צנזורה עצמית: חסמים פסיכולוגיים להעברת מידע
לפעמים אתה בוחר לא לחשוף מידע למרות שיש לך אותו. אתה שותק אבל זה לא בהכרח אומר שמשהו מונע ממך לדבר. בנסיבות מסוימות, אתה פשוט מחליט שעדיף לא לשתף את המידע שיש לך. למה? כל זה נובע ממנגנון פסיכולוגי שחלק מהמומחים מכנים צנזורה עצמית. חוקרים מגדירים צנזורה עצמית כפעולה של הסתרת מידע מכוון ומרצון מאחרים גם ללא חסמים פורמליים לחשיפתו.
כאשר המידע בעל ערך רב, סביר יותר שתשמור אותו לעצמך. צנזורה עצמית של מידע מסוים יכול לסייע בשמירה על דו-קיום שליו בחברה. זה עשוי אפילו לעזור למנוע רוע. עם זאת, צנזורה עצמית עלולה ליצור חרדה, אשמה ובושה. לא רק זה, אלא שזה עשוי להיות רעיון רע לעכב את זרימת המידע החופשית. ככזה, הוא גם יכול לתרום לבורות בחברה, להחליש את הדיון הציבורי ולתרום להשפלה מוסרית.
גישה חופשית למידע
גישה חופשית למידע מעלה את הערך של חופש הביטוי וחשיבה ביקורתית. כמו כן, גישה חופשית מאפשרת דיונים מושכלים יותר בנושאים. לא רק זה, אלא שגם דיונים כאלה נוטים להיות פתוחים יותר. זה עוזר לשפר את השקיפות של המערכת ומגדיל את טווח הדיונים הציבוריים.
כל זה מאפשר למנהיגים ולחברי החברה לקבל החלטות מאוזנות יותר. החלטות אלו גם נוטות להיות מושכלות יותר בנושאים חברתיים. זה עוזר להפחית את השכיחות של עבירות מוסריות. בדרך זו, גישה חופשית למידע מאפשרת שינוי דינמי של דעות תוך הקלה על פיתוח הסובלנות.
עם זאת, בכל חברה קיים מתח מסוים בין זרימת המידע החופשית לבין ההגבלה שלו. בהקשר זה, לא קשה לדמיין כיצד זרימת המידע הבלתי מבוקרת יכולה להזיק לחברה.
למעשה, אפילו המדינות הליברליות, הדמוקרטיות והמלומדים ביותר מאמינות שיש צורך לדכא לפחות מידע ודעות מסוימות. עם זאת, הגבלת הגישה למידע אינה נופלת רק תחת סמכותם של חוקים, כללים ומנגנונים פורמליים. אתה יכול לראות זאת גם כאשר אנשים המתפקדים כחברים קולקטיביים בקבוצה בוחרים להטיל על עצמם צנזורה עצמית.
מרכיבים של צנזורה עצמית
צנזורה עצמית מחייבת שלאדם הנדון יהיה מידע שאף אחד אחר לא חשף. כשאנחנו מדברים על "מידע", זה לא כולל דעות. מידע, בניגוד לדעות, צריך להיות נכון. אנחנו מתכוונים למשהו שבאמת קרה ושאנשים יכולים לאמת ולאמת מבלי להזדקק לדעות אישיות. מה שנכון כמידע הוא תחום מגוון ביותר ומידע יכול להיות חיובי או שלילי.
פעולת הצנזורה העצמית מצביעה על כך שאדם מסרב בכוונה ומרצון לשתף מידע זה. זאת למרות שאין מניעה פורמלית (במילים אחרות, צנזורה חיצונית) שמונעת מהם לשתף אותה.
יסודות פסיכולוגיים של צנזורה עצמית
הפסיכולוגיה טוענת שצנזורה עצמית מושתתת על שלושה מרכיבים לפחות:
קודם כל, בני אדם נוטים באופן טבעי לשתף, לתקשר ולחשוף מידע. לחברי החברות יש תמריצים פסיכולוגיים וחברתיים לשתף מידע. ככזה, קיימים מכשולים טבעיים מסוימים להתרחשות של צנזורה עצמית.
שנית, אנשים, כחברים בקבוצות, מודאגים מהקבוצות שלהם. המשמעות היא שהם ינסו לשמור על תדמית חיובית של הקבוצה שלהם ולהימנע ממידע שעלול להיות בעל השלכות שליליות על תדמית הקבוצה.
לבסוף, אדם שיודע שיש לו מידע חדש שרלוונטי אך לא נחשף יעמוד בפני דילמה. דילמה זו מופיעה כאשר מידע זה עלול לגרום נזק לאחרים אם הם חושפים אותו. זה יכול להיות בגלל שהיא מפרה כלל, דוגמה, אידיאולוגיה או מערכת ערכים כלשהי.
עוצמת הדילמה הזו יכולה להשתנות מאדם לאדם. זה תלוי גם בסוג המידע, ההקשר וגורמים אחרים. אף על פי כן, מישהו תמיד חווה לפחות מאבק פנימי קטן מסוג זה כאשר הוא עוסק בצנזורה עצמית.
גורמים תורמים
ישנם ארבעה גורמים התורמים להתפתחות הצנזורה העצמית. אלה הם: ההקשר הקבוצתי, הגורמים האישיים, סוג המידע המדובר וגורמים נסיבתיים. חשיבותו של ההקשר הקולקטיבי נעוצה בעובדה שהוא מכתיב את הצרכים והיעדים של חברי החברה. זה גם קשור לאתגרים שחברי החברה צריכים להתמודד איתם כדי להגיע לצרכים ולמטרות האמורות.
זה גם מביא הזדמנויות ומגבלות, גירויים ועכבות, כמו גם מרחבים ומגבלות להתנהגות אנושית. במונחים של גורמים אינדיבידואליים, מאפייני אישיות, השקפת העולם, ערכים, אידיאולוגיות, רגשות, עמדות ומניעים ישפיעו על הצנזורה העצמית.
לגבי סוג המידע, חומרת המידע, הרלוונטיות לרגע הנוכחי, סוג הפעולות הכרוכות בו, והמטרות והבעיות העומדות בפני המידע ישפיעו על הצנזורה העצמית.
כמו כן, גורמים נסיבתיים רבים משפיעים על הצנזורה העצמית. אלה יכולים להיות דברים כמו האופן שבו נאסף המידע או מספר האנשים שמודעים לו. הזמן שחלף מאז שקיבלת את המידע ומאפייני הקהל האפשרי למידע (מבחינת זהותו, תפקידיו, מצביו וכו') רלוונטיים גם הם בהקשר זה.
איך להחליט
לגבי גורמים משפיעים אלה, אתה הולך לחשב את העלויות והתגמולים הסובייקטיביים עבור כל החלטה. לאחר מכן, אתה עומד להתמודד עם הדילמה שעולה מהניתוח שלך. התוצאה הסופית של שיקולים סובייקטיביים אישיים אלו תקבע אם אתה מתכוון לחשוף את המידע או לא. זה גם יקבע למי תחשוף אותו, כמה ממנו תחשוף, ובאיזו מידה תפעיל צנזורה עצמית.
