לעיכוב רגשי יש השלכות

ניתן להגדיר עיכוב רגשי
ניתן להגדיר עיכוב רגשי, בהתחלה, כקושי לזהות ולהביע את רגשותיו ורגשותיו.

ניתן להגדיר עיכוב רגשי, בהתחלה, כקושי לזהות ולהביע את רגשותיו ורגשותיו. חלק מבתי הספר לפסיכולוגיה מגדירים מצב זה כ"אלקסיתימיה". למונח זה שלושה שורשים יווניים: "א" (ללא), "לקסיס" (מילה) ו"תימוס" (חיבה). זה אומר "ללא מילים לחיבה".

אנשים רבים הסובלים מעיכוב רגשי אכן חווים רגשות ותחושות. הבעיה היא שקשה להם מאוד לאתר אותם ולפיכך לבטא אותם. לא כל מי שיש לו מצב זה חווה אותו באותה מידה או באותה עוצמה. במקרים מסוימים, תופעה זו אינה עמוקה במיוחד, בעוד שבאחרים יש ניתוק מוחלט עם העולם הרגשי.

"רק שני סוגים של אנשים יכולים לדבר ללא עכבות: זרים ואוהבים. כל השאר רק מנהלים משא ומתן".
-בעילום שם-

אדם עם אלקסיתימיה מתקשה לדעת אם מה שהוא מרגיש כלפי מישהו הוא אהבה או ידידות. זה יהיה מאוד גס רוח אם תשאל אותם מה שלומם או מרגישים. הם יגידו לך שהם עושים "טוב" או "רע", אבל זה לא באמת אומר שהם "טובים" או "רעים". הם לא יגידו שהם "כועסים", "נרגשים" או "עצובים". במקרים קיצוניים, מול השאלה, הם פשוט שותקים או סתם אומרים שהם "בסדר" אוטומטית כי הם מבינים שזו התשובה שאחרים מצפים בדרך כלל.

תכונות המציינות עיכוב רגשי

המאפיין הבולט ביותר של עיכוב רגשי הוא קור. זה כאילו האנשים האלה לא מרגישים, ואכן, במקרים הקיצוניים ביותר, האנשים האלה באמת לא יכולים להרגיש בכלל. הסימפטומים שלהם דומים לאלה הסובלים מדיכאון, אך חריפים אף יותר. התסמינים הבולטים ביותר הם:

  • הם לא יכולים להרגיש הנאה או לעשות זאת באופן מינימלי.
  • הם לא מתעניינים בחייהם המיניים.
  • האנשים האלה הם קונפורמיסטים.
  • הם נוטים לנוע בצורה נוקשה ואטית.
  • חיי החברה שלהם מוגבלים מאוד.
  • הם מראים חוסר חיוניות.
  • הם אימפולסיביים.
  • האנשים האלה כמעט תמיד נראים רציניים ומשועממים.
  • אין להם פנטזיות והם מתקשים להשתמש בדמיון שלהם.
  • אם הם מקימים קשרים, הם נוטים להתבסס על תלות.
  • הם אף פעם לא אומרים "אני אוהב אותך".
אנשים רבים הסובלים מעיכוב רגשי אכן חווים רגשות ותחושות
אנשים רבים הסובלים מעיכוב רגשי אכן חווים רגשות ותחושות.

ישנם שני סוגים של עיכוב רגשי או "אלקסיתימיה". האחת היא הצורה הראשונית, שבה הפרט מתנהג כך מרגע לידתו. במקרה זה, זה מתכתב עם אנומליה נוירולוגית. הסוג השני הוא אלקסיתימיה משנית, המופיעה לאחר טראומה פיזית או פסיכולוגית, או לאחר תקופות ממושכות של מתח עז.

עבור חוקרים רבים, רוב המקרים של עיכוב רגשי נקבעים על ידי גורמים חברתיים-תרבותיים. ישנם מודלים נפוצים של תקשורת אשר גורמים לאנשים אלה לעכב את הביטוי של רגשותיהם. ישנן גם סביבות חברתיות מסוימות שבהן אמירת מה שאתה מרגיש זוכה לזעף. לעתים קרובות מוטל מודל של "רגשות טובים ורעים". אנשים יכולים לדבר על ה"טובים", אבל לא על ה"רעים".

אי הנוחות של אי הבעת חיבה

המקרים החמורים ביותר של עיכוב רגשי דורשים טיפול, שבדרך כלל צריך להאריך אותו על פני תקופה ארוכה של זמן. ייתכן שאנשים אלו ידרשו גם התערבות נוירולוגית. נראה שהכל מעיד על כך ששורש הבעיה טמון בניתוק בין שתי ההמיספרות המוחיות. בסופו של דבר אפשר לתקן את זה, אבל יש מקרים שזה בלתי אפשרי.

במקרים שהם פחות חמורים, שהם הרוב הגדול, אנשים אלה יכולים לעקוב אחר תוכנית החלמה אחרת. לפעמים אדם מעכב את ביטוי החיבה שלו פשוט כי הוא לא למד כיצד להביע רגשות. נפוץ מאוד שהם נאלצו בעבר להסתיר את חיבתם, שכן בסביבות מסוימות חוסר ביטוי רגשי מוערך באופן חיובי. זה נחשב סימן לשליטה עצמית. כמו כן, לפעמים שתיקה רגשית היא התגובה ה"טבעית" לטראומה בלתי פתורה.

האמת היא שחוסר האפשרות להגדיר ולהביע רגשות מביא לתוצאות חמורות. מלכתחילה, הפונקציות האינטלקטואליות מתפוררות. לרגשות יש תפקיד מהותי בעיקר ברכישת ידע חדש ובזיכרון. כמו כן, העולם הרגשי הוא הבסיס ליכולות החקירה והיצירתיות שלנו. לכן, אדם עם עיכוב רגשי הוא חלש אינטלקטואלית.

מצד שני, ברור שחיי החברה של האדם יצטמצמו למינימום. אין אפשרות ליצור קשרים עמוקים עם אחרים. החיים הופכים צחיחים וזה, בתורו, גורם ליותר עיכוב. מדובר בתפקוד לקוי שניתן לטפל בו לחלוטין. חיבה ורגשות הם "מלח החיים". אם אתה חושד שאתה או מישהו שאתה מכיר סובל מהתסמינים האלה, אל תהסס לפנות לעזרה.