מהי הקשבה פעילה עבור מערכות יחסים?

כאשר אתם מתרגלים הקשבה אקטיבית
כאשר אתם מתרגלים הקשבה אקטיבית, חלק גדול מהאנרגיה שלכם הולך לניסיון להבין את המסר של הדובר.

האם אתה יודע להקשיב לאנשים? או שאתה פשוט שומע את המילים יוצאות מהפה שלהם, מפספסים את המשמעות האמיתית? הקשבה פעילה היא הכרחית לתקשורת בין אישית טובה.

ישנן הגדרות רבות להקשבה פעילה. למרות שהם שונים במובנים מסוימים, כולם מסכימים שזו היכולת להקשיב עם שני מרכיבים עיקריים: הבנה וטיפול. שני מאפיינים אלו מהווים את הבסיס להקשבה פעילה.

כאשר אתם מתרגלים הקשבה אקטיבית, חלק גדול מהאנרגיה שלכם הולך לניסיון להבין את המסר של הדובר. בנוסף, אנו מחזירים מידע לדובר האם אנו מבינים מה הם מנסים לתקשר. המשמעות היא, אם כן, להיות זמין מבחינה פסיכולוגית וקשוב למסר של הדובר.

ההיפך מהקשבה פעילה הוא הקשבה מוסחת. זה כאשר אתה נוכח פיזית, אבל המוח שלך נמצא במקום אחר. אתה נותן עדיפות נפשית לדברים אחרים ממה שהאדם שמולך משתף.

כתוצאה מכך, אתה מראה שאתה לא מעריך את מה שהם מנסים לומר. זה משפיע לרעה על היכולת שלך להבין את המסר שלהם. אבל הקשבה פעילה עוזרת לך להזדהות ולהבין רגשות של אנשים אחרים.

בעיות התקשורת שלנו בעולם של היום נובעות, במידה רבה, מהעובדה שאנחנו לא יודעים להקשיב. אנחנו כל הזמן חושבים על הדעות שלנו. המטרה העיקרית שלנו היא לתת לאדם השני לדעת את נקודת המבט שלנו על מה שהוא אומר.

כשזה המצב, מהות התקשורת אובדת. רבים מאיתנו מחזיקים באמונה המוטעית שהקשבה היא אוטומטית. אבל זה לא המצב. הקשבה דורשת יותר מאמץ מאשר דיבור.

"אם אתה רוצה להיות חכם, למד לשאול שאלות הגיוניות, להקשיב בתשומת לב, להגיב בשלווה, ולהישאר בשקט כשאין לך מה לומר."

-Johann Kaspar Lavater-

אם אתה באמת רוצה להקשיב לאחרים, קרא בין השורות

אנו נותנים חשיבות רבה לתקשורת מילולית. למרות זאת, בין 60% ל-80% מהתקשורת שלנו עם אחרים היא לא מילולית. כתוצאה מכך, כדי שתקשורת תהיה יעילה, צריכה להיות קוהרנטיות בין דיבור להבעה לא מילולית. יש הקבלה בכל הנוגע להקשבה אקטיבית: חשוב להקשיב באותה מידה כמו כדי לוודא שהם מרגישים כמונו.

הקשבה פעילה פירושה הקשבה והבנה מנקודת המבט של הדובר. אנחנו מדברים על היכולת להבין את הרגשות, הרעיונות והמחשבות שלהם. יתר על כן, הבנת אדם אחר דורשת מידה מסוימת של אמפתיה. אתה צריך להיות מסוגל לשים את עצמך בנעליים שלהם.

ההיפך מהקשבה פעילה הוא הקשבה מוסחת
ההיפך מהקשבה פעילה הוא הקשבה מוסחת.

שפה לא מילולית משפיעה על האופן שבו אנו פועלים ומגיבים, הן כלפי עצמנו והן כלפי אחרים. הקשבה למסר מאחורי המילים פירושה להבין ולפרש את מה שאתה רואה ושומע. הבנה לא אומרת שאתה צריך להסכים עם כל מה שהאדם השני אומר. אבל זה כן אומר שאתה צריך להקשיב בעניין לכאורה.

"כשמישהו מקשיב לנו, זה מייצר הנאה בלתי מוגבלת במוח, בדומה לאוכל או כסף".

-אדלינה רואנו-

הקשבה פעילה היא התרופה הטובה ביותר לבדידות

רוב האנשים מעדיפים דיבור על פני הקשבה. כאשר אנו מדברים על עצמנו, אנו מפעילים אזורים במוח הקשורים להנאה. לפיכך, הגיוני שאנו מעדיפים להקשיב לעצמנו מאשר לאנשים אחרים.

דייל קרנגי כתב ספר שיותר אנשים קוראים בארה"ב מאשר את התנ"ך. הכותרת הייתה איך לזכות בחברים ולהשפיע על אנשים. כמעט כל המדינה ניצלה את הפילוסופיה והשיטות שלו כדי לשפר את מערכות היחסים ביניהם.

קרנגי התמקד באמון שיוצרת הקשבה אקטיבית. לאמון הזה יש השפעה חיובית על יחסים אישיים. אמון גם עוזר לנו ליצור קשרים חדשים ולחזק את אלה שכבר קיימים.

הקשבה פעילה נותנת לך את ההזדמנות ליצור קשרים המבוססים על הבנה הדדית. שכח מה אתה עושה; להקשיב באמת לאדם השני. גם אם מה שהם אומרים לך נראה שגוי או לא רלוונטי. אם תקשיבו כך, זה מאפשר להם לבטא את עצמם בדיוק איך שהם רוצים.

כאשר אתה מקשיב בתשומת לב, מבלי להפריע, הדובר מרגיש נינוח. הם מסוגלים להביע את עצמם בפניך ולחשוף את רגשותיהם האמיתיים.

לסיכום, לפעמים יש לך את הכוח לעזור לאנשים אחרים בלי להרים אצבע. עם זאת, רוב הזמן אתה לא מודע לזה. קודם כל, המתנה של לדעת להקשיב עוזרת לך להבין אנשים טוב יותר. כמו כן, זה גורם לאנשים אחרים להרגיש יותר מחוברים אליך ומשפר את מערכות היחסים שלך. אפשר לומר שמה שאתה נותן יחזור אליך...

"כשחבר מבקש עצה, זו לא בעצם העצה שלך שהוא רוצה. הוא רוצה לפרוק, ושיקשיבו לו. מבחינתו, זה כמו לקבל את העצה הטובה ביותר".

ביבליוגרפיה

Contreras, MM, & San Rafael, C. Aprender a escuchar.

Gómez, Á. H., Gómez, JIA, & Rodríguez, MAP (2011). Técnicas de comunicación creativas en el aula: escucha active, el arte de la pregunta, la gestión de los silencios. Educación y Futuro: Revista de investigación aplicada y experiencias educativas, (24), 153-180.

Martín-Barbero, J. (1978). Comunicación masiva: discurso y poder (מס' 04; HM258, M37.). קיטו: סיספאל.

Subiela García, JA, Abellón Ruiz, J., Celdrán Baños, AI, Manzanares Lázaro, J. Á., & Satorres Ramis, B. (2014). La importancia de la Escucha Activa en la intervención Enfermera. Enfermería Global, 13 (34), 276-292.

טורס, ME (2005). Asertividad y escucha active en el ámbito académico.