פוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים: מה זה וכיצד לטפל בה

הפוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים היא הפחד הקיצוני מלעקוב אחר דחף
הפוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים היא הפחד הקיצוני מלעקוב אחר דחף, לאבד שליטה ולפגוע בעצמך או באחרים.

בסופו של דבר זה גורם לך לבצע איזושהי פעולה או מחשבה (כפייתיות) כדי להפחית את החרדה שהמחשבה הפולשנית גורמת לך להרגיש. כעת נספר לכם כיצד לזהות אותו וכיצד ניתן לטפל בו.

איך מזהים פוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים?

מנקודת מבט מקצועית, פוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים היא סוג של OCD. ובין אם אנחנו מסתכלים על זה כסוג של OCD או כאל פוביה משלו, זה מצב שכרוך בפחד עז מהדחפים שלך.

המאפיינים הקליניים העיקריים של הפרעה זו הם:

  • להיות פולש על ידי מחשבות העוסקות בעקבות דחף ואיבוד שליטה.
  • שכולן קשורות לתוכן המחשבות הללו לציפייה ל"תוקפנות". זה יכול להיות כלפי עצמך או כלפי אנשים אחרים.
  • מרגיש פחד עז רק מהעובדה שיש מחשבות מסוג זה.
  • התנהגות שלדעתך תמנע ממחשבות מסוג זה להפוך למציאות.

מהם הדחפים הנפוצים ביותר?

אנשים שפוגשים איש מקצוע ומאובחנים עם פוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים יכולים בדרך כלל לזהות את המחשבות שמפחידות אותם ביותר: פגיעה באהובים, קפיצה ממרפסת, סטיה על הכביש המהיר או קפיצה מול רכבת. בכל המקרים הללו יש למטופל סוג של מיזוג מחשבתי-פעולה.

הדרך שבה פוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים מתפתחת היא ש:

  • ראשית, יש להם דימוי מחשבתי או נפשי שבו הם "רואים" את עצמם עוקבים אחר דחף ומאבדים שליטה. הם רואים את התמונה או המחשבה הזו כקטסטרופלית.
  • ואז הם ישתמשו בכל המשאבים הפסיכולוגיים שיש להם כדי "למחוק" את התמונות או המחשבות הללו. אבל מכיוון שההתמקדות במחשבותיהם היא האסטרטגיה השגויה, החרדה מחמירה עוד יותר ומחשבות הציפייה שלהם מתחזקות עוד יותר.
  • מכיוון שהם לא יכולים לשלוט במה שהם חושבים עליו (אף אחד לא יכול), הם מחזקים את הכוח של הרעיון שהם יאבדו שליטה. וזה יחזק את תחושת הפחד שלהם אפילו יותר.

ההשלכות השכיחות ביותר של פוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים

כל סוג של OCD או פוביה (אם מה שהם מפחדים ממנו נמצא כל יום) יובילו לירידה עצומה באיכות החיים של האדם. זה קורה בגלל שהם עובדים קשה כדי לשלוט בפחד שלהם ולהימנע ממצבים שגורמים להם לחרדה. אז טיפין טיפין, אפילו בלי להבין זאת, הם בסופו של דבר זורקים חלקים מהחיים האישיים שלהם ומבזבזים הרבה מהאנרגיה שלהם בניסיון לשלוט בפחד שלהם.

הדרך שבה פוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים מתפתחת היא זו
הדרך שבה פוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים מתפתחת היא זו.

דבר נוסף שקורה הוא שאתה הופך את עצמך לאויב. מכיוון שזו הפרעה אגודיסטונית, הדרישה העצמית שלך לשלוט במחשבות אלו היא גבוהה ביותר. (הפרעה אגודיסטונית היא כאשר יש נתק בין מה שאתה חושב למה שאתה רוצה.) במקביל אתה גם מרגיש שאתה נלחם נגד עצמך.

כלומר, האובססיה והפחד ישתלטו על תשומת הלב של האדם. אבל הם חושבים שמכיוון שזה חיצוני, הם יכולים לשלוט בזה. כשהם לא יכולים, הם מרגישים שהם הם שגורמים לאובססיה. מכאן מדוע הם מרגישים שהם נלחמים נגד מה שהמוח שלהם אומר להם. אם זה נמשך, המאבק הפנימי הזה יוביל אותם לחרדה ודיכאון, שאולי גם יזדקקו לטיפול.

מהו הטיפול בפוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים?

הטיפול בפוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים, תהיה האובססיה אשר תהיה - בין אם מדובר בפגיעה בעצמך או באחרים - תמיד יהיה פסיכולוגי. אבל אם למטופל יש חרדה קיצונית, טיפול ותרופות מרשם מתאימים לרוב. באופן כללי, הטיפול בטיפול זה דומה לטיפול באנשים עם OCD.

זה תמיד חייב להיות טיפול פסיכולוגי כי פסיכולוגים הם האנשים היחידים עם ההכשרה והניסיון הדרושים. הטיפול יכלול:

  • להבין איך הם קיבלו את הבעיה הזו ואיך זה משפיע עליהם עכשיו.
  • הערכה וזיהוי הדרכים השונות שבהן ניסו ולא הצליחו להתמודד עם ההפרעה שלהם.
  • פיתוח הדברים שהם ניסו שאכן עבדו.
  • להבין איך המוח שלהם וההפרעה פועלים. כך הם יכולים להשתלט על מה שקורה להם.
  • מתנתקים מהמחשבות שלהם. זה אומר שלחשוב על משהו לא אומר לעשות את זה או להיות מסוגל לזה. זה גם לא מגדיל את הסיכוי שזה יקרה.
  • החזרת חלקים יקרי ערך מחייהם שהם הזניחו.
  • מניעת הישנות וחיזוק הכלים הפסיכולוגיים שלמדו.

טיפול פסיכולוגי

לבסוף, אנו רוצים להזכיר שלמרות שישנן גישות פסיכולוגיות שונות לטיפול בפוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים, היחידות עם מחקר מאחוריהן הן אסטרטגיות קוגניטיביות-התנהגותיות.

זה לא אומר שגישות אחרות אינן תקפות. זה רק אומר שהם עדיין לא הוכיחו מדעית אם הם עובדים או לא. זה כנראה בגלל שהם לא עושים הרבה מחקרים על מודלים טיפוליים אחרים שקשה יותר לתקנן. טיפול אסטרטגי קצר הוא דוגמה אחת.

אם אתה מזדהה כאדם עם פוביה מביצוע מעשים אימפולסיביים, זכור שזו בעיה פסיכולוגית. מוקדם יותר שתתמודד עם זה, כך תמצא הקלה מוקדם יותר. פסיכולוגים הם בעלי הברית הגדולים ביותר שלך! אז תפסיק לדחות את זה, ואם אתה צריך, עשה את הצעד הזה: בקש עזרה.