אני רוצה לחייך במקום להרגיש מר

החלטתי להפסיק להרגיש מרירה כלפי החיים
החלטתי להפסיק להרגיש מרירה כלפי החיים: עכשיו אני לא צריך כלום.

החלטתי להפסיק להרגיש מר, כי סבל חסר תועלת כזה אינו הגיוני, כי הבנתי שזו טעות גדולה לחשוב שהאושר שלי תלוי במה שאנשים אחרים עושים או לא עושים.

על פי מחקר מוזר שנעשה על ידי אוניברסיטת קליפורניה ופורסם בכתב העת "Psychology today", כמעט 40% מהיכולת שלנו לאושר תלויה רק בנקיטת הצעדים ל"שינוי". עם זאת, רובנו נאחזים באותם מצבים, וכתוצאה מכך, מרגישים מרירים כלפי החיים.

אין אויב גרוע יותר מהמוח שלנו, ואין כלוב הרסני יותר מהמחשבות שלנו.

המפתח להיות קצת יותר שמח בכל יום טמון במשהו פשוט כמו שליטה בדיאלוג הפנימי שאנו מייצרים לגבי הדברים שקורים לנו.

החלטתי להפסיק להרגיש מרירה כלפי החיים: עכשיו אני לא צריך כלום

זה אולי יפתיע אותך, אבל אנשים רבים מבססים את חייהם על צרכים, ובכך יוצרים עומס אחד אחרי השני: "אני צריך שהשותף שלי יעשה את זה ויגיד את זה", "אני צריך לקבל את העבודה הזו", "אני צריך הטלפון החדש הזה," "אני צריך להיות מאושר יותר..."

מחשבות מסוג זה, בנוסף ליצירת מרירות קיומית, הן גם מקור לחוסר ביטחון. כשאני משכנע את בן הזוג שלי לעשות מה שאני רוצה שהם יעשו, סביר להניח שלא ארגיש מרוצה, או שאצטרך שהם יעשו משהו אחר.

מה שממרר יותר מכל הוא חוסר היכולת למרר את החיים לאחרים.

במקום לבסס את הקיום שלנו על צרכים, על מטרות שאמורות לעזור לנו להגיע לסיפוק, עדיף להתחיל בדברים קטנים יותר כמו להיות בסדר עם מי שאנחנו ומה שיש לנו.

מצד שני, שימו לב לא לבלבל בין רצונות לצרכים, ועוד יותר חשוב, הבינו שרוב הדברים לא ישתנו רק בגלל שאתם לא אוהבים אותם. אם אינך יכול להשלים עם עמית לעבודה, תן לעצמך מרחק ונסה לפזר את כל השליליות שהם גורמים לך.

החלטתי להפסיק להרגיש מרה
החלטתי להפסיק להרגיש מרה, לשנות את הדרך שבה אני רואה את הכל סביבי.

דברים לא עומדים להשתנות, אז אל תתן לאנשים למרר אותך יותר ממה שצריך. חי לפי הביטוי הבא: "החלטתי להפסיק להרגיש מרה כלפי החיים: עכשיו אני לא צריך כלום."

אומנות תחושת המרירות

פול ווצלאוויק היה פסיכולוג ופילוסוף אוסטרי, שבנוסף להשאיר אותנו עם מורשת הפרגמטיקה שלו לתקשורת אנושית, הזמין אותנו גם להרהר בספרו "אמנות החיים תהיו מרירים". בו הוא משתף את המנגנונים שאנשים משתמשים בהם כדי להמיר דברים יומיומיים לדברים בלתי נסבלים.

ווצלוויק עשה משהו מאוד מקורי בספרו. הוא נמנע מהמרשמים הקלאסיים החוזרים לאושר המופיעים בכל מדריך לעזרה עצמית כדי שיוכל לשחק עם האופי הפרדוקסלי של מוחנו ולהציע רעיונות כמו הבאים:

  • נאחז בעבר כאילו אין לך זמן להעסיק את עצמך בהווה.
  • עשה תחזית לגבי משהו שאתה מפחד שיקרה, ואז נניח שהוא נכון, כך שכל מה שקורה הוא ההפך ממה שאתה באמת רוצה.
  • דחו והימנעו ממצבים מסוכנים מעל הכל, גם אם הם מנסים לגרום לכם לראות שהסכנה לא באמת קיימת.
  • שכנע את עצמך שיש רק אפשרות אחת נכונה, שהיא שלך, ואשר שכולם הולכים מרע לגרוע.
  • ככל שהנסיבות משתנות, תמיד יהיה עדיף להמשיך להשתמש באסטרטגיות שהיו יעילות בעבר.

שנה את המחשבות שלך כדי לשנות את הרגשות שלך

ניתן לסכם את אמנות החיים להיות מרה ביכולת ליצור רגשות שליליים. אכזבה, אכזבה, אי נוחות וכעס הם מצבי נפש שמקדמים מציאות לא נוחה וגם לא מאושרת.

  • זכרו שהמצבים הרגשיים שלנו קובעים את ההתנהגויות שלנו, ושהם תלויים במחשבות שלנו. אם מישהו עולה על העצבים שלך, נסה לשנות את המחשבות המבשרות שעולות כשאתה צריך לתקשר עם אותו אדם.
  • שלטו בבאזז של המחשבות האי-רציונליות שלכם וצרו דיאלוג פנימי יותר בונה, יותר אובייקטיבי, ומעל לכל, קצת יותר חיובי.
  • כדי להימנע מלהיות מריר, יש צורך לתרגל פתיחות מחשבתית ולהיות מודעים לכמה מאמץ נדרש כדי לשנות.

אם אתה עקשן לגבי לא עוזב את אזור הנוחות שלך ואתה מסרב למסגר מחדש רעיונות ואמונות מסוימות, יהיה קשה מאוד ליצור שינוי. אתה תהפוך ליריב של עצמך, ויפגע בחופש האישי והרגשי שלך. תחשוב על זה.

החלטתי להפסיק להרגיש מרה, לשנות את הדרך שבה אני רואה את הכל סביבי. מעכשיו אני בוחרת לחייך במקום להתמרר על הכל ועל כולם.

השינוי היחיד שאי אפשר לעשות הוא אחד שאתה לא רוצה: שנה את הגישה שלך ותשנה הכל, והחיים יפסיקו להיות כל כך מרים.