פרפר שחשב שהוא עדיין זחל: סיפור טרנספורמציה
סיפור השינוי הזה מספר את סיפורו של פרפר שהאמין שהוא עדיין זחל. זה מדבר על טרנספורמציה ולא לקבל אותה. האמת היא שלפעמים יש לנו יותר כוח ממה שאנחנו מוכנים לראות, ואנחנו מבזבזים אנרגיה בהתנגדות לשינוי, כשעינינו נעוצות לעבר, מנסים להיות מי שאנחנו כבר לא.
לפני זמן מה נולד זחל קטן. בקושי מסוים הוא זחל על הקרקע ממקום אחד למשנהו. עד שיום אחד, עייפה מזחילה, החליטה לטפס על עץ. אבל לא סתם עץ, היא בחרה לטפס על עץ עם גזע גדול ועלים מטומטמים. עץ ששיחק תחתיו במשך שנים.
הזחל טיפס וטיפס, אבל אז הוא החליק, נפל ולא יכול היה להתקדם. אבל זה המשיך לעבוד ושלב אחר שלב, לאט לאט הוא הצליח לטפס.
זה הגיע לענף שאפשר לראות ממנו את כל העמק. הנופים היו נפלאים. הוא יכול היה לראות חיות אחרות, השמים הכחולים עם ענני כותנה לבנים, ובאופק, ים גדול צבוע בכחול עז. מהענף ההוא נשם הזחל בשלום.
הוא ישב שם, התבונן בעולם סביבו, והרגיש שהחיים יפים מכדי לא להשתנות איתם. בזמן שהזחל היה עייף ובו בזמן אסיר תודה על חייו כזחל, הוא ידע שהגיע הזמן להפוך למשהו אחר.
סיפור על שינוי מזחל לפרפר
הזחל נרדם, חש שלווה גדולה וחושב כיצד היה ייעודו להיות משהו יותר מאשר זחל פשוט. הוא ישן וישן, מה שגרם לכריסליס לצמוח סביבו, קליפה ששמרה על השלווה שם מספיק זמן כדי להפוך לעוד יצור.
כשהתעורר הוא הרגיש כלוא בתוך פגז כבד שלא אפשר לו לזוז. הוא הרגיש שמשהו מוזר צמח לו על הגב. במאמץ הוא הזיז מה שנראה כמו כנפיים כחולות ענקיות והקונכייה נשברה.
הזחל כבר לא היה זחל, זה היה פרפר כחול. עם זאת, הזחל היה זחל כל כך הרבה זמן שהוא לא הבין שזה לא זחל יותר.
הפרפר הכחול זחל במורד העץ באמצעות רגליו הקטנות, למרות שכעת היו לו כנפיים. הוא נשא את משקלן של הכנפיים הכחולות הגדולות הללו, משקל שכיב את כוחו.
הפרפר הכחול נע באמצעות רגליו כפי שעשה תמיד, מאמין שהוא זחל וממשיך לחיות כאילו הוא. אבל הכנפיים שלו לא אפשרו לו לנוע על הקרקע בזריזות כמו קודם.
משקל הכנפיים
הפרפר שהאמין שהוא עדיין זחל לא הבין למה חייו הפכו כל כך קשים. נמאס לשאת את משקל כנפיו, הוא החליט לחזור לענף שבו הפך. הפעם, הניסיון לטפס על העץ, להתקדם היה בלתי אפשרי.
משב רוח או כל אירוע קטן ובלתי צפוי אחר דחפו אותו לאחור. הפרפר שחשב שזה עדיין זחל עמד במקום והרים את מבטו אל הענף הזה שנראה כל כך רחוק. ואז זה התחיל לבכות, נואש.
למשמע זעקתו ניגש אליו פרפר לבן וחכם ויפהפה. הפרפר הלבן התיישב על פרח ובמשך זמן מה הביט בפרפר הכחול מבלי לומר דבר. כשהבכי של הפרפר הכחול שכך, הפרפר הלבן אמר:
"מה קרה?"
"אני לא יכול לטפס במעלה הענף הזה. לפני כן, למרות שהיה קשה, יכולתי לעשות את זה".
"אבל אם אתה לא יכול לטפס במעלה הענף הזה... אולי אתה יכול לטוס אליו."
הפרפר הכחול שחשב שהוא עדיין זחל הסתכל בצורה מוזרה על הפרפר הלבן ואז הביט בעצמו ובכנפיו הגדולות והכבדות. בדיוק כמו ביום שבו זה יצא מהקליפה שלו, זה הזיז אותם חזק ופתח אותם.
הם היו כל כך גדולים ויפים, צבע כחול כה עז עד שהזחל שעבר שינוי נבהל וסגר אותם שוב במהירות.
"אתה שוחק את רגליך בכך שאתה לא משתמש בכנפיים שלך," אמר הפרפר הלבן, עף תוך שהוא פותח את כנפיו החכמות ומתעופף משם באלגנטיות.
לוקח טיסה
הפרפר הכחול התבונן, נדהם מכל תנועה של הפרפר הלבן, והרהר בדבריו של הפרפר הלבן. באותו רגע הוא התחיל להבין שזה כבר לא זחל, שאולי הכנפיים הכבדות האלה יכולות להועיל.
הפרפר הכחול פתח אותם שוב, והפעם שמר אותם פתוחים. הוא עצם את עיניו והרגיש את הרוח מלטפת אותם. הוא הרגיש שהכנפיים האלה היו עכשיו חלק ממנו וקיבל שהוא כבר לא זחל, ולכן הוא לא יכול להמשיך לחיות ככזה, לזחול על הקרקע.
אחר כך הוא פתח את כנפיו רחב יותר ויותר, בכל פעם הפך ליותר פרפר ופחות זחל. הוא הבחין בכחול היפה, הקסום כמעט, של כנפיו. עד מהרה הבין שהוא עף, הוא נע לאט לאט לעבר הענף.
הטיסה הייתה הרבה יותר קלה מאשר לגרור את רגליו, למרות שהיא עדיין הייתה צריכה לשכלל את הטכניקה שלה. הוא גילה שהפחד שלו מטיסות לא אפשר לו לקבל את מי שהוא באמת, זחל שהפך לפרפר כחול.
סיפור השינוי הזה הוא סיפורו של פרפר שחשב שהוא עדיין זחל. זהו סיפורו של הפרפר הכחול היפהפה, בעל כנפיים חזקות, המסוגל לעוף נגד הזרם, באמצע סערות ורוחות חזקות.
לפרפר הכחול היו כנפיים כחולות גדולות, יפות. כחול של גוונים רבים ושונים, מצבע השמיים הבהירים ביותר ועד הים הזועם ביותר. אבל זה אפילו לא ידע.
הלקח של סיפור השינוי של הפרפר הכחול
השינוי מזחל לפרפר הוא אחת המטאפורות הנפוצות ביותר לדבר על חוסן. פרפרים הם סמל של טרנספורמציה, בו זמנית גם סמל של שבריריות וגדולה. לכן פרפר הוא גיבור טבעי של סיפור טרנספורמציה.
סיפור השינוי הזה מזכיר לנו שאנחנו חיים בעולם משתנה ודינמי של אבולוציה מתמדת ושאנחנו חלק ממנו. אבל לפעמים, למרות שהשתנו ויש לנו את הכוח לשנות, אנחנו לא מקבלים את זה מכל סיבה שהיא: אולי פחד, בושה, אשמה...
כאן, פרפר יפה, חזק וכחול לא מקבל את זה שהוא כבר לא זחל, ולכן לא יכול לחיות כאילו הוא. חלק אחד שלו רצה לשנות, אבל חלק אחר חשש משינוי וניסה להיאחז בעבר שלו ולהמשיך לחיות כמו לפני שהוא השתנה.
לקח קצת זמן לקבל ולגלות למה נועדו הכנפיים שלו וכיצד הוא יכול לחיות מכאן ואילך. בשביל זה, זה היה צריך קצת עזרה. לפעמים אחרים רואים את החוזקות שלנו בצורה ברורה יותר מאשר אנחנו בעצמנו.
