הכל על חופש הביטוי

משטרים אנטי-דמוקרטיים מאיימים לרוב על חופש הביטוי באמצעות כלי צנזורה שונים
משטרים אנטי-דמוקרטיים מאיימים לרוב על חופש הביטוי באמצעות כלי צנזורה שונים, המוגדרים כשימוש בכוח לשליטה בחופש הביטוי.
חופש הביטוי פירושו שכל בני האדם צריכים להיות מסוגלים ליהנות מהזכות להתבטא מבלי להטריד אותם. להיפך, מדובר בזכות עם מגבלות רבות, במיוחד כשהיא מתנגשת עם זכויות של אנשים אחרים.

כדי שדמוקרטיה, דיאלוג ופיתוח ישגשגו, החברה זקוקה למרכיב קריטי: חופש הביטוי. הסיבה לכך היא שזו זכות אוניברסלית שכולם צריכים ליהנות ממנה. לפיכך, לכל בני האדם חייבת להיות הזכות להביע את דעותיהם ולהביע את עצמם בחופשיות.

לפי האומות המאוחדות (או"ם), חופש הביטוי הוא זכות אדם והיא מופיעה בסעיף 19 של ההכרזה האוניברסלית של זכויות האדם. הוא קובע את הדברים הבאים:

"לכל אדם הזכות לחופש דעה וביטוי; זכות זו כוללת חופש להחזיק בדעות ללא הפרעה ולחפש, לקבל ולמסור מידע ורעיונות בכל אמצעי תקשורת וללא קשר לגבולות".

מטרת מאמר זה היא לנתח ולטעון שחופש הביטוי הוא הבסיס של כל חברה דמוקרטית. ברור שזה מוכר בהכרזה האוניברסלית של זכויות אדם. בנוסף, זה חלק מהאמנה הבינלאומית על זכויות אזרח ופוליטיות ומפורט בוועדת זכויות האדם.

מהו בעצם חופש הביטוי?

חופש הביטוי פירושו שלכל בני האדם יש את הזכות להתבטא, מבלי להטריד אותם. כמו כן, שכולם חייבים להיות מסוגלים לגשת למידע ולשדר אותו ללא מחסומים.

לפיכך, זכות זו עוסקת גם בחופש העיתונות המוגדר כ"העברת מידע באמצעי התקשורת מבלי שהמדינה תפעיל שליטה לפני ההנפקה".

לחופש הביטוי יש גבולות ברגע שהוא מתנגש עם הזכויות או הערכים של אנשים אחרים
לפיכך, לחופש הביטוי יש גבולות ברגע שהוא מתנגש עם הזכויות או הערכים של אנשים אחרים.

לכן, חופש הביטוי מגן על:

  • קודם כל, כל דעות פוליטיות, דתיות, מדעיות, מוסריות והיסטוריות.
  • כל צורת ביטוי, בין אם מדובר במילים או בכתב בעל פה או בכתב, שפת סימנים ותצוגות אמנותיות.
  • כל אמצעי הפצת המידע, כגון עיתונים, פוסטרים, ביגוד, טענות משפטיות וכו'.
  • כל דעה או רעיון שמעניינים אנשים בנוגע לענייניהם האישיים והציבוריים, זכויות אדם, עיתונות, ביטוי תרבותי ואמנותי ומחשבה דתית ופוליטית.

מהם התנאים הדרושים למימוש זכות זו?

כדי שיהיה חופש ביטוי אמיתי ויעיל, אנשים חייבים להיות מסוגלים:

  • הביעו והגיבו בכל עניין, בכל דרך.
  • חפש, קבל והפיץ מידע. הסיבה לכך היא שללא מידע, אינך יכול לממש את הזכות להתבטא בחופשיות.
  • גישה למידע מהמדינה מכיוון שהוא חיוני לדרישה למדיניות אפקטיבית, הגנה על זכויות אדם ומאבק בשחיתות.
  • יש גישה למדיה מגוונת ועצמאית, שכן המונופול או האוליגופול של המידע זומם נגד שוויון הזדמנויות, גיוון וריבוי.
  • כמו כן, יש הגנה יעילה לעיתונאים, הימנעות מכל מיני לחצים ישירים או עקיפים.
  • גישה לחופש אקדמי כדי שתלמידים, מורים וחוקרים יוכלו לחפש, להעביר ולפתח ידע בחופשיות. לפיכך, הגנה על מודל חשיבה חופשית המרתיע אינדוקטרינציה.

בנוסף, נדגיש כי חופש הביטוי מגן גם על הזכות לסרבנות מצפונית כאשר מישהו מדבר. לדוגמה, ביחס לכל אידיאולוגיה חקיקתית "רשמית" או עם חובות שונות, כגון מתן שירות צבאי.

מושג הצנזורה

משטרים אנטי-דמוקרטיים מאיימים לרוב על חופש הביטוי באמצעות כלי צנזורה שונים, המוגדרים כשימוש בכוח לשליטה בחופש הביטוי. לפיכך, צנזורה יכולה להיות מפורשת (על פי חוק) או פחות ברורה (לדוגמה, טאבו חברתיים).

לפיכך, אחת הדרכים הרדיקליות ביותר להגבלת חופש הביטוי היא לפני הצנזורה, או הצנזורה של תכנים מסוימים לפני שניתן לפרסם אותם.

אסור שהביטוי יהיה כפוף לצנזורה מוקדמת, אם כי ניתן להסדיר אותו באחריות לאחר מכן. למשל, אף אחד לא יכול למנוע מאדם להתבטא, גם אם הוא יכול לקבל קנס על ההודעות שלו.

גבולות חופש הביטוי

כתוצאה מכך, ברור שהזכות לחירות אינה זכות מוחלטת. כמו כן, חקיקה יכולה לאסור על אדם להסית לפשע או לאלימות ולאלץ אותו להתנצל על שנאה ואפליה. לפיכך, לחופש הביטוי יש גבולות ברגע שהוא מתנגש עם הזכויות או הערכים של אנשים אחרים.

בנקודה זו נדגיש את הקשיים בעיצוב הקו המפריד בין הגבולות בין ביטוי לגיטימי ללא לגיטימי. אלה שמטרתם היחידה היא להגן על כבודם וזכויות האדם של אותם גבולות בעלי מאפיינים אוטוקרטיים המבקשים להגביל את זכותו של אדם להתבטא בחופשיות.