שפיכה מוקדמת: מה גורם לה?

הסיבות הפסיכולוגיות לשפיכה מוקדמת
הסיבות הפסיכולוגיות לשפיכה מוקדמת.
בין 20 ל-30 אחוז מהגברים חוו שפיכה מוקדמת בשלב מסוים בחייהם. הסיבות הן בדרך כלל פסיכולוגיות. עם זאת, הם יכולים להיות גם אורגניים או ביולוגיים.

המדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM-5) קובע כי שפיכה מוקדמת היא ההפרעה המינית השכיחה ביותר אצל גברים. יתרה מכך, על פי נתונים של איגוד הפסיכולוגים האירופי (APA), 27 אחוז מהגברים באוכלוסייה הכללית סובלים ממצב זה.

מאמר זה דן בגורמים הפיזיים והפסיכולוגיים האפשריים להפרעה זו. חשוב לזכור שברוב המקרים, למטופל יש חרדה שעלולה למנוע כל תגובת שפיכה "רגילה".

מהי שפיכה מוקדמת?

ה- DSM-5 מגדיר שפיכה מוקדמת כדפוס מתמשך או חוזר של שפיכה המתרחשת במהלך פעילות מינית תוך דקה אחת מחדירת הנרתיק ולפני שהאדם חפץ בכך.

הפרעה זו יכולה להשפיע גם על אנשים המקיימים יחסי מין לא חודרניים. עם זאת, הקריטריונים של דקה אחת לא חלים כאן. עם זאת, שפיכה עדיין מתרחשת לפני שהאדם רוצה בכך.

הגורמים לשפיכה מוקדמת

הסיבה השכיחה ביותר לשפיכה מוקדמת היא שהתגובה הפגומה נלמדת במצבים מיניים שבהם יש מידה משמעותית של חרדה. בנוסף, ברגע שהתגובה ה"פגומה" הזו נלמדת, מתקשה לשלוט ברפלקס באופן רצוני. הסיבה לכך היא שתגובת השפיכה נשלטת על ידי מערכת העצבים הסימפתטית. לכן, חרדה תגרום לסבירות גבוהה יותר לשפיכה מוקדמת.

עם זאת, ישנם גורמים אפשריים נוספים להפרעה זו, חלקם עשויים להיות רפואיים.

הסיבות הפסיכולוגיות לשפיכה מוקדמת

כפי שהזכרנו לעיל, שפיכה מוקדמת היא בעיה שקשורה בדרך כלל לחרדה. אכן, חרדה היא אחד הגורמים העיקריים לה. עם זאת, הנה כמה סיבות פסיכולוגיות אחרות:

גורמים פיזיים לשפיכה מוקדמת

כמה מהנפוצים ביותר הם:

  • דלקת וזיהום של השופכה.
  • תכונות תורשתיות.
  • טרשת נפוצה.
  • תפקוד לקוי של זיקפה.
  • רמות הורמונים חריגות.
  • דלקת וזיהום של הערמונית (פרוסטטיטיס).
  • גמילה מאופיאטים.
  • מחלת בלוטת התריס.

גורמי סיכון

הגורמים לשפיכה מוקדמת
הגורמים לשפיכה מוקדמת.

ישנם שלושה סוגים של גורמי סיכון לשפיכה מוקדמת:

  • הפכפך. זה שכיח יותר אצל גברים הסובלים מחרדה, במיוחד אלה עם הפרעת חרדה חברתית (פוביה חברתית).
  • גנטי ופיזיולוגי. בעיות אלו קשורות לדופמין וסרוטונין (פולימורפיזמים גנטיים).

אפידמיולוגיה, קורס ותחלואה נלווית

יותר מ-20 עד 30 אחוז מהגברים בין הגילאים 18 עד 70 דיווחו על אפיזודות של שפיכה מוקדמת. עם זאת, עם ההגדרה החדשה מה- DSM-V (הקריטריונים של דקה אחת), רק אחד עד שלושה אחוז מהגברים יאובחנו עם המצב.

מהלך והתפתחות ההפרעה משתנים. שפיכה מוקדמת עשויה להתחיל עם ההתנסויות המיניות הראשונות של הזכר ולהמשיך לאורך כל חייו. עם זאת, זה רגיל עבורם להשיג שליטה מסוימת על המצב בזמן.

מבחינת תחלואה נלווית, ההפרעה יכולה להיות קשורה גם לבעיות זקפה. למעשה, במקרים אלו, לפעמים קשה לדעת איזו בעיה התרחשה קודם.

שני סוגי השפיכה המוקדמת: לכל החיים ונרכשת

ישנם שני סוגים של שפיכה מוקדמת. ראשית, זו לכל החיים, המתרחשת מהחוויה המינית הראשונה, בדרך כלל בגלל חרדה ואשר לרוב נעלמת עם הזמן. שנית, מהסוג הנרכש, הקשור בדרך כלל למצבים רפואיים מסוימים.

הסוג הראשון מקושר בדרך כלל להפרעות חרדה מסוימות. עם זאת, השני עשוי להיות קשור למחלות כמו דלקת הערמונית, מחלת בלוטת התריס או גמילה מסמים.

הערה אחרונה

כפי שאתה יכול לראות, להפרעה זו יש סיבות רבות ושונות. סיבות פסיכולוגיות נוטות להיות השכיחות ביותר, במיוחד חרדה. הסיבה לכך היא שחרדה נוטה להיות בלתי תואמת מבחינה פיזיולוגית לסוג הזקפה שאינה גורמת לשפיכה מוקדמת.

עם זאת, כל מקרה הוא שונה, והצעד הראשון לפתרון הוא מציאת הסיבה השורשית. במילים אחרות, האם זה רפואי, ביולוגי, יחסי או פסיכולוגי? ברגע שזה נקבע, ניתן לטפל בהפרעה בהתאם. לבסוף, מובן מאליו שסיוע רפואי מקצועי יכול להועיל.