קריאה והמוח: האם שמעת על מה הקריאה עושה למוח שלך?
יש דברים שיש להם את הכוח לעשות שינויים חיוביים במוח שלך. אחד מהם הוא פעולת הקריאה, וזה עושה כמה דברים מרתקים למוח שלך. מה אנחנו יודעים על קריאה ועל המוח? למרות שלא לכל ספר יש את הכוח הזה, מחקרים שונים אומרים שקריאת סיפורים על דמויות, אמיתיות או בדיוניות, היא אולי אחת הפעילויות הכי משנות שאתה יכול לעשות.
בעולם של היום, אנשים רבים תוהים למה ספרות טובה בכלל. הם אומרים שאתה יכול לקבל את אותן היתרונות מצפייה בסרט, ובקלות רבה יותר. ספר וכל המילים שהוא מכיל צריכים להתחרות באפקטים מיוחדים. לא כולם מגיעים לנקודה בקריאה שבה הם מרגישים שהם בעצמם בסיפור. לפיכך, הם מעדיפים לראות את הסיפור מתנגן על מסך.
"אמנות הקריאה היא, במידה רבה, האמנות לגלות מחדש את החיים בתוך ספרים ולהבין את החיים אפילו טוב יותר בגללם."
-אנדרה מאורואה-
עם זאת, ברור שקריאה היא חוויה שונה מאוד מאשר ללכת לקולנוע. קודם כל, קריאה דורשת רמות גבוהות יותר של ריכוז, הפשטה ודמיון. שנית, השינויים שהוא עושה במוח הם הרבה יותר אינטנסיביים ומתמשכים. בוא נראה מה יש למומחים לומר על זה...
קריאה והמוח: שינויים בתפיסה
תפיסת העולם שלך משתנה כשאתה קורא. לפי קית' אוטלי, פרופסור לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת טורונטו, קריאה של סצנה המתוארת היטב שווה ערך לצפייה בסרט.
המוח שלך שואב מחפצים זכורים הדומים לאלו המתוארים בסצנה. זה בערך כמו ליצור צילום מחשבתי. לכן, תהליכים רבים פועלים כולם בו זמנית. התהליכים כוללים זיכרון, תפיסה ויצירתיות.
לאחר קריאת מספר סצנות עם תיאורים מפורטים, נוכל ליצור אלבום של סצנות. האלבום ייחודי לכל אדם ואינו ניתן להעברה. המוח שלך מתאם את כל האלמנטים הללו, יוצר אסוציאציות בין מה שאתה קורא לבין מה שאתה יודע. זה מייצר שינויים במוח שלך במונחים של תפיסה ואינטליגנציה.
קריאה והמוח: קריאה זהה לחוויה
החוקר ריימונד מאר, דוקטור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת יורק, הרחיק עוד יותר. לפי מחקריו בנושא, נראה שהכל מעיד על כך שהמוח לא מבחין היטב בין הדברים שהוא חווה לבין הדברים שהוא קרא עליהם. משהו דומה קורה כשאתה צופה בסרט, אבל בקריאה זו חוויה אינטימית ועמוקה יותר. זה עושה שינויים הרבה יותר גדולים במוח.
המוח שלנו מתנהג בצורה דומה כאשר אנו מדמיינים סיפור וכאשר אנו חווים אותו באמת. ד"ר מאר אמר שכאשר קוראים על פעולה שדמות עושה, אותם אזורים הנדרשים לביצוע הפעולות הללו מופעלים גם במוח שלנו. במילים אחרות, אנו חווים את הקריאה של סיפור כאילו היינו הדמות האמיתית.
שינויים אלה שנוצרו בתוך המוח אפילו אותרו עם בדיקות הדמיה עצבית. לדוגמה, כאשר דמות הולכת, אזורי התפקוד המוטורי הקשורים להליכה מופעלים במוח.
אנו ממש חווים את מה שאנו קוראים, והכל נובע מסוג מסוים של נוירון: נוירוני מראה. כן, אותם נוירונים שגורמים לנו, למשל, לחקות פיהוק כשאנחנו רואים מישהו אחר מפהק. אלה שגורמים לתינוק לחייך כשמישהו מחייך אליה.
קריאה והמוח... ואמפתיה
חוקרים התמקדו רבות בשינויים שעושה קריאה במוח ביחס לאמפתיה. קודם כל, הם גילו שהאזורים במוח המשמשים לקרוא ולהבין את הפעולות של דמויות מסוימות הם אותם אזורים המשמשים להבנת אנשים אחרים. בסופו של יום, התהליך הבסיסי של שתי החוויות הוא תהליך הכרוך בתקשורת.
כך, מצד אחד, אנו חווים את מה שהדמות עושה כאילו אנחנו אלה שעושים את זה. מצד שני, אנחנו גם משפרים את היכולת שלנו להבין אחרים, לקשר מצבים ורגשות. לסיכום: קריאה היא דרך לתרגל ולהזין אמפתיה. כך או אחרת, אנו משנים את נקודת המבט שלנו כאשר אנו קוראים קריינות של סיפור.
ד"ר מארס נותן דוגמה ברורה לכך. הוא מביא דוגמה של דמות עם מוגבלות. אם חוויותיה של הדמות יסופרו בפירוט מספיק, בשלב מסוים נבין איך הן מרגישות. זה נכון גם אם אין לנו שום סוג של מגבלה משלנו. במילים אחרות, אנו לומדים כיצד להיכנס לנעליו של אדם אחר.
אלו רק חלק מהיתרונות שיש לקריאה להציע. עשרות ועשרות שינויים נוצרים במוח כשאנחנו יושבים עם ספר ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור שלו. קריאה טובה הופכת אותנו. זה עוזר לנו לצמוח, להתחבר לשאר האנושות, ואפילו להתחכם.
