לבטל מנדטים משפחתיים וחברתיים מסוימים זה בריא

לבטל את המנדטים המשפחתיים והחברתיים הבלתי מתכופפים זה בריא
לבטל את המנדטים המשפחתיים והחברתיים הבלתי מתכופפים זה בריא, כי הקודים והמחויבויות האלה הופכים אותנו שבויים בתוכנית חיים שלא בחרנו.

לבטל את המנדטים המשפחתיים והחברתיים הבלתי מתכופפים זה בריא, כי הקודים והמחויבויות האלה הופכים אותנו שבויים בתוכנית חיים שלא בחרנו. לפעמים עדיף להיות הכבשה השחורה מאשר אישיות שנוצרה מאותה שלמות מזויפת שמגדירה משפחות מסוימות.

כולנו היינו בדרך כלשהי שבויים של אותה רשת בלתי נראית שנרקמת על ידי מנדטים משפחתיים, פעמים רבות שעברו בירושה מדור לדור. הם עולים כמו תודעה בלתי נראית, כמו נשמת מורשת שבה יש דברים מסוימים שעלינו לקבל ללא עוררין. למעשה, ככה אנחנו עושים דברים כשאנחנו ילדים, עד שפתאום משהו מתעורר בתוכנו. נמאס לנו להיות בני ערובה למבטים המעוררים האלה, לציפיות האלה שנכתבו בקשר המשפחתי.

"שום מורשת לא עשירה כמו כנות."

-וויליאם שייקספיר-

כל משפחה היא כמו שבט. זהו ממד דינמי ומורכב ביותר שבו משולבים מורשת רגשית, עבר, אמונות, הדחקות וכמובן מנדטים. ויקטור פרנקל, הנוירולוג והפסיכיאטר האוסטרי המפורסם, כתב בספרו "הרופא והנשמה" שהדבר היחיד שגרוע יותר מסבל הוא שהסבל שלנו יעבור ללא עדים. משם, ערכה של המשפחה כמעגל הזיכרון הראשון, של היורש של אותה מורשת.

אם הסבל הזה עטוף ברגשות קשים, נוכל להוליד מורשת רעה. כי הדבר הכי סביר הוא שזה ייצור חוסר אמון בתור המנדט העיקרי שלו.

אנו מזמינים אתכם להרהר בנושא.

המנדטים הלא מודעים שמעצבים אותנו כל יום ויום

מנדט הוא משהו יותר מאשר חובה מרומזת לצאת לאכול עם ההורים שלנו בכל יום ראשון. אנחנו מדברים בעיקר על אותם דפוסי חשיבה שבונים חלק גדול מהטירה הרגשית שלנו, לבנה אחר לבנה. זה חלק מאותה פסיכוגניאולוגיה שלעתים קרובות פועלת כמעכבת אמיתית של דחף הצמיחה החיוני.

ביטויים כמו "אני לא יכול לטעות", "אני צריך לשלוט ברגשות שלי", "אתה לא יכול לסמוך על אנשים " או "אם הם אומרים לי שאני טועה, זה בגלל שהם לא אוהבים אותי" מגדירים הרושם הזה. בין אם אנו מאמינים בכך ובין אם לא, ההדפס שהותיר כל אחד מאותם מנדטים בין-דוריים כתוב בפטיש ובאזמל במעמקי האישיות שלנו.

פסיכולוגיה קוגניטיבית היא אחת העדשות הטובות ביותר להבנת המסגרת העדינה הזו. האמונות המשמעותיות והקובעות ביותר נרכשות בילדותנו דרך מערכות היחסים שלנו עם המשפחה שלנו. מחברים כמו אהרון בק מזכירים לנו שלחלק מהדפוסים הללו יש גם מרכיב גנטי.

לפי מחקר שפורסם בכתב העת Nature neuroscience, ה-DNA שלנו מעביר מידע על חוויות מלחיצות ומפחידות שעוברות מדור לדור.

עם זאת, עלינו לשמור על דבר אחד ברור במוחנו. נטייה גנטית אינה קובעת את אישיותנו; זה רק מניח אותנו. עם זאת, אם נוסיף את המשכיותם של המנדטים, הערכים, ההנחיות והתכתיבים הללו למשקל הגנים שלנו, אין ספק שניתן לבסס מעגל מתמשך של חיזוק הדדי.

איך לבטל את המנדטים המשפחתיים

לבטל את המנדטים המשפחתיים זה לא בדיוק קל
לבטל את המנדטים המשפחתיים זה לא בדיוק קל.

לבטל את המנדטים המשפחתיים זה לא בדיוק קל. ישנן תרבויות ומדינות רבות שבהן משקל המשפחה משפיע מאוד. להטיל ספק בכך הוא כמעט כמו חילול קודש למלט שמחזיק את החברה עצמה. למעשה, כפי שהביע זאת פעם אלברט איינשטיין, "קל יותר לפרק אטום מאשר דעה מוקדמת".

כיום, מה שנקרא פסיכולוגיה טרנס-דורית נמצאת בשיאה. זוהי טכניקה טיפולית שבה הם צוללים לתוך אילן היוחסין כדי למנוע דפוסים חוזרים ונשנים מהעבר להופיע בהווה. ככאלה, הם עוזרים לאדם להיות מודע לדינמיקה הבלתי מורגשת שהצליחה לעבור הלאה ושעוצרת את הצמיחה שלו, את האושר שלו.

עם זאת, מעבר להתמקדות הללו, תמיד מועיל להיות מודעים להיבטים מסוימים בחיי היומיום שלנו שיכולים גם לעזור לנו לבטל את המנדטים הללו. נסביר לך את אלה להלן.

מפתחות להתנתקות ממנדטים משפחתיים

עלינו להבין מנדטים משפחתיים כחוזים שלא חתמנו עליהם. אנחנו יכולים להחליט להסכים להם אם הם מעשירים אותנו אישית ורגשית, או שאנחנו יכולים פשוט לסרב לחתום עליהם, לא להסכים להם.

מנדט הוא קונסטלציה של קודים מילוליים ולא מילוליים שעלינו לדעת לפענח. אנחנו בעצמנו משלבים דפוסי חשיבה רבים שצריכים להטיל ספק. המהפכה כדי לבצע את השחרור הזה צריכה להתחיל בעצמנו.

צלול לתוך האמונות שלך. רעיונות כמו "אני מגושם" או "אני לא יכול לאכזב אותם" הם כמו "הרעיונות הלא רציונליים" שתיאר לנו אלברט אליס. הם השורשים של רגשות לא מתפקדים שעלינו לתקן.

התחל להטיל ספק באותם ביטויים נפוצים באמת שניתן לשמוע בכל המשפחות. ביטויים כמו "החבר/חברה שלך לא מספיק טובים בשבילך", "בבית הזה כולנו שייכים למפלגה הפוליטית הזו, לדת הזו, לקבוצת הספורט הזו", "לימוד שזה בזבוז זמן" או "לעשות כל דבר אחר זה פשוט טיפשי..." אלו הם קודים לבטל, להתחיל להתקלקל במוחנו.

להיות משפחה לא אומר שאנחנו חייבים להקדיש נאמנות מוחלטת, רק בגלל שאנחנו חולקים את אותו הדם. לא אם הם מטילים עלינו גורל. לא אם להיות עצמך יש השלכות שליליות. ולעולם לא אם הדינמיקה הזו תכפיף אותנו לאסון של מעגל אינסופי של אומללות.

לפעמים, להתריס ולבטל את המנדטים האלה מהחמולה המשפחתית שלנו זה הרבה יותר מחובות: זה צורך. יש לנו את הזכות לאשר מחדש את היושרה האישית שלנו כך שלא נחיה לראות את הזהות שלנו נפגעת. אז נרחיק את עצמנו מלהיות אותה מריונטה שאחרים יוצרים ושהם מרגישים שיש להם שליטה בה.