הזמן לא מוחק רגשות, הוא עוזר להעמיד אותם במקומם

הזמן לא יפתור את הבעיה שלך
הזמן לא יפתור את הבעיה שלך, וגם לא ימחק את כל הרגשות שאתה מרגיש.

הזמן לא יפתור את הבעיה שלך, וגם לא ימחק את כל הרגשות שאתה מרגיש. זה גם לא יגרום לאחרים לשכוח את מה שקרה.

זה אולי נשמע קשה, אבל זה נכון: הזמן רק עוזר לך לשים דברים במקומם, מה שהופך אותך לגיבור של סיפור חייך.

כשאני קורא את מיגל דה סרוונטס, שאומר שהזמן מציע דרכים מתוקות לצאת ממצבים מרים, אני יכול לחשוב רק על הזמן ככלי לשינוי. במצבים שליליים, אנחנו יכולים לסטות מהמסלול, אבל ככל שהימים חולפים אנחנו מתחילים לקוות שוב לשלווה רגשית.

"הזמן איטי מדי עבור אלה שמחכים, מהיר מדי עבור אלה החוששים, ארוך מדי עבור אלה שמתאבלים, קצר מדי עבור אלה ששמחים, אבל עבור אלה שאוהבים, הזמן הוא נצח"

-וויליאם שייקספיר-

הזמן הוא יחסי ואחיד, ומתאים את עצמו לפסיכולוגיה של האדם שחושב עליו. זו הסיבה שהזמן לעולם לא מוחק את הכאב שלנו, אבל הוא נותן לנו מספיק מקום להמשיך הלאה. לפעמים אנחנו צריכים חודשים, במקרים אחרים שנים.

אתה הגיבור של הסיפור שלך

הגאון הארגנטינאי בורחס העיר פעם שהזמן הוא אולי מספר הסיפורים הטוב ביותר האפשרי משום שהוא מעצב את חיינו על סמך הרגשות המתעוררים בתוכנו בכל רגע, והוא מעצב אותנו כאנשים: המלחין הוא שמפגיש את יצירת ימיכם ובתוך יצירת האמנות הזו, אתה הגיבור הראשי.

כר הזמן שאנו נותנים לעצמנו כדי לקבל זמנים קשים היא כמו שיש לנו חברים קרובים או מישהו לתמיכה. הם כתפיים להישען עליהם, ואנחנו מאוד אסירי תודה עבורם, אבל הם לא יכולים לחיות את חיינו עבורנו.

"לא משנה מה קרה לנו, מה קורה לנו ומה יכול לקרות לנו: יש רווח בין הדברים האלה לבין התגובות שלנו אליהם"

-סטיבן קובי-

אם אתה מרגיש צורך להסתובב, אתה צריך לקחת את השלטון של מה שקורה לך ולקבל החלטות. מצד שני, אם כבר עברתם את זה והדברים חזרו למסלולם, אתם יודעים כמה עבודה זה לקח.

העבודה כנראה נתמכת על ידי יקיריכם וגם הזמן, השטיח שמעשיכם נפרשו עליו.

כל דבר במקומו ומקום לכל דבר

כל דבר במקומו ומקום לכל דבר
כל דבר במקומו ומקום לכל דבר.

עם הזמן והאומץ, אתה לא מוחק את מה שהרגשת או מרגיש. הם כמו קעקוע שתצטרך לחיות איתו. אבל גם תצטרכו למצוא להם מקום.

עם הזמן כל דבר מוצא את מקומו בליבך ובזכרונך, נשאר בך, אך משתנה. למרות הכאב שאתה מרגיש אם אתה נוגע בנקודה הזו, זה כבר לא משתק אותך. במקום זאת, זה מזכיר לך כמה למדת.

עם זה, אתה מבין שאין ספק שהמקום הזה, שבו שוכנים דברים כואבים עכשיו, הוא נכון. כן, מחר יבוא, ולא תשכחו: הצמרמורות, טובות או רעות, אל תשכחו.

עם זאת, הם לא ימשיכו לפגוע בך אם תסלח, במקרים מסוימים, תסלח לעצמך. במקרה כזה, זה יהיה שיעור חיים חדש והגיבור האמיתי יהיה אתה, לא הזמן.

הזמן מלמד אותך להסתכל על דברים ולהעריך אותם

אם יש דבר אחד שהזמן כן עושה, זה עוזר לפקוח את העיניים, להוריד את כיסוי העיניים ולהעריך את ההווה.

בהווה, החיים נותנים לנו חוויות חדשות, מערכות יחסים אחרות שצריך לטפל בהן ולהעריך אותן, אנשים ומטרות שונות שזקוקים לנו.

"עם הזמן אתה לומד שהחיים הם כאן ועכשיו, וכמה שיהיו לך הרבה תוכניות, המחר לא קיים, וגם לא אתמול"

-ורוניקה שופסטל-

תוכניות לא חשובות אם לא ננקוט פעולה כדי להגשים אותן. לא נגרום לעצמנו להרגיש טוב יותר אם לא ננצל את הכוח הפנימי שלנו. כי זה יכול לעזור, אבל לא אם נשאיר את כל העבודה לזמן.

בסופו של דבר, הזמן ילמד אותך לחיות את החיים היום, לא אתמול או מחר.

האדם שעזב כי רצה כבר אינו כאן; האדם שעזב למרות שלא רצה, נמצא כאן; האדם שלא הלך, רוצה שנהיה כאן.

ואם נשכח את כל זה, החיים שלנו עלולים לחלוף על פנינו.