אני אהבת חיי

אני אהבת חיי
אני אהבת חיי.

אני אהבת חיי. ולומר את זה בקול זה לא מעשה של אגוצנטריות או יהירות. זו השתקפות שכולנו צריכים להפנים כל יום, בדיוק כמו מישהו שמתחיל את הבוקר עם כוס קפה טוב.

זה לא אגוצנטרי לטפל בעצמך, לפתור את הפחדים שלך, לרפא את הפצעים שלך. זה לא אגוצנטרי להשאיר מאחור אנשים שפגעו בך כדי להתמודד עם המחר באופטימיות והתנגדות. כי אם אהיה בסדר, אוכל לתת את המיטב מעצמי לאחרים. אני אוכל להיות מאושר ולהציע אושר.

למרות שזה עשוי להפתיע אותך, קל להגיע למצב הזה שבו אתה יכול לאהוב את עצמך במלואו וללא הגבלות. איכשהו, אנחנו כמעט רגילים לא רק לתעדף את הצרכים של אחרים, אלא גם להיאחז בדברים חיצוניים כאילו הם זהותנו היחידה: עבודה, בית, כסף...

מימדים רבים מכסים אותנו, שכבה אחר שכבה, כמו קליפה, שבה לאט לאט אנחנו מתחילים לאבד את המהות הזו שהיא אהבה עצמית.

כי לעולם אל לנו לשכוח שאם אנחנו בסדר, העולם בסדר. אם המחשבות והרגשות שלכם לא ירטטו עם אותה הרמוניה פנימית שהיא כבוד עצמי, המציאות שלכם תתעוות. היום אנו מזמינים אתכם לחשוב על כך.

שכחתי: אני אהבת חיי

אתה עלול לשכוח בשלב מסוים שאתה אהבת חייך, כי תעדפת אנשים אחרים יותר מדי. או שאולי, אף פעם לא באמת ידעת, שכן מגיל צעיר פיתחת תחושת חוסר ביטחון וביקורת עצמית.

תמיד מגיע הזמן שבו אנחנו צריכים לשחרר דברים, אנשים, מצבים... יש מי שיקרא לזה אנוכיות, אבל אני קורא לזה אהבה עצמית. אהבה עצמית היא לא משהו שניתן ללמד בבית הספר. למעשה, זה היבט שכולנו מגלים לאט לאט, בדיוק כמו מישהו שמגלה נשק כוח שאיש מעולם לא דיבר איתו עליו.

למה לוקח כל כך הרבה זמן לפתח אהבה עצמית? בחברה שלנו מלמדים ומועברים לנו הערך ההכרחי של אהבה וכיבוד אחרים, שהוא, ללא ספק, חיוני. עם זאת, זה לא נפוץ שאומרים לנו שאנחנו צריכים לאהוב את עצמנו. לפעמים, מזלזלים בו כדי לתעדף את עצמנו, או אפילו שלילד יש תגובות מסוימות שאנו מחשיבים כאנוכיות ילדותית.

אהבה עצמית, פשוט לחשוב שאני אהבת חיי, אינה מעשה אנוכי. זה מכוון לבנייה והגנה על ההערכה העצמית שלנו.

שכחתי: אני אהבת חיי
שכחתי: אני אהבת חיי.

אהבה עצמית היא לא לחשוב שאנחנו טובים יותר מכל אחד אחר, או שיש לנו יותר יתרונות או יותר זכויות. אנחנו אוהבים את עצמנו כדי להגן על עצמנו, להכיר את עצמנו טוב יותר, כדי שאף אחד לא יוכל לתמרן אותנו, ולדעת מה אנחנו אוהבים ומה לא.

אהבה עצמית היא תחושה שלא צריכה להביך אותנו. זה לא רק כלי שניתן להשתמש בו לרווחה פנימית. מדובר בשמירה על איזון שבו נוכל להזדהות ולכבד גם אחרים.

אסטרטגיות אהבה עצמית

יהיו הנסיבות אשר יהיו שמובילות אותנו לשכוח שעמוד התווך של חיינו הוא עצמנו, אף פעם לא מאוחר מדי לשחזר את המודעות הזו. יש לנו את הכוח הפנימי לשחזר את שיווי המשקל שלנו כדי להיות מאושרים, ולהיות מסוגלים להציע רווחה לאנשים שאנחנו אוהבים. למי שבאמת מגיע לו.

בזמן שאתה הולך בשבילי החיים, תגלה שהדבר החשוב הוא לא כמה דברים יש לך, אלא כמה אתה שווה...

אז איך נוכל לזכור אהבה עצמית?

לשמור על דיאלוג פנימי. נתח את המצבים האלה שמצבים הופכים את ההערכה העצמית שלך לפגיע ומונעים ממך להיות מי שאתה באמת. ייתכן שתצטרך להשאיר אנשים מסוימים או אפילו כמה מערכות יחסים מאחור.

הזדהו עם עצמך. אנו בטוחים שאתה מזדהה עם כל מי שסביבך. אתה מבין את המצב שלהם, את הכאב והצרכים שלהם... אבל, מה עם שלך? מה היית אומר לעצמך במצב הזה?

אתה אותנטי, ייחודי ובלתי ניתן לחזרה. זה לא סיסמה או ביטוי בנוי. זו מציאות שכדאי להתחיל להאמין בה מעתה ואילך. יש לך סגולות, מאפיינים ומהות שהופכים אותך לייחודי בעולם הזה ולפיכך חשוב.

תעז לאהוב את עצמך ולהקדיש את מה שמגיע לך לעצמך, כי לאהוב את עצמך לא אומר בכלל שאתה מפסיק לאהוב אחרים. זה אומר שאתה מזהה ומשמח את עצמך, כי כשאתה מתחיל להיות מאושר, אז מגיעים הדברים הכי טובים בחיים.