דולורס קלייבורן: לעולם אל תזלזל בחוזקה של אמא

מערכת היחסים התזזיתית של סלינה ודולורס מניעה את הסרט
מערכת היחסים התזזיתית של סלינה ודולורס מניעה את הסרט, וזה מודגש על ידי הידידות הסוערת בין ורה לדולורס.
דולורס קלייבורן היא קלאסיקה של סטיבן קינג. זה סיפורה של אם שלא תעצור כלום כדי להכניס תקווה לחיי בתה.

תחת שמיים אפורים ומלנכוליים, סטיבן קינג שיחרר טרגדיה מבוכה נוספת בדולורס קלייבורן. זה מקושר במובנים רבים למשחק של ג'רלד, ולפי מקור זה, נראה שבמקור הם התכוונו להיות חלק מאותו רומן תחת הכותרת In the Path of the Eclipse. למרות ש- Gerald's Game נכתב לראשונה, הוא שוחרר ב-2017.

זה סיפור אימה, אבל לא על טבעי. כל המרכיבים בסרט נוצרים באמצעות זוועות יומיומיות, כמו אלכוהוליזם, אלימות מגדרית, השפלה, דה-הומניזציה, ניצול עבודה והתעללות בילדים.

דולורס קלייבורן (קאתי בייטס) הייתה המטפלת של ורה דונובן (ג'ודי פרפיט), אישה זקנה חלושה שמתה לאחר שנפלה במדרגות. הבלש מאקי (כריסטופר פלאמר) מוכן להוכיח את אשמתה של דולורס.

יש תקדימים בכל זה. הבלש גם חקר את מותו "בשוגג" של בעלה של דולורס (דיוויד סטרטאירן). הוא בטוח שהיא רצחה אותו כמעט עשרים שנה קודם לכן.

לאחר שגילתה את מעצרה של אמה, סלינה (ג'ניפר ג'ייסון לי) חוזרת לבית ילדותה ולזירת זיכרונות טראומטיים רבים הן לה והן לדולורס.

עלילת דולורס קלייבורן

דולורס קלייבורן עבדה עבור ורה דונובן במשך יותר מ-20 שנה. העבודה שלה לא הייתה קלה. לדוגמה, ורה דרשה ממנה לתלות כל סדין עם שש יתדות כביסה במקום חמש, ותמיד בראש הגן. היא נאלצה לחזור על הטקס הזה כל השנה.

לאחר חזרתה של סלינה, האם והבת חזרו לבית המשפחה הרעוע. אנחנו רואים את סלינה מעשנת וצורכת אלכוהול וכדורים כדי לשלוט בלחץ שלה.

הסביבה החדשה גורמת לה לחרדה גדולה, שמזינה, בתורה, את הטינה שהחזיקה כלפי אמה. היא חושדת שזה היה קשור למותו של אביה, כאשר הוא נפל לבאר נטושה אחר הצהריים של הליקוי המלא.

הליקוי המלא

בעוד שסלינה עוזרת לאמה "בדרכה שלה", דולורס עוזרת לה לפתוח זיכרונות מההתעללות המינית שספגה בילדותה בידי אביה. כתוצאה מההתעללות הזו וגניבת כל חסכונות הקולג' של סלינה, אנו רואים שלמעשה הוא נהרג על ידי דולורס.

תוך שהיא מנצלת את הליקוי המלא באותו יום, היא רקמה תוכנית מושלמת כדי שהמשטרה לא תגלה שזו היא.

כעת, עשרים שנה מאוחר יותר, הבלש שכמעט תפס אותה אז חזר לחקור את מותה של ורה. הוא נחוש להרחיק אותה. הוא קרוב לפנסיה ולא רוצה להשאיר שום תיק לא גמור.

דולורס, אם שרוצה להגן על בתה

דולורס איבדה כמעט הכל בניסיון לשמור על בתה מפני הגבר שהתעלל בה
דולורס איבדה כמעט הכל בניסיון לשמור על בתה מפני הגבר שהתעלל בה.

דולורס היא אמא שמסורה למה שהיא מחשיבה כאושרה של בתה. עם זאת, במקביל, היא צריכה להתמודד עם העובדה שאין לה שום יכולת טבעית לתקשר לה את זה. למעשה, הסיפור מקבל עוצמה כאשר החסימה הרגשית הזו מתגלה. נראה שהיא ניסתה לחתוך את כל הרגשות שלה מחייה כדי להפחית את הכאב.

האבא הוא מישהו שאנחנו פשוט לא יכולים להבין. הוא מופיע כמי שמבטל רגשות. הדמות שלו רק מזמנת דחייה ומראה לנו שיש אנשים שעדיין לא סיימו את תהליך ההאנשה שלהם. למעשה, בסרט, הדמות נמצאת שם רק כדי לעזור לצופה להבין את היחסים בין אם ובת, ואת התנהגותן לאחר מכן.

נשים בעולם של גברים

הנשים בסרט קיימות בעולם מלא בגברים המבקשים לפלג אותן ולשתוק אותן. זה ממסגר את הדרך שבה החברה הפטריארכלית מתעלמת מנשים מבוגרות עד שהן עושות משהו שנראה מתועב.

נשים אלו זוכות לזלזל בכל שלב בדרך, והכוח שהן מוצאות מגיע לרוב ממערכות היחסים שלהן עם הנשים המקיפות אותן. הסרט מתמקד בדינמיקה הזו, שכולנו ראינו אותה חוזרת על עצמה מאות פעמים בחיים האמיתיים.

כך, סוף סוף דולורס מקבלת הזדמנות לספר לבתה את האמת. סלינה מבינה את כוחה של אמה כשהיא מקשיבה לווידוי שלה. דולורס איבדה כמעט הכל בניסיון לשמור על בתה מפני הגבר שהתעלל בה.

התרגיל הזה בכנות מאפשר לורה לראות את עצמה באמה, ולראות שהם אחד. הם הגיעו לאותו מקום כדי להתמודד עם כל ההתעללות והכאב.

קתי בייטס היא השחקנית המושלמת לגלם אישה כמו דולורס. בייטס נותן הופעה עזה כמו שהיא טראגית. ג'ניפר ג'ייסון לי מתמודדת עם הירידה האיטית של סלינה בעדינות. מערכת היחסים התזזיתית של סלינה ודולורס מניעה את הסרט, וזה מודגש על ידי הידידות הסוערת בין ורה לדולורס.

גם התפקיד של ורה מצוין, ותזכורת לכך שנשים נקלעות לכל מיני מצבים. כל שלוש הנשים מראות חזית של התנגדות לעולם שהפך אותן לקורבנות. אבל, כפי שמציינת ורה, "לפעמים להיות כלבה זה כל מה שאישה צריכה להיאחז בו".

שיא של רגשות משתפכים

הסרט קורא לסוף אחר, כזה שבו סלינה תאמץ את רגשותיה. מה שהקהל צריך זה גל גדול וסנטימנטלי של רגשות.

במקום זאת, מה שאנו מקבלים זו אווירה מתמשכת של קור, מתמתנת מעט על ידי ההצעה שהמרחק בין האם לבתה התקצר במקצת.

למרות שזה לא סוף מספק מבחינה רגשית, זה ריאליסטי. אבל הסרט הזה עוסק בזוועות משפחתיות, שמותירות את חותמן על הלב והרגשות שלנו. למרות שהיינו אוהבים סוף אחר, מה שנקבל הוא מציאותי וכנה.