ערך ההכרה
הכרה היא חלק חשוב מאוד מהאיפור שלנו, במיוחד בגלל התרומה שהוא תורם לרווחתנו. על ידי חיים כחלק מהחברה, אנו מצפים להכרה מאנשים אחרים במונחים של התייחסות (מקור מידע) וחיזוק הדרך שלנו לפעול, לחשוב או להציע אפשרויות (עמדות) בכל מצב נתון. המשך לקרוא כדי לגלות את הערך של הכרה!
בחוקה (או באיפור) של אדם, האחר מתנות את הדימוי שהאדם יוצר לעצמו, במיוחד במהלך שנות החיים הראשונות. בנוסף לעידוד, הילד צריך להרגיש מוגן ממצבים שליליים בנוגע לאהבה, חיבה וכבוד.
כך, הנפש שלהם מעוצבת בצורה בריאה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. הסביבה תהיה מווסת חיונית של רצונותיהם וצרכיהם – מערכת אקולוגית שאליה יצטרכו להסתגל כדי לשרוד בחברה.
כפי שאנו יכולים לראות, האחר ממלא תפקיד מהותי בשלבי החיים השונים. בלידה, ההורים ממלאים תפקיד מהותי. כשאנחנו מתבגרים, מעגל ההשפעה מתרחב, ואנחנו לא מפסיקים להיות רגישים למעשיהם של אחרים.
בתוך כל ההיבטים הללו, אנשים אחרים יכולים לתת או לקחת, ואנחנו מוצאים הכרה. במקרים רבים, זה פועל כחיזוק של ההתנהגות שלנו ושל הרעיון שיש לנו על העצמי שלנו.
מה הערך של הכרה?
מה הערך של הכרה? הנה מה שהוא יכול לעשות בשבילך!
מעודד התפתחות בריאה של הערכה עצמית
ההכרה, במידה שהיא מתווכת את התפיסה העצמית שלנו, משפיעה על ההרגשה שלנו לגבי עצמנו (הערכה עצמית). הערכה עצמית זו הולכת איתנו לכל מקום והיא נקודת ההתייחסות הקבועה שלנו.
בואו נזכור שרגשות הם אנרגיה. לכן, מצבו של בן לוויה נאמן זה הנקרא הערכה עצמית ישלוט בבחירת הפרויקטים וביחס שאנו מבצעים אותם.
מחזק קשרים חברתיים
הכרה מחזקת קשרים חברתיים. זה יכול להיות גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית, והאדם שיזכה להכרה ירגיש מחוזק.
משפר את רמת שביעות הרצון האישית
רמת שביעות הרצון האישית משתפרת במידה ניכרת כאשר יש הכרה, במיוחד לגבי עבודה ויחס.
מפחית ביקורת עצמית הרסנית
אנשים תובעניים יכולים למצוא את החשיבה הביקורתית שלהם כמכשול אם עבודתם לא זוכה להכרה. לכן, הכרה חיונית על מנת להימנע מדיאלוג שלילי הכרוך בהתעללות בעצמי.
מגביר את הביטחון העצמי
כאשר לאדם יש הכרה חיצונית, הרבה יותר קל לו לבנות את ההערכה העצמית ואת הביטחון העצמי שלו כאשר הוא מתמודד עם המצבים החדשים של כל יום.
מה קורה כשאדם לא מקבל הכרה?
קבלת הכרה מאנשים אחרים היא בעלת חשיבות רבה למבנה העצמי שלנו. מיד מלידה, אדם מתחיל את תהליך התרבותיות שלו בהתבסס על הדינמיקה היחסית שנבנית עם האחר.
במובן זה, הקשר שהם יוצרים ומשמרים, בעזרת מי שמטפל בהם, יהיה חיוני להתפתחות בריאה טובה. באמצעות רצונות וצרכים אלו, הפרט מתחיל את מערכת היחסים הדינמית הקיימת בין העצמי שלו לבין החוץ.
כך הם יתחילו לווסת את עצמם ויצליחו ליצור את מה שזיגמונד פרויד קבע כעקרון המציאות ב- Beyond the Pleasure Principal ב-1920.
המאמר של פרויד מתייחס לעובדה שתהליכים נפשיים מוסדרים אוטומטית על ידי עקרון העונג. לאחר מכן, מופעל מתח לא נעים אשר לאחר מכן יורד על מנת למנוע את אי-הנחת (כאן, נוכל להבין את אי-הנחת כחוסר ההכרה).
"דבר נפוץ אז בלתי מעורער בתיאוריה הפסיכואנליטית: 'מהלך האירועים הנפשיים מוסדר אוטומטית על ידי עקרון העונג".
-זיגמונד פרויד-
סיכום
בקיצור, כדי לחיות בחברה בצורה מותאמת, אדם צריך שליטה טובה בדחפים שלו. כך הפרט אינו מוותר על רצונותיו אלא דוחה אותם עד שיגיע הזמן לספק אותם.
כאשר אנשים אינם זוכים להכרה מאחרים, ההערכה העצמית שלהם עלולה להיפגע, וליצור אי נוחות אצל הפרט. בנוסף לכך, השפעת החיזוק על אחרים חזקה במיוחד בילדות. אנחנו יכולים להשתמש בזה ככלי חזק מאוד לאימון ללא עונש.
לפיכך, הידיעה שיש אדם אחר שיכול לזהות את קיומנו או את עבודתנו בצורה שלילית, מחזקת את החלקים החיוביים ביותר בעצמו של האדם . יתר על כן, זה מגדיל את ההסתברות שהם יחזרו על דפוסי ההתנהגות שמחזקים אותם.
