אם אתה מעז ללמד, לעולם אל תפסיק ללמוד

זכור ותודה לכל אותם אנשים שהעזו בשלב מסוים בחיי ועדיין היום העזו ללמד אותי
זכור ותודה לכל אותם אנשים שהעזו בשלב מסוים בחיי ועדיין היום העזו ללמד אותי.

כולנו מודעים לכך שזה דבר אחד לדעת ודבר אחר, שונה מאוד ללמד. אנחנו יודעים כמה קשה הוראה, ובכל זאת, לעתים קרובות אנחנו באמת לא מעריכים את זה.

אני אוהב לטעון שחינוך הוא שמלת נשף להשתתפות במסיבת החיים. אני אוהב את זה כי זה ציטוט ישר ומעורר השראה, כי הוא נוגע במשהו בתוכי וגורם לי להיזכר...

זכור ותודה לכל אותם אנשים שהעזו בשלב מסוים בחיי ועדיין היום העזו ללמד אותי. ואמנם ההוראה היא המטרה הנעלה ביותר שיכולה להיות לאדם, הנעלה והיצרנית ביותר.

אומנות ללמוד ללמד

להיות מחנך טוב מושגת באמצעות נוסחה קסומה המערבבת מספר מרכיבים. הוראה דורשת שליטה על מיומנויות רבות ומספר רב של כישורים. בואו נסתכל על כמה מהם...

דאגה לחיים ולעולם

דאגה אמיתית להוראה חורגת מגבולות הפדגוגיה; זה משהו הרבה יותר אישי. זוהי דאגה לחינוך לבבות ורגשות.

הוראה טובה היא מהסוג שמסמן אותך לנצח, שמותיר טביעת רגל, שגורם לך להטיל ספק, שמאפשר ספקות, מעורר השראה ללמידה. זה בנוי רק על יסוד אחד: יסוד דאגה והערצה של מי שמחנך לחיים.

אהבה לספרים ולקריאה

מרגיש הערצה מוחלטת לכל החפצים המפיצים ידע, אהבה לספרים ולהנאה הטמונה בתוכם.

אהבה לתלמידים שלך

בין אם הם ילדים ובין אם לא, חיוני שאדם שמעז ללמד יאהב את מצבם של כל מי שיש לו כדי לעזור ללמוד. מורים טובים יכולים להשיג זאת, גם אם הם לא מצליחים לבטא זאת במילים.

שליטה ברגשות שלך

אומרים שלפני שמלמדים מישהו לקרוא, צריך ללמד אותם להעריך את הערך של הדברים. הם מנסים לשים את עצמם בנעלי תלמידיהם, לזהות את רגשותיהם ולהשתמש בהם באהבה למען המטרה הייחודית של לגרום לתלמיד לגדול, להתפתח ולשים בעצמם את כל התקוות והחלומות.

אנו חייבים תודה אינסופית לאותם אנשים שמלמדים אותנו
אנו חייבים תודה אינסופית לאותם אנשים שמלמדים אותנו, לימדו אותנו ומלמדים את ילדינו.

רק בעזרת מורים טובים (מורים לחיים או מקצועיים) נוכל ללמוד לאהוב, להעריך את השלווה ולעמוד זקוף.

הסבלנות והשלווה הכי אינסופית

למורים יש את היכולת הגדולה להפוך תסכול וייאוש לאנרגיה שלווה, חכמה ומתמדת. במילים אחרות, מה שקובע באמת הוא הסכום של כל הנלמד ואיך מלמדים אותו.

מה אנחנו חייבים למורים ולמחנכים שלנו

קארל ג'ונג צדק כשאמר שאנו זוכרים את המורים המבריקים בהערכה ואת אלה שנגעו בליבנו בהכרת תודה. אנו חייבים תודה אינסופית לאותם אנשים שמלמדים אותנו, לימדו אותנו ומלמדים את ילדינו.

בדיוק כפי שאנו לא מפסיקים לנסות לשלב ידע חדש ברפרטואר שלנו כדי לחנך את ילדינו, כל יום, מורים עוזבים את בתיהם בסיפוק ובתסכול שדוחפים אותם ללכת מעל ומעבר לתפקיד.

להגיד שמורים מלמדים זה לקצר דברים. מורה טוב הוא מורה על ידי קריאה, מישהו שלא רק מלמד אלא גם מגרה את הזיכרון שלנו, את האינטליגנציה שלנו, את הרגישות שלנו ואת הדמיון שלנו. זה מישהו שמעיר את המוח שלנו ומראה לנו את החשיבות של סבלנות.

המורים הם הישועה של החברה כי הם נותנים לכל אחד ואחד מתלמידיהם דרכון של הארה. בזכותם החיים והעתיד שלנו עולים על גדותיהם, בזכות הזמנתם למחשבה, בזכות המילים וההשראה שלהם.

מורה...

אתה תלמד אותם לטוס, אבל הם לא יטוסו בטיסה שלך.
אתה תלמד אותם לחלום, אבל הם לא יחלמו את החלומות שלך.
אתה תלמד אותם לחיות, אבל הם לא יחיו את חייך.
אתה תלמד אותם לשיר, אבל הם לא ישירו את השיר שלך.
אתה תלמד אותם לחשוב, אבל הם לא יחשבו כמוך.
אבל תדע שבכל פעם שהם עפים, חולמים, חיים, שרים וחושבים,
אתה תהיה בתוכם, זרע דרך נלמדת ונלמדת.

מריה תרזה מכלכותה