חברים אמיתיים אפשר לספור על יד אחת

חברים אמיתיים אפשר לספור על יד אחת
חברים אמיתיים אפשר לספור על יד אחת.

חברים אמיתיים אפשר לספור על יד אחת. זה לא מפתיע את רובנו ברגע שהגענו לשלב מסוים בחיים וצברנו חוויות רבות.

בדרך כלל אנחנו מנסים לבנות מערכות יחסים טובות ולהתחבר באמת לאנשים. אנחנו מחפשים אנשים שמקבלים אותנו, אנשים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם. אנחנו רוצים חברויות שמחבקות את הנשמה, שנותנות לנו מגוון רגשות לחקור.

עם זאת, לעתים קרובות אנו לא משיגים זאת, ורוב החברות שלנו בסופו של דבר היא מתוך נוחות, או לפחות לא עמוקה כפי שאנו רוצים שהיא תהיה. במילים אחרות, אין לנו "חברי נפש" רבים כמו שהיינו רוצים.

רק מחצית מהחברים שאנו מחשיבים כחבר נפש הם באמת

תחשוב על החברים המיוחדים שיש לך ותן להם תואר כבוד ספציפי בליבך, וספור אותם. ואז חלקו את המספר הזה לשניים, ואלה הם ה"חברים האמיתיים" שיש לכם בפועל.

זה אושר במחקר שנעשה על ידי אוניברסיטת תל אביב והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס: רק מחצית מהחברים שאנו מחשיבים כחבר נפש הם באמת.

צוות של מדענים משני המוסדות יצר משהו כמו "מכונת ידידות" שבאמצעות אלגוריתם יכול להעריך את הדו-כיווניות וההדדיות של מערכות היחסים החברתיות שלנו.

במילים אחרות, האלגוריתם מנסה להבין אם האנשים שאנו מחשיבים חברים אמיתיים מרגישים אותו דבר לגבינו, ולכן, מעמיד אותנו ברמה דומה לה.

התוצאות שהושגו על ידי מכונת החברות מצביעות על כך שרק מחצית מהחברים שאנו מחשיבים כחבר נפש מרגישים אותו דבר לגבינו.

מחקר זה נעשה עם 84 אנשים, ולאחר מכן הוא נתמך בסקר של סטודנטים בישראל, ארה"ב ואירופה. כדברי ראש המחקר ארז שמואלי:

רק מחצית מהחברים שאנו מחשיבים כחבר נפש הם באמת
רק מחצית מהחברים שאנו מחשיבים כחבר נפש הם באמת.

"מצאנו ש-95 אחוז מהמשתתפים חשבו שמערכות היחסים שלהם היו הדדיות. אם אתה חושב שמישהו הוא חבר שלך, אתה מצפה שהוא ירגיש כך. אבל למעשה זה לא המקרה - רק 50 אחוז מהנשאלים התאימו בסקר קטגוריית ידידות דו כיוונית."

חברות אמיתית היא נדירה

חברות אמיתית היא נדירה. זה לא יפתיע אף אחד, נכון? עם זאת, זה קצת מדאיג. אנחנו באמת לא יכולים להכליל ולקבוע שאותו דבר קורה לכולם, אבל זה נכון שזה קורה לרוב.

אולי זה פשוט שנסיבות חיים מסוימות מפגישות אותנו ומרחיקות אותנו מהאנשים שאנחנו מחשיבים היום חברים (או נחשבים חברים אתמול). אז זו לא באמת שאלה של כמות, אלא איכות. עם חלוף הזמן וצבירת החוויות, אנו לומדים לאהוב יותר את חברינו לחיים, אך מספרם פוחת באופן ניכר.

זה לא רע או מוזר כשלעצמו; בפשטות, זה חוק החיים. עם הזמן, הרגשות שלנו מתעצמים יותר כלפי האנשים שאנו סומכים עליהם ביותר ואשר נותנים לנו אווירה טובה.

לרוב זה מסתכם באינסטינקט ובנכונות לפנות למישהו. אם אתה מאמין שמישהו יעשה לך טוב, תבטח בו יותר ותרגיש טוב יותר לגביו. זה מקרב אותך לאנשים שאתה אוהב ויוצר חברויות בריאות, כנות ו"אמיתיות".

איורים מאת קריסטינה ווב