לחיים טובים, למד כיצד להתמודד עם אי ודאות

אנשים שמסוגלים להתמודד עם חוסר ודאות אינם נהיים חרדים או לא רגועים כאשר הם לא מקבלים תשובות מיד
אנשים שמסוגלים להתמודד עם חוסר ודאות אינם נהיים חרדים או לא רגועים כאשר הם לא מקבלים תשובות מיד.

הדבר היחיד שאנחנו יודעים בוודאות בחיים הוא ששום דבר, או לפחות מעט מאוד, אינו בטוח. למרות זאת, החברה המערבית מפציצה אותך ברעיון שאפשר לשמור על הכל בשליטה. לא רק זה, אלא שכדאי למצוא במהירות וביעילות פתרונות לכל דבר. החברה שלנו לא מעודדת משהו שהוא בעצם חיוני להסתגלות: ללמוד איך להתמודד עם אי ודאות.

"לטפל באי ודאות" פירושו בדיוק זה: היכולת להתמודד עם חוסר הוודאות ופתרונות מיידיים. אפשר לנסות לתקן הכל ולמצוא תשובה להכל. אבל, בסופו של יום, זה בלתי אפשרי.

לפעמים תשובות ופתרונות מגיעים רק עם הזמן. אחרים פשוט בלתי אפשריים למצוא. האנושות לא יודעת הכל. למעשה, מה שאנחנו לא יודעים עולה בהרבה על מה שאנחנו כן יודעים.

כשאתה אומר את זה ככה כולם מסכימים שזה נכון. אולם בפועל קורה משהו אחר. יש אנשים שבעצם אינם מסוגלים להתמודד עם אי ודאות. זה גורם להם לחוש חרדה ועצבנות. הם לא יכולים להתמודד עם לא מכרו קרקע ללכת עליה.

"לא ידעתי שלום עד שזרקתי כל ידע בבוז והגעתי למסקנה שאי אפשר לאשר או להכחיש דבר."

-עומר כיאם-

כאשר אתה לא יכול להתמודד עם אי ודאות

לאנשים שאינם יכולים להתמודד עם אי ודאות יש צורך לחוות משהו שאנו מכנים סגירה קוגניטיבית. מושג זה הוא מה שאנו מכנים בדרך כלל "המילה האחרונה". יש אנשים שצריכים שדברים יהיו מוגדרים בבירור. כן או לא. שחור או לבן.

אנשים עם תכונה זו חווים מתח רב כאשר אין תשובות סופיות. סגירה קוגניטיבית מרמזת על וודאות. "אתה אוהב אותי או לא?" הם רוצים שהתשובה תהיה בהחלט כן, או ממש לא. קשה להם להבין שהתשובה הכי ריאלית היא "נו...כן ולא".

עמימות ופרדוקס בלתי נסבלים עבור אנשים שאינם יכולים להתמודד עם אי ודאות. הם לא רואים בהם דברים אמיתיים שיש להם מקום בעולם, אלא כשקר, הונאה, דרך לכסות את האמת. החדשות הרעות עבור אנשים מסוג זה הן שאנו יכולים לומר (כמעט בוודאות) שכמעט כל דבר אנושי הוא מעורפל.

השלכות אם אינך יכול להתמודד עם אי ודאות

לאנשים שאינם יכולים להתמודד עם אי ודאות יש צורך לחוות משהו שאנו מכנים סגירה קוגניטיבית
לאנשים שאינם יכולים להתמודד עם אי ודאות יש צורך לחוות משהו שאנו מכנים סגירה קוגניטיבית.

כשאנשים לא יכולים להתמודד עם אי ודאות, זה כנראה בגלל שהם מפשטים את המציאות. יש להם השערות מוגבלות לגבי מה שקורה. זה או זה או זה. אנשים שרואים את העולם כך מתקשים לנחש. קשה להם להעלות השערות חדשות לגבי מה שהם רואים. כמו כן, קשה להם לקבל שמשהו אולי בלתי אפשרי להבין, לפחות כרגע.

לדוגמה, הם לא יכולים להבין שאותו אירוע יכול להיות תוצאה של הרבה נסיבות שונות. אם אדם לא מעוניין בקריאה, זה לא בהכרח בגלל שהוא רשלני או חסר תרבות. יכולות להיות אלף סיבות מדוע הם פועלים כפי שהם מתנהגים.

כתוצאה מכך, אי היכולת להתמודד עם אי ודאות מרמזת בדרך כלל על חוסר אמפתיה. אנשים עם חוסר זה רואים את העולם רק בתנאים שלהם. זה מקשה מאוד לקבל הבדלים, כי הם מאמינים שיש הסכמה לגבי מה ש"נכון". בנוסף, הם מאמינים שכדי שמערכות יחסים, משפחות וקהילות יתפקדו, הם צריכים להסכים על הכל כל הזמן.

איך זה נראה להתמודד עם אי ודאות?

סובלנות לחוסר ודאות מתבטאת ביכולת לקבל שאין תשובה נכונה. אנשים שמסוגלים להתמודד עם חוסר ודאות אינם נהיים חרדים או לא רגועים כאשר הם לא מקבלים תשובות מיד.

הם פשוט מקבלים את זה ומתקדמים עם המידע שיש להם. הם מתמקדים בפתרון מה שהם מבינים. אם אלמנטים חדשים נכנסים לתמונה, הם מודעים וקשובים, ומשתמשים בהם כדי לעזור להבין מה באמת קורה.

דבר נוסף שאנשים שיכולים להתמודד עם אי ודאות עושים הוא לנתח ביסודיות את העובדות. הם לא נשארים על פני השטח; הם מנסים להעמיק. כתוצאה מכך, הם מגלים שהדברים מורכבים יותר ממה שהם עשויים להיראות. זה מקל להבין כמה קשה לקבל תשובות סופיות.

מעניין שאנשים עם סובלנות נמוכה יותר לאי ודאות בטוחים יותר בשיפוטיהם ובהחלטותיהם כשהם מחליטים לקבל אותם. לעומת זאת, למי שיש סובלנות גבוהה לוקח יותר זמן לקבל החלטות. יש להם גם ניחוש שני בעצמם לפני שהם פועלים. ובכל זאת, הם מתמודדים עם קונפליקטים והבדלים הרבה יותר טוב, וזה בא לידי ביטוי במערכות היחסים שלהם.