הנקמה עושה את כל העולם עיוור

"עין תחת עין עושה את כל העולם עיוור"
כמו שגנדי אמר, "עין תחת עין עושה את כל העולם עיוור".

כמו שגנדי אמר, "עין תחת עין עושה את כל העולם עיוור". עם אי-אלימות כעיקרון שלו, הוא אמר את המילים האלה בתקווה שיהיו מספיק אוזניים שמוכנות להקשיב ולהבין את המסר שלו. האזהרה שלו מפני נקמה קלה להבנה, אך קשה ליישום.

אנשים רוצים נקמה כשהם נפגעו עמוקות. כשמישהו שהם אוהבים ומעריכים פוגע בך, זה יכול להשאיר צלקת רגשית שנשרפת בחום עז, מתחננת לכבות על ידי גרימת פצע נוסף בלב התוקף.

כאשר יש לך פצע רגשי עמוק, אתה עלול להרגיש צורך לגרום נזק דומה, או אפילו גדול יותר, לאדם שפגע בך ראשון.

סיפוק מיידי, השלכות קבועות

נקמה היא ניסיון כושל לאזן את המאזניים, שכן לא משנה כמה התאמות תבצע, הם תמיד יישארו לא מאוזנים. הפצוע ירגיש נחות, כאילו הוא נמצא מתחת לאדם שפגע בו, אז הם ינסו לפגוע באדם השני כדי להחזיר לעצמו את עמדת האיזון ההתחלתית שלו או להיות נעלה.

הרגש הראשון שנוטה להתעורר כשאתה נקם במישהו הוא הסיפוק והתחושה שהכל התאושש. עם זאת, תחושה זו נעלמת במהירות ומפנה את מקומה לאשמה וחרטה. זה יכול גם להרגיש כמו ריקנות, כמו כשאתה מסיים פרויקט גדול, אם הקדשת הרבה זמן ומשאבים לתכנון וביצוע הנקמה.

גם אם אינך מרגיש חרטה לאחר נקמה, המאזניים עדיין לא יהיו מאוזנים לחלוטין. ההשלכות של נקמה יכולות להימשך גם בעתיד, שבו הרצון לגרום נזק נעלם והעצב תופס את מקומו.

הנקמה חיה במדינה שנקראת לעולם לא שוב
הנקמה חיה במדינה שנקראת לעולם לא שוב, שבה האנשים נשארים צעירים לנצח, ואין חוקים או אחריות.

אי אפשר לחזות את העתיד ולדעת למי תזדקק לצידך. אולי האדם שאתה רוצה לפגוע בו היום יהפוך מחר לאדם חשוב בחייך. זכרו שרגשות נקם נעלמים, אבל הנזק שאתם גורמים בגללם יכול להיות עמוק וקבוע.

לעולם לא שוב

כשמישהו פותח את העמוד הראשון בספר הנקמה ומחליט להמשיך, קשה לסיפור לא להסלים עד לשיאו של הספר. עוצמת הפעולות של כל דמות נוטה לעלות ככל שהעלילה מתעבה.

הנקמה חיה במדינה שנקראת לעולם לא שוב, שבה האנשים נשארים צעירים לנצח, ואין חוקים או אחריות.

כאשר מתעוררת בעיה בין שני אנשים או יותר, ישנן מספר דרכים שונות להגיב: לברוח, לתקוף או לפתור את הבעיה. במקרה של נקמה, ההחלטה היא לתקוף. אם שני האנשים יחליטו להשתמש באותה אסטרטגיה, הסכסוך יסלים עד שצד אחד יחליט שהם הפסידו יותר מדי במאבק.

העולם חסר חמלה ויש בו יותר מדי גאווה

בתרבות הכבוד, שבה הדבר החשוב הוא לא לגרום נזק, אלא להחזיר את הכבוד, בסופו של דבר מערכות יחסים שורפות אנשים. הזנת נקמה על ידי תקיפת אחרים רק תתדלק את השנאה. כיבוי האש הוא רק הצעד הראשון לקראת לתת למשהו חדש לעלות מהאפר.

אין צדק בנקמה.

תגובה לכאב עם יותר כאב לא משנה את המצב או גורמת לך להרגיש טוב יותר. לרוב, להיות אמיץ זה לא להיות חזק יותר מהאדם האחר, אלא לשים את עצמך במקומו ולהחליט שאתה לא רוצה שמישהו אחר יחיה מחדש את הכאב הזה.