התערבות פסיכו-סוציאלית בבריאות הנפש

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO)
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה, ולא רק היעדר מצבים או מחלות.
למרות הנורמליזציה ההולכת וגוברת של מחלות נפש, התערבות פסיכו-סוציאלית נותרה בלתי נחקרה. לכן החלטנו לדבר על התפקיד שאתה יכול למלא במסגרת התערבות, להגדיר את מטרותיה ואפשרויותיה.

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה, ולא רק היעדר מצבים או מחלות. ובכן, על מנת להשיג או לשמר את המצב הזה, אתה יכול להשתמש באסטרטגיות שונות בתחומים שונים. אחד ממרחבי הידע והיישום הללו הוא למעשה התערבות פסיכו-סוציאלית.

לפני שנרחיב על כך, חשוב שכולנו נבין מהי התערבות פסיכו-סוציאלית. לפי Alvis (2009), התערבות פסיכו-סוציאלית היא תהליך שמטרתו להגביר את יכולת ההתפתחות של בני אדם, משפחותיהם וקהילותיהם.

היא מאפשרת לנבדקים להפעיל שליטה וכוח על סביבתם האישית והחברתית. כך, היא מגבירה את רווחתם ואיכות חייהם של אנשים, מכשירה ומעניקה להם כלים אישיים שיאפשרו להם להתמודד ולפתור בעיות וכן לבצע שינויים בסביבה החברתית שלהם.

"מה שבריאות הנפש צריכה זה יותר אור שמש, יותר כנות, ועוד שיחה לא בושה".

-גלן קלוז-

מהי בריאות הנפש?

כפי שאמרו Oramas, Santana, and Vergara (2013), בריאות הנפש מורכבת מלמידה על המציאות ואז לשנות אותה באמצעות עימות, ניהול ושילוב של פתרון סכסוכים; הן פנימיות לפרט והן הסובבות אותו. כאשר יש הפרעה בתהליך הלמידה הזה, או אם האדם נכשל בניסיון לפתור, אפשר להתחיל לדבר על מחלה.

מחברים אחרים כמו Riviere אמרו משהו באותו קו, שבריאות נפשית נתפסת כיכולת לשמור על יחסים דיאלקטיים ומטרנספורמטיביים עם העולם המאפשרים פתרון של הסתירות הפנימיות של הפרט כמו גם אלו הקשורות להקשר החברתי שלהם. (מצוטט על ידי Oramas, Santana, and Vergara. 2013).

לפי ארגון הבריאות העולמי, בריאות הנפש מוגדרת כ"מצב של רווחה שבו כל אדם מממש את הפוטנציאל שלו, יכול להתמודד עם הלחצים הרגילים של החיים, יכול לעבוד בצורה פרודוקטיבית ופורה, ומסוגל לעשות תרומה לקהילה שלה או שלו".

למרות שישנה חשיבות רבה ליכולת של אנשים להתמודד עם קונפליקטים יומיומיים ולשנות את המציאות שלהם, ישנם גורמים מכריעים נוספים בכל הנוגע לבריאות הנפש:

  • ההקשר החברתי. מצבים של עוני, התעללות או השתייכות לקבוצות מיעוט.
  • רקע משפחתי.
  • תחלואה נלווית עם מחלות כרוניות אחרות.
התערבות פסיכו-סוציאלית באנשים עם מחלת נפש כוללת
התערבות פסיכו-סוציאלית באנשים עם מחלת נפש כוללת.

התערבות פסיכו-סוציאלית מתבצעת באמצעות שני הקשרים הקשורים זה בזה: פסיכולוגי וחברתי. על הפרט להתחיל בהתחשבות בכל הסביבה החברתית שלו ובזו שאיתה הוא מתקשר. כאשר מתערבים, חשוב לזכור עד כמה חשוב באמת תפקידם של אנשי מקצוע בטיפול ראשוני. זהו השירות הקרוב והנגיש ביותר. מכאן ואילך, אנשי המקצוע המנוסים יעריכו ויעבירו את המטופל.

משהו שעלינו לזכור הוא שהמאמץ המתואם של אנשי המקצוע השונים חיוני כדי להגיע ליעדים. למרות שטיפול תרופתי יכול להיות חשוב, (במרשם תמיד על ידי איש מקצוע, כמובן), חשוב שלא נשכח את הרלוונטיות של התערבות פסיכו-סוציאלית.

כפי שמצוין במדריך שיטות עבודה טובות בהתערבות לאנשים עם מחלת נפש (2016), התערבות זו חייבת לכלול תמיכה חברתית, ניטור, ליווי ושיקום חברתי. המטרה העיקרית של תרגול זה היא תרומה לאוטונומיה של אדם הסובל ממחלת נפש.

על המשתמשים לקבל יחס אישי ואישי. הנה כמה דברים שעלינו לזכור:

  • הצרכים של הפרט.
  • תמיכה מהמשפחה או מהמעגל הקרוב ביותר.

התערבות פסיכו-סוציאלית באנשים עם מחלת נפש כוללת:

  • פעילויות הקשורות למצב מגוריהם: השגחה, סיוע בעת חיפוש מגורים וכו'.
  • פעילויות יומיומיות.
  • תמיכה בפעילויות יומיומיות אינסטרומנטליות.
  • השגחה והדרכה למתן תרופות.
  • הדרכה בעבודה עם ארגון וניהול זמן.
  • אימון לחיי חברה ומשפחה.
  • ייעוץ סוציו-משפטי.

בקיצור, אנשים מודעים כיום יותר לחשיבותה של בריאות הנפש מאשר לפני כמה שנים. עם זאת, יש עוד כל כך הרבה ללמוד ולהבין בכל הנוגע למחלות נפש. לאט לאט, עלינו כחברה להיות יותר אמפתיים, סובלניים ומושכלים בנושא זה.

מסיבה זו ומסיבות אחרות, חשוב לעודד את אלה שעשויים להזדקק ללכת לראות איש מקצוע בתחום בריאות הנפש ולעזור להם להבין עד כמה התערבות פסיכו-סוציאלית יכולה להיות מועילה עבורם.

"במחלות נפש אין מה להתבייש, אבל סטיגמה והטיה מביישים את כולנו".

-ביל קלינטון-