דורשים כבוד, אבל מרוויחים אמון
תמיד חשבתי שאמון הוא צורת הכניעה השברירית ביותר שקיימת. כפי שמרמזת הכותרת של המאמר הזה, זה משהו שאנחנו מרוויחים בכפית ומפסידים בחבית. זה מעניין, כי ככל שאנו מתבגרים, כך הנושא מקוטב יותר.
הניסיון בדרך כלל מכתיב עד כמה אנשים מוכנים למסור את אמונם. כשבגדו בנו יותר מדי פעמים, אנחנו נוטים להיות יותר ויותר נשמרים. לפיכך, החיים נוטים להפוך אותנו לידידותיים יותר, אך עם זאת יותר חסרי אמון.
"לסמוך על כולם זה חסר טעם, אבל לסמוך על אף אחד זה נוירוטי וטיפש."
-Juvenal-
דורשים כבוד, מרוויחים אמון
לא לסמוך על מישהו לא אומר שאתה חושב שהוא פחות ממך, וזה גם לא חוסר כבוד. אמון קשור לכניעה, לתת לאותו אדם לתמוך בחלק מעצמך שאתה יכול לאבד אם הוא יכשל בך. כבוד קשור להכרה ולמידת החיבור שלך למישהו.
לכן, אנחנו מדברים על שני ערכים שונים, אם כי זה נכון שבמקרים מסוימים יש קו דק מאוד ביניהם. יש אנשים שמתייחסים לאי קבלת אמון מאחרים כעלבון, כאילו זה הופך אותם לאדם פחות. במיוחד אנשים שנותנים את זה די מהר ומצפים לאותו דבר מאחרים.
"ביטחון עצמי: התחושה שגורמת להאמין לאדם, גם כשיודע שהוא ישקר במקומו."
-הנרי לואיס מנקן-
חשיבותו של אמון
אבותינו חיו בשבטים שצדו כקבוצה. הם חיו בחברות שבהן מערכות היחסים היו הרבה יותר קרובות ותלות הדדית מאשר היום. לכן, אמון היה ערך בסיסי. אם קבוצה של אנשים ניסתה לאסוף טרף לציד, אף אחד לא יכול היה להשאיר פתח במעגל כי אז כולם יהיו בלי אוכל.
לא פעם, נתקלתי באנשים שהרגישו מוטרדים כי לא שיתפתי חלק מהמחשבות שלי או משהו שקרה. גם אני הייתי בצד השני - שאלתי שאלות ולא קיבלתי תשובה; אף פעם לא שאלתי למה, אבל אני חושב שזה היה מאותה סיבה. העניין הוא שגם אני לא הרגשתי טוב עם זה, אבל יש מציאות שפשוט קשה לקבל.
אחת המציאות הללו היא חוסר אמון של אדם אחר. אולי אתה מישהו שסומך הרבה על עצמך. חיית כל חייך עם עצמך, ואתה מכיר את עצמך היטב. בנוסף, יש לך הרבה כוח על מה שאתה עושה ואומר. עם זאת, האדם השני לא בילה את כל חייו איתך, וגם אין לו את השליטה שיש לך עליך. אנשים שוכחים לעתים קרובות את ההבדל העצום אך העדין הזה.
אמון לוקח זמן
אמון לוקח זמן, יותר עבור חלק מאחרים. זה גם תהליך מאוד אינטואיטיבי. אנחנו בדרך כלל לא מנסחים טיעונים ארוכים כדי להחליט עד כמה אנחנו הולכים לסמוך על מישהו; אנחנו פשוט נפתחים כמה שמתחשק לנו.
מחקרים זיהו משתנים המשפיעים על אמון. ככל שהאדם דומה לנו יותר, כך אנו סומכים עליו מהר יותר. אנחנו גם נוטים לסמוך מהר יותר על אנשים עם ילדים, אנשים מבוגרים או בעלי חיים. אנחנו חושבים שאם מישהו בטח בו שיטפלו במשהו כל כך יקר, אז הוא צריך להיות אמין. הדבר נכון גם לגבי אנשים שחולקים את תחומי העניין שלנו, שכן אנו מסוגלים לנהל איתם שיחות ארוכות מבלי להיכנס לבעיות אישיות.
הדבר היפה ביותר באמון הוא ההרגשה היקרה של להיות ראויים לקבל אותו מאנשים שאנחנו אוהבים. זה לא שהם יודעים שלא נבגוד בהם, אלא שהם מקבלים את התחושה שאנחנו נהיה הראשונים להיות שם כשהם צריכים אותנו.
