האם אתה יודע מהו אבל מסובך או פתולוגי?

או אבל פתולוגי
אבל מסובך, או אבל פתולוגי, הוא כמו טורנדו של כאב שצומח בפנים, ומקשה יותר ויותר לנשום – ולחיות.

אם התמודדת עם אובדן של מישהו מאוד קרוב אליך, אולי אתה יודע שאנחנו מדברים עליו. אבל מסובך, או אבל פתולוגי, הוא כמו טורנדו של כאב שצומח בפנים, ומקשה יותר ויותר לנשום – ולחיות. זו נחמה שלא תבוא, ייאוש שלא ייעלם.

אבל, שלב נורמלי לחלוטין שכולנו עוברים כאשר אנו מאבדים מישהו (או משהו) חשוב בחיינו, הוא כבר תקופה כואבת. אבל כשזה לא נגמר ומונע מאיתנו לחיות בשלום, אנחנו מדברים על משהו אחר. הקפיצה האיכותית הזו לוקחת אותנו לאבל פתולוגי.

אבל איך נוכל להבדיל אחד מהשני? חשוב מאוד לשים לב להבדלים האלה כי זה יקבע איך תתמודד איתם.

אבל מסובך מתרחש כאשר כאב מבוקבק או מוכחש

יש הרבה אנשים שכאב עבורם הוא כמו חול טובעני. הם רוצים לצאת החוצה, אבל ככל שהם זזים או בועטים הם יותר לכודים הם מרגישים. פעמים רבות הסיבה שהם מרגישים כך היא כי הם לא למדו כיצד להתייחס לכאב שלהם.

ואולי זה בגלל שהם לא הודו שהכאב קיים. למעשה, אנשים רבים הלכודים באבל מסובך מעולם לא הודו שהם סובלים מכאבים, ככל שהסימפטומים ברורים.

תחשוב על מה שהחברה אומרת לנו: "כאב הוא חולשה, אתה צריך להיות אמיץ". זה משתיק אותנו וגורם לנו לבקבק אותו, שם הוא פשוט מתרכז והופך לפצצת זמן.

סוג זה של חשיבה אינו עוזר לתהליך האבל להתקדם. זה מחמיר את זה. כל כך הרבה אנשים מתכחשים לצערם. הם צריכים להיות הסלע של המשפחה שלהם ולא להיראות פגיעים. כי "עכשיו זה לא הזמן להיות עצובים". "הוא לא היה רוצה שאהיה עצוב".

הקפיצה האיכותית הזו לוקחת אותנו לאבל פתולוגי
הקפיצה האיכותית הזו לוקחת אותנו לאבל פתולוגי.

מחשבות אלו אינן עושות דבר מלבד להוביל לאבל פתולוגי. ככל שאני מתאמץ יותר לכסות משהו, אני מגדיל יותר את מה שאני מכסה, ובמקביל נותן לו שליטה. יגיע שלב שבו הכאב יתפרץ כמו לבה מהר געש.

הגוף שלנו חכם ויביע כאב גם אם המוח שלנו ינסה שלא

אם יש משהו בגוף שלנו שאנחנו מדחיקים, הוא ייצא בדרך אחרת. אנשים עם אבל פתולוגי מפתחים לעתים קרובות תסמינים סומטיים. מה שלא יוצא במילים ייצא בצורה גופנית או התנהגותית. אנחנו לא יכולים לרמות את עצמנו. אנחנו גם נפש וגם גוף. הם קשורים קשר הדוק.

פעמים אחרות, האבל מסתבך כשהשנים חולפות והסבל נשאר. כאשר זה לא פוחת בעוצמתו או הופך לשיעור חיים.

ה"סימפטומים" הרגילים של אבל מתעצמים. הם יכולים ליצור דיכאון, חרדה וחוסר יכולת להסתגל ברמה התנהגותית, ולהפריע בחיי היומיום של האדם. במקרים אלו, צריך לעשות משהו בהקדם האפשרי כדי למנוע עוד יותר סיבוכים.

טיפול יעזור לך למצוא משמעות בחוויה הכואבת הזו

חשוב מאוד לא להכחיש את הרגשות שלך, אבל חשוב גם לעבוד איתם כדי שהם לא יציפו אותך עד כדי כך שהחיים יהיו בלתי אפשריים. טיפול יעזור לנו לעבוד עם האובדן.

זה מאוד מועיל שיש מישהו לחלוק איתו את הכאב שלנו. מישהו שנוכל לעזור לנו בהדרגה למצוא משמעות בחוויה הזו. חוויה כואבת, אבל חוויה מלאה בשיעורים על החיים.

אל תהססו לבקש עזרה כשתזדקקו לה. אל תדחיק את הרגשות האמיתיים שלך בגלל האופן שבו לימדו אותך שאתה "צריך" להגיב. כל אדם מגיב אחרת. הקשב לגוף שלך ותן לו הזדמנות להחלים.