפרנסה השברירית של הדמוקרטיה: רצון הרוב. זה משקף אמת לא נוחה: לרוב אין צורך שתהיה, עקרונית, יותר היגיון מאשר למיעוטים. זה פשוט עניין של סטטיסטיקה שנכפה.
"אין לבלבל בין האמת לבין דעת הרוב".
-ג'ין קוקטו
4. זיכרון נוזלי
בורחס מזכיר לנו שהזיכרון הוא מציאות דינמית, מוטנטית ולא מדויקת. כפי שהמדע הראה, אנו זוכרים את מה שאנו רוצים, כפי שאנו רוצים. הזיכרון אינו נאמן לעובדות.
כל מה שבא לידי ביטוי באחד המשפטים של חורחה לואיס בורחס: "אנחנו הזיכרון שלנו, אנחנו אותו מוזיאון כימרי של צורות בלתי קבועות, אותה ערימה של מראות שבורות". זה מראה לנו שהזיכרון הוא פאזל, שתמיד צריך חלקים רבים ולא מפסיק להיות קסום.
5. כמה רחוק אתם מגיעים נוסעים לבד
נסיעה לבד, לא במובן המילולי, אלא בצורה פיגורטיבית, גורמת לדרך לאבד משמעות. זה מה שבורחס מדגיש כאן: "אם הייתי מתחיל טיול לבד, הייתי מבלה את חיי בסיבוב... והייתי מגיע למשרד מכס, לשדה תעופה, אולי מגיע לאזיזה ולא הייתי יוצא מעבר לאזיזה".
זה כאילו הוא אומר לנו שטיול סולו הוא דרך להגיע לכל מקום. זה רק מעבר, נקודת ביניים, אבל לא מטרה. לנסוע בדרך בודדה זה להסתובב בלי משמעות, ולעולם לא לסיים לעזוב.
חורחה לואיס בורגס היה אחד המוחות המיוחסים של העולם העכשווי. הרהוריו ויעודו הברור לאמת הותירו אותנו עם מורשת. מורשת שבוודאי, למרות שהזמן עבר, אנחנו עדיין לא מסיימים להעריך במידתה הראויה. בורחס הוא אחד מאותם סופרים שתמיד כדאי שיהיה קרוב, קרוב מאוד: ליד שולחן הלילה.
