קורליין: ללמוד לאהוב פגמים

"אמא אחרת" של קורליין הפכה אותו לחבר מושלם עבור קורליין מכיוון שהוא לא יכול לדבר
"אמא אחרת" של קורליין הפכה אותו לחבר מושלם עבור קורליין מכיוון שהוא לא יכול לדבר.

כשאנחנו חושבים על סרטי אנימציה, אנחנו חושבים על ילדים. עם זאת, במקרים מסוימים, סרטי אנימציה אפילו מושכים קהל מבוגרים. קורליין (2009) היא דוגמה מושלמת לכך.

אולי הסרט לא מיועד לחלוטין לילדים, אבל הוא מכוון לילדים שהם מספיק בוגרים כדי להעריך את הקסם שלו.

גם העלילה המסתורית וגם האסתטיקה שלה הופכים את הסרט הזה לסיפור מורכב מאוד שכמעט מפחיד מדי. הסרט נעשה עם סטופ מושן, שמזכיר לנו כמה סרטים של טים ברטון כמו הסיוט לפני חג המולד ו- Corse Bride. למרות שאנשים רבים מאמינים שהסרט הזה בוים על ידי טים ברטון, למעשה לא היה לו שום קשר אליו.

קורליין: יצירת מופת של סטופ מושן

האסתטיקה המיוחדת שלו, מאוד דמויית ברטון וגותית, לא תוכננה באקראי. זה לא מקרי שאנחנו חושבים על סרטים אחרים של ברטון כשאנחנו רואים את הסרט הזה. הבמאי של קורליין, הנרי סליק, עבד עם טים ברטון במשך זמן רב. למעשה, הוא היה הבמאי של "הסיוט לפני חג המולד", לא ברטון.

נכון שהרעיון ל"הסיוט לפני חג המולד" הגיע משיר שכתב ברטון. עם זאת, הסרט בוים על ידי סליק והפיק על ידי ברטון. לכן, שני הבמאים בסופו של דבר השפיעו זה על זה, מה שהביא לסגנון סטופ מושן מיוחד ומיוחד.

קורליין היא מתנה ויזואלית לפנטזיות הילדותיות שלנו. הסיפור מזכיר לנו את הקוסם מארץ עוץ או אליס בארץ הפלאות, של בנות שיש להן הרפתקאות מוזרות שבהן הן מתמודדות עם הפחדים הכי גדולים שלהן עד שהן מגיעות לרמה גבוהה יותר של בגרות וחוכמה.

העולם האחר

קורליין היא ילדה שלהוריה, ששודים מדי בעבודתם, בקושי יש זמן בשבילה. היא מוצאת את הסביבה שלה מאוד משעממת. כמו אליס, היא תגלה עולם סודי חדש שרק נהיה אפל יותר ויותר.

היא בדיוק עברה עם הוריה לבית ישן שנמצא רחוק מהעיר. אין לה חברים. קורליין מרגישה משועממת ובודדה בביתה. היא רוצה שהיא תוכל להיות בכל מקום אחר. להוריה, למרות העבודה על קטלוג גינון, יש גינה מאוד מבולגנת. הם עסוקים מדי ובקושי יכולים לעבוד על הבית הישן שלהם, מה שהופך אותו לכל דבר מלבד נעים.

מר בובינסקי, אקרובט רוסי שמאמן עכברים, הוא אחד השכנים. קורליין גם פוגשת את מיס ספינק ומיס פורסיבל, שתי שחקניות מוזרות אובססיביות לכלבים. לבסוף, יש את וויבי, נכדה של בעלת הבית, בגילו של קורליין. הוא מחליט לתת לה בובה מפחידה שנראית בדיוק כמוה.

מלבד הדמויות האקסצנטריות האלה שקורליין כל כך לא אוהבת, יש חתול שחור שווייבי מטפל בו שמתגלה כהרבה יותר מסתם חתול פשוט.

שלמות היא לא תמיד מה שהיא נראית

לילה אחד, העכברים מדריכים את קורליין למשהו יוצא דופן: דלת סודית קטנה שמובילה למה שנראה כמו גרסה משופרת של חייה.

ב"עולם אחר" קורליין רואה עותק מדויק של ביתה. עם זאת, הבית הזה צבעוני יותר ויש לו גינה יפה. ההורים שלה גם קשובים יותר. מאיכות האוכל ועד השכנים, נראה שהכל טוב יותר מאחורי הדלת הקטנה. במציאות החדשה הזו, לכל אחד יש אלטר-אגו, העתקה מדויקת של עצמם עם כפתורים במקום עיניים. לכולם יש אלטר אגו מלבד קורליין והחתול.

הופכות למפתח לבריחה ולהביסה של "האם האחרת"
שתי הדמויות הללו, שקורליין בז לה בהתחלה, הופכות למפתח לבריחה ולהביסה של "האם האחרת".

נראה שלקורליין לא אכפת מהעובדה הזו, בהתחשב בכך שהחיים שלה סוף סוף מושלמים. אחת הדמויות שמושכות את תשומת ליבנו היא וויבי או "הויבי האחר". "אמא אחרת" של קורליין הפכה אותו לחבר מושלם עבור קורליין מכיוון שהוא לא יכול לדבר. אבל הוויבי הזה הוא הדמות הכי חושפנית ונראה שהוא מפחד מ"האם האחרת".

ב"עולם האחר", החתול עדיין אותו דבר. אין לו כפתורים במקום עיניים. עם זאת, ברגע שהחתולה נכנסת לעולם האחר, הוא מסוגל לדבר והופך למדריך רוחני עבורה, עזרה חיונית שתזהיר אותה מפני סכנה אפשרית.

הכל נראה מושלם ב"עולם האחר" עד שקורליין מגלה שהנשמות הלכודות של ילדים אחרים חיות שם, ילדים שהיו בחיים לפני זמן רב. ביניהם, היא מוצאת את אחותה של סבתו של וויבי.

הסרט הופך אפל יותר ויותר מרגע לרגע שאנו מגלים את כוונותיה המרושעות של "האם האחרת" ושהיופי של "העולם האחר" אינו אלא מלכודת ללכוד ילדים כמו קורליין.

מה קורליין מלמד אותנו?

קורליין מלאה במטאפורות שמטרתן להראות שלא הכל מה שהוא נראה.

הבובה של קורליין אינה אלא בובה של "האם האחרת", כלי שהיא משתמשת בה כדי לרגל אחרי קורליין ולדעת את כל סודותיה. על ידי החלפת העיניים בכפתורים, ה"אמא האחרת" מסוגלת ללכוד את כל נשמות הילדים לנצח נצחים.

החתול השחור עוזר לה לראות ש"העולם האחר" הזה אינו מושלם כפי שהוא נראה.

שמו האמיתי של וויבי הוא וויבורן, רמז ל"למה נולד". הוא גר עם סבתו ואנחנו לא יודעים כלום על הוריו, אז הילדות שלו כנראה לא הייתה קלה. שתי הדמויות הללו, שקורליין בז לה בהתחלה, הופכות למפתח לבריחה ולהביסה של "האם האחרת".

קורליין שונאת את וויבי ואת החתול בגלל איך שהם נראים, כמו גם את השכנים שלה שלדעתה הם משעממים ומוזרים. אף אחת מהדמויות הללו אינה מושלמת, אבל השלמות של "העולם האחר" אינה אלא פיתוי מסוכן.

לומדים לאהוב פגמים

כשקורליין מגלה שהוריה האמיתיים נמצאים בסכנה וש"האמא האחרת" משתמשת בה, היא תלמד לקבל אנשים בדיוק כמו שהם ושהיא גם לא מושלמת.

היא מתגברת על פחדיה ומצילה את חבריה ובני משפחתה בכך שהיא מראה ל"אמא האחרת" שאהבה היא יותר מסתם מראית עין.

קורליין הוא שיעור לכל אותם הורים שאין להם מספיק זמן לילדיהם. בעולם שבו בקושי יש לנו זמן, לפעמים אנחנו מזניחים את מה שחשוב ושוכחים את ערכי היסוד שלנו.

"אומרים שאפילו את הרוח הגאה ביותר אפשר לשבור באהבה."

-קורליין-