אלה שלא רוצים לאבד אותך אבל לא יודעים איך לטפל בך

שמור על ההערכה העצמית שלך כי אף אחד לא אנוכי על זה שדאג לעצמו
שמור על ההערכה העצמית שלך כי אף אחד לא אנוכי על זה שדאג לעצמו.

יש אנשים שלא דואגים לטפל בך, לזכור אותך, ובכל זאת בונים גדר גבוהה כדי שלא יאבדו אותך. הם מערכות יחסים המבוססות על אגו של אישיות תלויה-משתפת שתובעת ומעוותת משהו אצילי כמו חיבה, שרק מקדם ולא עוצר את הדמעות.

הפחד שאדם יקירנו יהיה רחוק מאיתנו פירושו, מעל הכל, חוסר ביטחון, ולפעמים אפילו הרעיון המסוכן להחשיב את בן הזוג כנכס אישי. כל מערכת יחסים המבוססת על צורה כלשהי של פחד מייצרת בהכרח סבל.

יש אנשים שלא יודעים איך לטפל בך, שאינם מודעים לצערך או מתגים אכזבות רבות; אבל זכור: אם הם לא מחזיקים אותך בראש, אל תשכח לזכור את עצמך. תקשיב ללב שלך ותדאג לעצמך.

ככל שזה נראה מוזר, ישנם זוגות רבים ששומרים על סוג כזה של מערכת יחסים לאורך זמן. אנו מזמינים אותך להכיר את הסיבות וכיצד לפעול כראוי, תוך שמירה על ההערכה העצמית שלך.

הבקר המשותף והאדם הרחום

במאמר מעניין שהתפרסם במגזין " עולם הפסיכולוגיה " הוגדרו עבורנו שני סוגי אישים. הם עושים עבודה נהדרת ביצירת פרופיל מסוג זה של מערכת יחסים לא שוויונית שיציבה לאורך זמן, שבה אחד שולט והשני מאפשר זאת. התכונות הבסיסיות הן כדלקמן :

  • הבקר המשותף חווה את המחויבות כסוג של התמכרות. תחת הצורך לשלוט טמון בבסיס חוסר ביטחון עצמי, ולכן הם פורסים אסטרטגיות ומנגנוני הגנה כדי להשבית את האדם האחר ולהחזיק אותו תחת הרשת שלו.
  • החרדה שחש הבקר המשותף היא כה גבוהה עד שהמרחבים שלהם מפסיקים להתקיים כדי ש"מיקרו-עולם" יחיד יתקיים. העולם המשותף הזה עמוס בחוסר אמון, האשמות ורגשות שליליים.
  • המילה "חמלה", בינתיים, מקורה בלטינית "cum-passio" (סבל משותף). האדם הרחום מודע היטב לתלות שיש לו בבן הזוג שלו, ולצורך שלו לשלוט מחשש לאבד.
  • אבל בכל זאת, הם לא יכולים שלא להמשיך לאהוב אותם, לטפל בהם ולתת להם עדיפות לשים את האדם האחר מעליהם. הם מערכות יחסים מורכבות שמתפרקות במעגל מאוד מובהק של כאב.

מכתב לעצמי: אני אני. אתה זה אתה.

אני אני. אתה זה אתה. אני לא בעולם הזה כדי לעמוד בציפיות שלך. אתה לא בעולם הזה כדי להגשים... ראה עוד »

תשמור על עצמך מעל הכל

גם הצורך בשליטה וגם התלות הם שני מרכיבים מעכבים המעדיפים את חוסר האיזון במערכת היחסים. זה ברור וכולנו יודעים שמערכות יחסים אוהבות הן מורכבות. אבל במציאות, צריך לומר שהמורכבות טמונה באנשים עצמם ולא במערכת היחסים ככזו.

יש אנשים שצריכים לשלוט כי זו הדרך היחידה שבה אנו תופסים אהבה. אחרים, לעומת זאת, אוהבים באמת, אך חסרים את הכישורים הרגשיים הדרושים כדי להפגין הדדיות נאותה. עם זאת, חשוב שבכל מערכות היחסים שלנו נתעדף "מצוינות" על פני "ביקוש". כדי לעשות זאת, יהיה טוב לנו ליישם את האסטרטגיות הבאות.

אהבה עצמית, מערכת יחסים שאמורה להימשך לנצח

לטפל בצרכים שלך
זה חיוני שלעולם לא תשכח את הצורך לדאוג לעצמך, לטפל בצרכים שלך.

זה חיוני שלעולם לא תשכח את הצורך לדאוג לעצמך, לטפל בצרכים שלך. באופן מוזר, מחקר שפורסם בכתב העת "The journal of personality and social psychology " מגלה שלצעירים יש הערכה עצמית נמוכה יותר מאלה שמגיעים לגיל 60.

הערכה עצמית טובה, ידע עצמי וניהול רגשי טוב יזכירו לכם שמי שלא שומר עליכם בראש, מי שלא דואג לכם, לא ראוי לתשומת לבכם, שלא לדבר על הדמעות שלכם. אז אל תהססו לקחת את ההנאות שלכם למקום אחר.

זה נראה כאילו הזמן שם כל חלק בעצמי שלנו במקום, כאילו הניסיון מחטב אותנו להגיע לבגרות עם יותר נוחות ואיזון טוב יותר. עם זאת, חיוני ליהנות מכל מחזור של כל שלב וללכת בנחישות רבה יותר כדי לחזק את הקשר הזה עם עצמך שנקרא הערכה עצמית.

אמור כן למערכת יחסים רגשית מודעת

מערכות יחסים שעובדות ומביאות לנו אושר הן בוגרות ומודעות מבחינה רגשית. אין צורך לשלוט כי אין פחדים, חששות, חוסר ביטחון או הרצון מפרים את המרחב האישי של האדם האהוב.

אנשים מודעים ובוגרים חולקים את המלאות שלהם. הם לא מביאים צללים של אנוכיות או חללים שאחרים יכולים למלא. מערכות יחסים בוגרות מטופלות, ובתורן, מאפשרות לכל אחד לשקול לשמור על הצמיחה של עצמו על ידי תחושת חופשיות והיות חלק מפרויקט משותף בו זמנית.

לסיום, התחושה שמישהו דורש מאיתנו משהו, שולט בנו ואינו שומר עלינו, יכולה לחרוג ממערכות יחסים רומנטיות. משפחה או חברים בהחלט יכולים להפגין את אותה התנהגות.

לפעול, להגן על שטחים, לדאוג לזכויותיך ובעיקר לשמוע את קול ליבך המבקש כבוד. טיפול בעצמך הוא בסיסי. שמור על ההערכה העצמית שלך כי אף אחד לא אנוכי על זה שדאג לעצמו.

החלטתי לא להפוך זמן רע ליום רע

היום החלטתי שרגע רע, ויכוח או ביקורת חיצונית יהיו עננים חולפים שלא יקלקלו לי את הימים... ראה עוד »

התמונה הראשית באדיבות קלאודיה טרמבליי