עזוב את "להרפות"

"עזוב את 'להרפות'
"עזוב את 'להרפות'.

מחק מהמוח שלך את הרעיון של להכריח את כל מה שמייסר אותך ללכת טוב, כי כשאתה לא מצליח, זה מלחיץ אותך עוד יותר. אל תרגיש אשמה ואל תחשוב שאתה לא טוב בניהול הרגשות שלך; להבין שאתה נלחם נגד עצמך.

אם תצליח לנצח בקרב, אתה תהיה זה שמנצח, אבל גם זה שמפסיד, וזה משהו שאתה לא יכול להרשות לעצמך. זאת אומרת, אם תצליחו ללכוד באלימות את הדבר שאתם רוצים להוציא מהחיים שלכם, משהו בתוככם ייפגע.

אפשרו לרגשות שלכם להעביר את המסר שלהם ואל תנסו לבלום אותם. אם תקבל את עצמך, תנצח או תפסיד, אתה תצא המנצח.

"עזוב את 'להרפות'. (ועזוב את אי היכולת 'להרפות').

פשוט תן לרגע ללכת כמו שהרגע הולך. או שלא.

ומה נשאר 'להרפות'?"

-ג'ף פוסטר-

אל תענה את עצמך, לכל תחושה יש את הרגע שלו

אל תענה את עצמך במחשבה שאתה צריך לשחרר בכל מחיר; לדוגמה, לעתים קרובות איננו יכולים להפסיק להעריך חלקים מסוימים של אותם אנשים שהיינו אומרים שהם רעילים.

לפעמים יש לנו סיבות לרצות שמשהו שפגע בנו יישאר; פעמים אחרות, אנחנו פשוט לא יכולים למצוא סיבות טובות לשחרר דברים.

לא משנה מה המצב, זכור שאתה לא יכול להאיץ את הרגשות שלך. אל תפחד מעצמך; לא להרפות לעולם לא יהיה סימן לחולשה, אלא דרך ללמוד לקחת את הזמן שאתה צריך כדי לא ליצור סצנה בעת היציאה.

ניתן למצוא רק את מי שאבד

טבעי לנו שנרצה שהדבר שכואב בנו ייצא מחיינו, אבל אנחנו טועים אם אנחנו לא מקשיבים לדברים שכל חוויה מביאה לחיינו.

לפעמים אנחנו לא מסוגלים "להרפות" מהדבר שפוגע בנו. זה מרגיז אותנו עוד יותר וכתוצאה מכך, אנו הורסים את כל העבודה הרגשית שאנו מנסים להשיג, ובסופו של דבר אנו חושבים שלעולם לא נוכל לחיות חיים מספקים.

פתאום לשחרר פירושו עקירה, והמשיכה תמיד כואבת
פתאום לשחרר פירושו עקירה, והמשיכה תמיד כואבת.

פתאום לשחרר פירושו עקירה, והמשיכה תמיד כואבת. אנחנו צריכים לקחת את הזמן שלנו כדי שנוכל לעמוד לנשום ולמצוא בועת אוויר שאינה מזוהמת.

" לאהוב זה לסבול. כדי להימנע מסבל אסור לאהוב. אבל אז אדם סובל מאי-אהבה. לכן, לאהוב זה לסבול; לא לאהוב זה לסבול; לסבול זה לסבול. להיות מאושר זה לאהוב. להיות מאושר, אם כן, פירושו לסבול, אבל הסבל גורם לאדם אומלל. לכן, כדי להיות אומלל, אדם חייב לאהוב או לאהוב לסבול או לסבול מאושר רב מדי."

סוניה, באהבה ובמוות, מאת וודי אלן.

מחבק את המלאכים שלנו והשדים שלנו

אתה לומד להרפות בכך שאתה נותן לכל מה שחשבת שאתה יודע למות, במטרה להשלים עם התמונה שלך במראה. כששים לב שכל רגש וכל תחושה הם יצור קטן ומקסים שעליך להתייחס אליו בזהירות ובכבוד.

אל תעמיס או תתעלם מעצמך; שמרו על הקצב שלכם והעריכו את היתרונות והחסרונות של כל מצב מבלי להסיח את דעתו. הציעו לרגשות שלכם מקום בתוככם שבו הם יכולים לנשום ולהרגיש בטוחים.

נסחו זאת במילים, ספרו עד שלוש והרגישו. הרגשות שלך הם לא עונש, וגם לא משהו שאתה צריך לוותר עליו. אם תנסה לבקבק אותם, עצם הנוכחות שלך תציק לך. אתה תרגיש חרדה ומוצף.

דע שאתה ראוי לכל מה שיש לך סביבך. שחרר את הרגשות שלך ואל תנסה להרגיע אותם; בדרך כלל כאשר אתה מקפיד להקשיב, הם יצליחו להירגע בעצמם ולתקשר איתך.

רגשות הם לא משהו שאנחנו יכולים לשחק איתו מחבואים. הקשב להדהוד של הלב שלך במוחכם, פועם מהחיים, ואל תטיל גבולות על הרגשות שלך. קבלו ותזרמו. הרגע שאתה אמור לחיות הוא הרגע שקורה עכשיו.