ההשפעה הפסיכולוגית של אי השוויון
אי שוויון נפוץ מאוד בימינו, למרות שחלק מהאנשים חווים יותר ואחרים חווים פחות. אי השוויון הזה חל גם על כסף וגם על הזדמנויות. זה כמובן משפיע על אורח החיים שלנו כמו גם על איכות החיים שלנו. עם זאת, השפעות אי השוויון לא נעצרות רק שם. יש גם השפעות פסיכולוגיות שעלינו להיות מודעים אליהן.
ההקשר הנוכחי מאופיין בקשיים ובחוסר יציבות כלכלית והוא נוטה ליצור הבדלים גדולים יותר בין המעמדות החברתיים. זו הסיבה שיש לנו שלושה מעמדות מוגדרים היטב: העשירים (אלה שיכולים לקבל מה שהם רוצים), מעמד הביניים (אלה שיש להם הרבה פחות מעשירים), והעניים (אלה שאין להם כלום). כלכלה ומעמדות חברתיים מייצרים את ההשפעות הפסיכולוגיות עליהן נדבר בהמשך.
אי שוויון יומיומי
המעמד החברתי שאנו שייכים אליו משפיע על האופן בו אנו תופסים את המציאות, כיצד אנו מרגישים וכיצד אנו מתנהגים. אנשים מהמעמד הנמוך נוטים לתפוס שהאירועים המתרחשים סביבם תלויים בכוחות חיצוניים שאינם בשליטתם. אנשים אלה נוטים להיות יותר אמפתיים וחמלים. בנוסף, הם נוטים לעשות דברים נחמדים עבור אחרים מבלי לצפות לתמורה.
מצד שני, ההבדל בין כמות הכסף שיש לאנשים העניים ביותר לבין הכסף שיש לאנשים העשירים ביותר יקבע את אי השוויון הכלכלי של חברה. לפיכך, אם לעשירים יש פי 20 יותר כסף מאשר לעניים בחברה אחת ופי 1000 בחברה אחרת, לחברה הראשונה יהיה פחות אי שוויון כלכלי מהשנייה. כמו כן, אנשים מחברות יותר לא שוויוניות נוטים לחוסר אמון יותר, להתחרות יותר על משאבים כלכליים, והם בעד אי שוויון כלכלי.
אי שוויון מעמדי חברתי
כולנו גדלים במעמד חברתי נחוש. למעשה, רובנו תמיד נחיה במעמד חברתי דומה מאוד לזה שגדלנו בו. לכן, אנו מפתחים דרך חשיבה, תחושה ופעולה שדומה מאוד לאלו של האנשים סביבנו. זה, בתורו, קובע את הדרך בה אנו מתייחסים לאנשים אחרים.
אנשים מהמעמד הנמוך בדרך כלל חיים בסביבות לא ברורות, מקומות שבהם הם מרגישים מאוד פגיעים ומפחדים לעתים קרובות. זה מוביל אותם להאמין שמעשיהם וההזדמנויות שיש להם אינם תלויים בהם אלא בכוחות חיצוניים שהם לא יכולים לשלוט בהם. הם בעצם רגישים יותר להקשר.
לבני המעמד הגבוה יש יותר משאבים כלכליים והיררכיה חברתית גבוהה יותר. הם חיים בחברות עם יותר ביטחון, חופש בחירה ויציבות. לכן, אנשים אלו לומדים לתפוס שיש להם את היכולת להשפיע על ההקשר, ובניגוד לאנשים מהמעמד הנמוך, הם נעשים רגישים יותר למה שאחרים חושבים עליהם.
למרות שהמעמד הנמוך מפתח אמפתיה רבה יותר, אנשים מהמעמד הגבוה מדייקים יותר בכל הנוגע לזיהוי הרגשות שחשים האנשים איתם הם מתקשרים (אמפתיה קוגניטיבית).
אי שוויון כלכלי
אי שוויון כלכלי הוא תוצאה של אופן חלוקת המשאבים בחברה. החלוקה עשויה להיות שוויונית יותר או יותר לא שוויונית.
ניכר במבט ראשון שאנשים מהמעמד הנמוך נאבקים יותר בחברות לא שוויוניות. הם עשויים להתמודד עם דברים כמו השמנת יתר, הריון לא רצוי, שימוש בסמים ושיעורי פשיעה גבוהים יותר. עם זאת, יש גם בעיות פסיכולוגיות שעלינו לקחת בחשבון.
אנשים שחיים בחברות יותר לא שוויוניות נוטים להיות יותר חסרי אמון. לכן, הם נוטים להתנהג בגסות כלפי אחרים ופחות להשתתף בפעילויות חברתיות. מצד שני, יש הרבה יותר תחרותיות בחברות מאוד לא שוויוניות. כאשר אנשים מרגישים לא מוערכים, אין זה נדיר שהם יחוו רמות חרדה גבוהות, במיוחד כאשר יש להם סטטוס נמוך. חלקם מנסים להימנע מכך על ידי הערכת עצמם בצורה חיובית יותר.
בסופו של דבר, חברות שוות הן החברות הטובות ביותר לחיות בהן. יש להן הרבה יתרונות. בנוסף, מעמדות חברתיים נוטים להיות דומים יותר בחברות שוות.
החלק הגרוע ביותר באי-שוויון חברתי הוא שככל שהאי-שוויון במדינה גדול יותר, כך יגדל הסיכוי שתושביה יעדיפו חברה יותר לא שוויונית וידאגו פחות מהבעיות שזה עלול להביא.
