עוף החול של הנהר: ג'יימס דין מורד באמת
ריבר ג'וד פיניקס היה שחקן אירופאי פופולרי. לרוע המזל, הוא נפטר בשנת 1993 בגיל 23.
ריבר בלט בזכות המראה האטרקטיבי שלו כמו שהוא בלט בזכות הכישרון הרב שלו. אבל מנת היתר בשוגג שהובילה למותו גרמה לאנשים להאמין שהוא לא ניהל חיים כנים. למרבה הצער, הוא אינו האליל ההוליוודי הראשון שמותו האפל הוביל לדימוי שווא.
זה חלק מהסיבה שרצינו לכתוב על ריבר פיניקס. אם אתה תוהה לגבי השם המוזר שלו, אל תסתכל רחוק יותר מהוריו ההיפים. הנסיבות סביב חייו גרמו לאנשים לראות בו ג'יימס דין מודרני. אבל האמת היא שלמרות האופי האפל של מותו, הוא תמיד היה מאוד אדיב, מחויב ומכבד.
ריבר נולד ב-23 באוגוסט 1970. הוא הראה הבטחה אמנותית בגיל צעיר, בכל מיני דברים כמו משחק, מוזיקה וכתיבה. הוא גם היה פעיל גדול למען הסביבה ותומך בצדק חברתי.
השחקן הצעיר הזה נלחם קשה מאוד למען השוויון, הכבוד והסביבה של אנשים. אבל נראה שזה לא זכה לתשומת לב רבה במהלך חייו. במקום זאת, הוא נדחף לחיים מוקף בפפראצי ובדימוי לא רצוי כסמל מין. גם לאחר מותו, נראה שאיש לא שם לב לכל הטוב שעשה בחייו, כי הם היו כה ממוקדים בנסיבות סביבו.
עוף החול של הנהר: חייו והקריירה שלו
ריבר גם לא היה היחיד במשפחתו שקיבל שם עידן חדש. אחריו באו גשם, חואקין, ליברטי וסאמר. הוא נולד בעיירה באורגון בשם מדרס, ומת במערב הוליווד, קליפורניה, ב-31 באוקטובר 1993.
לפי מקורות רשמיים, סיבת המוות הייתה שילוב קטלני של חומרים. לפני כן, הוא התמוטט וירד מחוסר הכרה בדרכו החוצה מחדר הצפע, הבר שהיה בבעלותו של חברו הטוב, ג'וני דפ.
הקריירה של ריבר השתרעה על סך של 24 תפקידי קולנוע וטלוויזיה. הוא התחיל בגיל 10, והיה בכמה פרסומות, אבל לא עבר הרבה זמן עד שהפך לאייקון של נוער. אבל זו הייתה תמונה שמעולם לא נהנה ממנה במיוחד, ולמרבה הצער היא עקבה אחריו לאורך כל הקריירה שלו.
הוא היה אדם צנוע ביותר, חרוץ ומסור. שאיפתו הגדולה הייתה שאנשים יראו את הכישרון שלו, והוא נתן לעולם המון הזדמנויות לעשות בדיוק את זה.
אם למנות רק כמה מהלהיטים הגדולים ביותר שלו למסך הגדול, יש את הקלאסי של כל הזמנים Stand By Me (1986), סרט הרפתקאות על כמה קבוצת בנים כשהם גדלים ו- Running on Empty (1998), שזיכה אותו. מועמדות לשחקן המשנה הטוב ביותר בפרסי האקדמיה.
סרטו האחרון, דם אפל, עדיין צולם כשהוא מת. בסופו של דבר זה לא יצא עד 2012, לאחר תהליך פוסט-פרודקשן ארוך.
הצד הפחות מוכר של נהר הפניקס
גם לאחר מותו, אנשים המשיכו לזהות את ריבר בכישרונו. כיום, אין שום ויכוח על העובדה שהיה לו פוטנציאל עצום כשחקן, ושהוא יכול היה להפוך לאחד הגדולים בכל הזמנים.
אבל יש בו חלק מהותי שהרבה אנשים עדיין לא יודעים עליו. זה היה צד שלו שלא היה רווחי כמו תפקידיו בסרטים גדולים. זה לא היה מסוג הדברים שמשכו גם את הפפראצי.
מה היה החלק הזה שלו? ריבר היה תומך נחרץ למטרות פוליטיות כמו זכויות בעלי חיים ונושאים חשובים אחרים של היום.
מלבד מאמצי גיוס הכספים הרבים מספור, ריבר היה גם שגריר מרכזי של PETA. ב-1990 הוא אפילו כתב מאמר מפורסם על יום כדור הארץ והקדיש אותו למעריציו הצעירים ביותר. הוא פרסם את המאמר במגזין Seventeen, מה שאומר שהוא הצליח להגיע לאלפי על אלפי אנשים עם המסר שלו.
זה לא הכל. הוא תרם כסף רב למטרות הומניטריות וסביבתיות. נוסף על כך, הוא עזר להוביל מסעות פרסום חשובים באמצעות הופעות ונאומים, ותמך במספר קבוצות פוליטיות בעצרות שלהם.
הוא היה בקושי יותר מנער כשקנה 800 דונם של אדמה בסיכון לכריתת יערות בקוסטה ריקה. הוא גם היה מאמין נחרץ בטבעונות.
סיכום
לא צריך להפתיע ששחקנים כמו ג'ארד לטו, ג'יימס פרנקו ואפילו לאונרדו דיקפריו מזכירים אותו כבעל השפעה גדולה על הקריירה שלהם. הם גם אומרים שהוא עזר לסלול את הדרך לשחקנים עם צד אינטלקטואלי ולאנשים שאכפת להם מאוד מהעולם, בנוסף להיותם מוכשרים ומפורסמים ביותר.
אם אתה רוצה לקבל תחושה עד כמה היו המחשבות והרגשות של ריבר אמיתיים, פשוט קרא את הציטוט הזה של חברתו הראשונה:
"פעם כשהיינו בני חמש עשרה, ריבר ואני יצאנו לארוחת ערב מפוארת במנהטן, והזמנתי סרטנים רכים. הוא יצא מהמסעדה והסתובב בפארק אווניו, בוכה. יצאתי החוצה והוא אמר, 'אני אוהב אתה כל כך, למה?...' היה לו כל כך כאב שאכלתי חיה, שהוא לא הרשים אותי מה נכון."
כמו ג'יימס דין, ריבר פיניקס היה "מורד ללא סיבה". אבל ריבר באמת היה מורד. למרות כל הציפיות והסטריאוטיפים סביב דמות מפורסמת כמוהו, הוא נלחם ללא לאות על ערכיו. הוא חי את חייו בלי לרדוף אחרי כסף, תהילה או אישור של אנשים אחרים.