אמא, תגידי להם: האשמת קורבן ואונס

אמא, תגידי להם: האשמת קורבן ואונס
אמא, ספרי להם כמה את מפוחדת כשאני חוזרת הביתה לבד אחרי בילוי לילי עם החברים שלי.

אמא, אם אני לא חוזר הביתה הלילה, אל תתן לקול שלי ללכת לאיבוד ברוח. אל תתנו להם לומר שזו הייתה אשמתי בגלל האופן שבו אני מתלבש או הולך. תגיד להם שהייתי נחמד לבחור הזה שבא לדבר איתי כי ככה גידלת אותי, לא כי ניסיתי לפלרטט.

מצד שני, אם הייתי גס רוח, זה בגלל שרציתי להיות עם החברים שלי ולא שום דבר אחר. זה לא בגלל שרציתי להתגרות בו. אמא, אם אני לא חוזר הביתה הלילה, זה בגלל שגבר אנס אותי ואני רק עוד קורבן.

ספר להם מי אני באמת. אל תתנו לתקשורת או למי שלא ממש מכיר אותי להטביע את קולי. יש לי מוניטין רע כי חייתי כפי שרציתי בלי לדאוג למה שאחרים יגידו. כי אני הבעלים של חיי ואני לא עבד לציפיות של אחרים.

נשים נשפטות לפי כל החלטה שהן מקבלות. מכיוון שהן בנות, הן צריכות לעמוד בשורה של ציפיות. אם הן מתעלמות מהציפיות הללו, הן ה'בנות הרעות' והזונות שמגיעות מה שקורה להן.

אמא, תגידי להם שניסיתי רק לממש את החופש שלי

אמא, תגידי להם בקול רם וברור שניסיתי רק לממש את החופש שלי. אל תפסיק לספר להם עד שהם יבינו סוף סוף שמספר השותפים המיניים שהיו לי לא משנה. עם זאת, מה משנה אם התוקפן שלי שילם על סקס ולכן רואה בנשים אובייקטים.

לגרום להם להבין שאני מתלבש כמו שאני מתלבש בשבילי. אם אתה עושה אותי מינית כי חם בחוץ ואני מראה יותר עור מאשר בחורף, זו בעיה שלך, לא שלי. תחשוב על זה, זה רק בגדים. גברים הולכים בלי חולצה ואפילו מראים לפעמים את התחתונים שלהם. חלקם אפילו לובשים את המכנסיים מתחת לישבן ואף אישה לא מנסה לאנוס אותם. למה?

"רוב הגברים חוששים שיצחקו עליהם או מושפילים אותם על ידי פוטנציאל רומנטי, בעוד שרוב הנשים חוששות מאונס ומוות".

-גאווין דה בקר-

אמא, תגידי להם: האשמת קורבן ואונס
אמא, אם אני לא חוזר הביתה הלילה, אל תתן לקול שלי ללכת לאיבוד ברוח.

דבר איתם על הלחץ ועל הקשיים שגברים הכניסו אותנו אליהם. הפוך לקול של כל אישה על ידי דיבור על כל מה שעברנו. ספר להם איך הם נגעו בנו בלי שרצינו. או איך הם העליבו אותנו והפכו לאלימים יותר אם התנגדנו.

כאישה, אני מפחדת להתגונן מפני כל תקיפה מינית כי סביר להניח שבסופו של דבר אמות. אבל אם לא אגן על עצמי, זו תהיה המילה שלי נגד שלהם.

אמא, ספרי להם כמה מרגישה אישה שהולכת לבדה מפוחדת

אמא, ספרי להם כמה את מפוחדת כשאני חוזרת הביתה לבד אחרי בילוי לילי עם החברים שלי. תן להם לדעת שאתה מרגיש פחד רק כשאני יוצא, לא כשאחי עושה זאת. העובדה שאני אישה גורמת לי להיות בסכנה גדולה יותר.

אמור להם שאני אוחז במפתחות שלי בחוזקה לפני שאני מגיע לדלת שלי למקרה שאצטרך להתגונן מפני מישהו שמחכה לתקוף אותי. ספר להם שנשים תמיד מפחדות כשהן הולכות לבד ברחוב או בכל מקום אחר.

בדרכי הביתה, אני רוצה להרגיש חופשי, לא אמיץ.

אמא, תגידי להם שעשית כל מה שיכולת

אמא, מעל הכל, אל תרגישי אשמה אם לא אחזור הביתה הלילה כי לא הצלחת לעשות יותר. גידלת אותי לחיות איך שאני רוצה. הזהרת אותי מכל מה שיכול לקרות והבהרת שאם זה היה קורה אי פעם, לא יכולתי לעשות שום דבר כדי להימנע מזה. וכרגע, אני אומר לך שגם לא יכולת לעשות שום דבר. אני קורבן כי אני אישה, וזה משהו שאני לא יכול לשנות.

אמא, אני הקורבן של החברה המאצ'ואיסטית הזו. אני רק עוד נתון של אונס. אבל אני אהיה זה שנשפט הכי קשה. שאר העולם מתקשה להבין שגברים אונסים נשים רק בגלל ושהם לא תמיד מתגרים בהן. הם אנסים כי הפטריארכיה אמרה להם שאנחנו פשוט קשים והם פשוט צריכים להמשיך להתעקש. כמו כן, החברה גרמה לגברים להאמין שהם צריכים להחמיא לנו ולהראות לנו חיבה, גם כשאנחנו לא מבקשים זאת.

קשה להבין את העובדה שכל גבר יכול להיות אנס וכל אישה יכולה להיות קורבן. אבל אמא, העולם יבין רק אם תספר להם את כל מה ששיתפתי כאן ותשמיע את קולנו. גברים אונסים כי החברה עושה אותנו מינית. אז אמא, אל תשחררי את הקול שלי וגם אל תתני להם להשתיק את הקול שלך. אתה מכיר אותי ואתה יודע מה כל הנשים עוברות. תנו לקולכם להישמע כך שהוא יהפוך לזעקת קרב!