סליחה ומצפון נקי מהווים כרית טובה
הצלחתי לסלוח למישהו שעשה לי לא בסדר או לדעת בוודאות שפעלתי בדרך הטובה ביותר שיכולתי לעזור לי להרגיש טוב יותר עם עצמי ולהימנע מכאבי ראש הנגרמים מדאגות. עשיתי את הטעויות שלי והם עשו אותן איתי, אבל תיקנתי וקיבלתי את מה שהם עשו. אומרים שבדרך כלל כשהדאגה כולאת את המוח, היא לא נותנת לך לחיות ובפרט, היא לא נותנת לך ללכת לישון עם הרבה שלווה. מסיבה זו, אני גם יכול לאשר שבקשת סליחה ויישום זה תמיד מהווה כרית טובה.
אני לא מכיר מישהו שמגיע לו יותר מזה שסלח בלי לשכוח שקשה לבקש סליחה כמו לתת אותה.
מעשה בקשת הסליחה
אלווירה ססטר נהגה לומר ש"חיים ללא אומץ הם דרך חזרה אינסופית ", והיא לא טעתה כלל, כי תמיד זכרתי שהאומץ לבקש סליחה מלווה בגדולתה של הסליחה.
במילים אחרות, בקשת סליחה, הדורשת מעט ביקורת עצמית, ניתוח עצמי, וענווה רבה במיוחד, נושאת את הגמול של הפיכתי לאדם טוב יותר.
"אין דבר טוב יותר מלמצוא את עצמך ולסלוח לאדם האחר בין אם הוא צודק ובין אם לא, כי כשאנשים עושים דברים פוגעים, הם בדרך כלל עושים את זה כי באותו רגע הם לא יכלו לעשות את זה טוב יותר, כי הם פחדו, או מכל סיבה שהיא. לכן, לסלוח זה משהו נפלא."
-מרואן-
פעולת בקשת הסליחה מצילה אותי כי היא מרמזת על לקיחת אחריות על הטעויות שלי שפגעו באנשים אחרים, לפעמים אנשים יקרים לי מאוד. במקרה האחרון, סביר להניח שעשיתי את זה בלי שהתכוונתי, אבל עשיתי את זה אותו דבר ואני מרגישה טוב יותר אם אבקש סליחה וסליחה.
לסלוח לאחרים, לסלוח לעצמי ולגרום להם לסלוח לי עזרו לי לברוח מהרגשות הרעים, מאי הנוחות, מהפצעים שלא ייסגרו, מעבר שלא נתן לי להסתכל אל העתיד.
"במצפון נקי"
לבקשת הסליחה מצטרף מטבעו ה"מצפון", המובן כאן כשופט השולט בהתנהגותי: הוא נוזף בי, מחמיא לי, נותן את דעתו עלי ואומר את האמת.
אנו אומרים שהמצפון "אשם" כאשר אנו מתנהגים רע או מדברים רע. זה הופך לכרית שלא נותנת לי למצוא את המקום שלי או לנוח.
"המצפון גורם לנו לגלות את עצמנו, להוקיע את עצמנו או להאשים את עצמנו, וללא עדים, הוא פוסק נגדנו".
-מישל דה מונטן-
כשאני מבקש סליחה בכנות וסולחים לי, או להיפך, הכרית שדיברתי עליה הופכת: עכשיו אני יכול למצוא את המקום שלי במיטה ובחיים, עם עצמי ועם אחרים. להיות עם "מצפון נקי" הופך לצעד קדימה ועוד דלת אחת שאני יכול לסגור, להפנות את הגב לעבר שלמדתי ממנו.
כולם ביקשו מחילה מתישהו
בקשת סליחה, במיוחד כשעשיתי טעות גדולה, נהגה לתת לי תחושת בושה, כי אף אחד לא אוהב ללכת אחורה ולהכיר בכך שהוא לא פעל נכון.
עם זאת, אני יודע שכולם ביקשו מחילה בשלב מסוים ושזה הכרחי. אף אחד לא מושלם וכולם עושים טעויות, כמו שאנחנו אומרים. מסיבה זו בדיוק, אף אחד לא נשאר מחוץ למעשה המשמח של בקשת סליחה.
אל תשפוט את עצמך כשלא מגיע לך. היה צנוע, אבל אל תשפיל את עצמך. הכר תמיד שאף אחד, כולל אתה, לא יכול לחיות בלי לסלוח או לקבל סליחה.
