חרדה ואורח חיים בישיבה קשורים קשר הדוק

קיום אורח חיים בישיבה לאורך תקופה ממושכת פוגע הן בנפש והן בבריאות הנפשית שלכם
קיום אורח חיים בישיבה לאורך תקופה ממושכת פוגע הן בנפש והן בבריאות הנפשית שלכם.
קיום אורח חיים בישיבה לאורך תקופה ממושכת פוגע הן בנפש והן בבריאות הנפשית שלכם. אכן, אורח חיים מסוג זה עלול להוביל לדיכאון ופשוט לא תתחשק לך לעשות כלום. יתר על כן, רמות אלה של חוסר פעילות יכולות להיות ממש מסוכנות.

יש קשר הדוק בין חרדה לאורח חיים בישיבה. הוכח שאם אתה לא מאוד פעיל, יש סיכוי גבוה יותר שתסבול מחרדה. יחד עם זאת, אם אתם סובלים מחרדה, יש פחות סיכוי שתרצו לעסוק בכל פעילות גופנית.

לכן, זה קצת מעגל קסמים. ואכן, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מזהיר כי חוסר פעילות גופנית היא בעיה של בריאות הציבור המשפיעה על יותר ממחצית אוכלוסיית העולם. יתר על כן, זה משפיע על ילדים כמו גם מבוגרים. למעשה, נראה שגם ילדים וגם בני נוער נוטים לנהל אורח חיים די בישיבה.

ללא ספק, ההשפעות של אורח חיים מסוג זה עלולות להוכיח כמזיקות פיזית. טרשת עורקים, השמנת יתר, סוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם הם רק חלק מהסיכונים לבריאותך הגופנית. עם זאת, עליך גם לזכור שכאשר אינך פעיל במיוחד, הדבר עלול להשפיע גם על בריאותך הנפשית. זה עלול להוביל להתפתחות של הפרעות פתולוגיות מסוימות אחרות.

חרדה ואורח חיים בישיבה: מערכת יחסים דו כיוונית

כאשר אתה חרד, אתה מציג מגוון רחב ומורכב של סימפטומים. אלה כוללים דיכאון, מחשבות שליליות, רעיונות לא הגיוניים, נדודי שינה ותשישות. עם זאת, לא ממש ברור מה מעורר את המצב הפסיכולוגי של חרדה. יכולות להיות מספר סיבות: אורח חיים, גנטיקה, גורמים סביבתיים, היעדר אסטרטגיות התמודדות וכו'.

כעת נראה שלא ניתן לשלול סיבה נוספת: ניהול אורח חיים בישיבה. למעשה, מחקר שנערך באוניברסיטת דיקין (אוסטרליה) מראה שחוסר פעילות גופנית מתמשכת גורמת לאנשים לסבול מחרדה ודיכאון. זה משפיע על מבוגרים וילדים כאחד.

נראה שגם ילדים וגם בני נוער נוטים לנהל אורח חיים די בישיבה
למעשה, נראה שגם ילדים וגם בני נוער נוטים לנהל אורח חיים די בישיבה.

עם זאת, נראה שהבעיה עשויה להיות מורכבת עוד יותר. הסיבה לכך היא שבמציאות, לחרדה ולאורח חיים בישיבה יש מערכת יחסים דו-כיוונית. לדוגמה, אם אתה לא זז כל היום, זה יכול לעורר את החרדה שלך. עם זאת, במקביל, החרדה שלך גורמת לך להיות פחות פעיל. למעשה, נראה כי מדובר בבעיה נרחבת שיש לטפל בה בפומבי.

אורח חיים בישיבה עלול להשפיע קשות על בריאות הנפש

אתה חי בחברה שדורשת פחות ופחות מהגוף שלך ויותר ויותר מהנפש שלך. עם זאת, כשאתה שומע את המילה "ישיבה", אתה בטח חושב על ספה טיפוסי שאוכל צ'יפס. אבל זה לא תמיד המצב. מכיוון שהם עשויים בהחלט להיות מנהלים, מדען או מנהל עסקים שמנהלים חיים בישיבה אך הם פרודוקטיביים ביותר בו זמנית.

גם ילדים ובני נוער מדגימים זאת. הם מבלים כל כך הרבה זמן מול מסכים, משחקי וידאו או רשתות חברתיות כמו TikTok שהם מפספסים את היותם פעילים. סוג זה של אורח חיים מערער בהדרגה את הבריאות הנפשית שלך.

חרדה פיזית ונפשית משתקת אותך

חרדה ואורח חיים בישיבה ניזונים זה אל זה. למעשה, זו הבעיה העיקרית. לדוגמה, לעתים קרובות מומלץ שאם אתה סובל מדיכאון, תעסוק בספורט ובדרך כלל תהיה פעיל יותר. עם זאת, אנשים לא תמיד מסוגלים לנהל את זה.

מחקר שנערך באוניברסיטת אנגליה רוסקין (בריטניה) מזכיר את הקשר בין חרדה לאורח חיים בישיבה. למעשה, המחקר קבע שאנשים עם חרדה נוטים פי שניים לנהל אורח חיים בישיבה. עוד הגיע המחקר למסקנה כי לא קל לומר למישהו עם חרדה להתחיל לרוץ, לשחק טניס, או להתחיל לרקוד או זומבה מהסיבות הבאות:

  • חרדה מובילה לתשישות פיזית, תחושות חנק וטכיקרדיה. למעשה, אם אתה חרד, כל מאמץ יכול להפוך פשוט יותר מדי עבורך.
  • מעבר לתסמינים הגופניים שלך, אתה תרגיש מדוכא וחסר אדיש. לפיכך, אתה עשוי להתחיל לעסוק בספורט למשך יום או יומיים ואז להפסיק.
  • הפרעות מצב הרוח שלך קשורות למוטיבציה נמוכה ולרמות תסכול קבועות. לכן, בנוסף לא לרצות לזוז, לא תראה טעם לעשות זאת.

כיצד לנהל חרדה ואורח חיים בישיבה

חרדה ואורח חיים בישיבה הולכים יד ביד מכיוון שהם משקפים את אורח החיים הנוכחי שלך. המציאות הפסיקה לזוז עקב טכנולוגיות חדשות והפסקת לנוע איתה. אתה כבר לא מבקש שום דבר מהגוף שלך כי המוח שלך מותש מדי להתמודד עם המבוכים הנפשיים היומיומיים שאתה צריך לנווט דרכם.

הדאגה שוחקת אותך. כשהמוח שלך הגיע לגבול, לא נשארת לך אנרגיה לגוף שלך. מה אתה יכול לעשות אז? ובכן, יש אסטרטגיה כפולה שאתה יכול לאמץ. ראשית, אתה צריך לטפל בגוף שלך, ושנית, אתה צריך להניע את המוח שלך. כך, החרדה ואורח החיים הישיבה שלך מאבדים את כוחם עליך, ואתה מסוגל לייעל את איכות חייך. הנה כמה אסטרטגיות:

תשמור על דעתך

  • הקפידו על היגיינה נפשית טובה. רציונלי את החששות שלך. השתלט על מחשבות שליליות ורעיונות לא הגיוניים. אל תזין את הבעיות שלך בחרדות. במקום זאת, חפש פתרונות.
  • נהל את הרגשות שלך.
  • תן לעצמך רגעים של רוגע ושקט. תן למוח שלך להירגע.
  • הגדר מטרות יומיות שמרגשות אותך.
  • הקף את עצמך באנשים שגורמים לך להרגיש רגוע.
  • חפש כישורים ותשוקות חדשות כדי להניע את המוח שלך.

תשמור על הגוף שלך

  • התאמן במשך 30 דקות ביום.
  • התחל לתרגל יוגה, פילאטיס או זומבה בבית.
  • מצא חבר שאתה יכול לשחק איתו סוג של ספורט כל יום או פעם בשבוע.
  • תכננו טיולים לאזורים הכפריים או לחוף הים שבהם תוכלו לעשות פעילות גופנית כלשהי. אתה צריך לוודא שאתה משלב את ההרפיה שלך עם צורה כלשהי של תנועה.
  • לבסוף, אם אתם מתקשים לבצע שינויים, אל תהססו להתייעץ עם איש מקצוע. אסור לשכוח שההשפעות של אורח חיים בישיבה עלולות להזיק מאוד לבריאות שלך.