הזנחה רגשית ונטישה של ילדים
במאמר זה, אנו הולכים להתמקד ברשלנות, או הזנחת ילדים. למרבה הצער, יש כל כך הרבה פעמים שבהם אנחנו מדליקים את החדשות ושומעים על ילדים שכלואים בבית ומוזנחים לחלוטין, מלוכלכים ומתת-תזונה. על זה בדיוק אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הזנחת ילדים.
אבל מהי בעצם הזנחה? האם יש יותר מסוג אחד של הזנחה? מה סוג כזה של התעללות עושה לילד? אנחנו הולכים לבדוק את השאלות האלה עכשיו.
הגדרה של הזנחת ילדים, וסוגים שונים
הזנחה מוגדרת כסוג של התעללות הכרוכה בכישלון מתמיד של הורי הילד או האפוטרופוסים שלו. הם אינם עומדים בסטנדרטים המינימליים של תזונה, ביגוד, טיפול רפואי, חינוך, ביטחון ו/או חיבה. במילים אחרות, הם אינם עונים על הצרכים הפיזיים או הרגשיים של הילד.
ישנם שני סוגים שונים מאוד של הזנחה:
- הזנחה פיזית/קוגניטיבית: זה קשור לצרכים הפיזיים של הילד. אלה דברים כמו תזונה, ביגוד, היגיינה וטיפול רפואי. הזנחה מסוג זה פירושה שהמבוגרים האחראים על הילד לעולם לא או לעיתים רחוקות דואגים לצרכיו של הילד.
- הזנחה רגשית: זה קשור לחוסר תגובה עקבית לאותות (בכי, חיוך), ביטויים רגשיים והתנהגויות המחפשות אינטימיות ואינטראקציה. זה כרוך גם בחוסר כל דמות בוגרת יציבה שמנסה ליצור אינטראקציה עם הילד.
אבל כרגע אנחנו הולכים להתמקד רק בהזנחה רגשית.
סימנים של הזנחת ילדים רגשית
ישנם שלושה סימנים גדולים להזנחה רגשית והם כרוכים בהתנהגויות אלה:
- התעלמות: זה קורה כאשר הורים מתעלמים מהרצון והצורך של ילדם באינטראקציה. הם לא מראים שום רגשות כשהם מבלים עם ילדם. לדוגמה, ישנם הורים שמתקשרים עם ילדם רק כאשר הם חייבים. הם לא מראים שום חיבה, אכפתיות או אהבה.
- סירוב לטיפול פסיכולוגי: ההורים מסרבים להתחיל טיפול אם לילדם יש בעיה רגשית או התנהגותית חמורה. במקרה זה, מומחים אמרו להורים שילדם צריך לקבל טיפול כלשהו לבעיה שלהם. אבל ההורים מסרבים לקבל להם את הטיפול.
- דחיית תשומת לב פסיכולוגית: במקרה הזה הם לא בדיוק מסרבים לטיפול מקצועי, אבל דוחים אותו. זה בא לידי ביטוי כאשר לילד שלהם יש בעיה רגשית או התנהגותית קיצונית ברורה (לדוגמה, ניסיון התאבדות).
משתנים בנטישת ילדים או הזנחה
התנהגויות אלו באמת קשה לנו לדמיין במערכת יחסים בין הורה לילד. נהוג לתהות איזה סוג של משפחות צפוי להזניח בדרך זו. ובכן, מחקרים רבים כולם מסכימים שמשתנים מסוימים שבאים לידי ביטוי בהזנחת ילדים:
- יחסים רומנטיים עם עליות ומורדות. זה אומר שיש להם בעיות בתקשורת, ואין מאזן כוחות טוב.
- יחסים סותרים עם המשפחה המורחבת. למשל, הם לא מבקשים עזרה מהסבים כשהם צריכים מישהו שיטפל בילדים.
- מטפלים עם מעט מאוד קשרים חברתיים. אין להם קשר עם שכניהם ו/או חבריהם. הם גם לא מבקשים עזרה כשהם צריכים אותה.
- אף מבוגר לא לוקח אחריות על מטלות הבית, אז אחד הילדים צריך לעשות אותן.
- חיים בחללים קטנים שבהם ההיגיינה והביטחון נמוכים מאוד. למשל, אין להם דברים חשובים כמו מים חמים בבית.
- הרגלי הורות רעים הכוללים תשומת לב וטיפול. ההורים לא מבינים את הצרכים של ילדיהם. יש להם השקפה שלילית על ילדיהם, כמעט אף פעם לא מתקשרים איתם, ואף פעם לא מבלים איתם.
- הורים או מטפלים בעלי רמת השכלה נמוכה מאוד. ההורים בקושי למדו באף בית ספר, ולא אכפת להם מההצלחה של ילדיהם שם.
- להורים/אפוטרופוסים יש חיי עבודה לא יציבים. גם כשהם עובדים, העבודות הן לרוב זמניות ואינן נותנות להם שום סיפוק.
- היסטוריה של הזנחה הורית. לפחות אחד מההורים/אפוטרופוסים היה קורבן של נטישה בילדותו. זה מאוד נפוץ שהם לא רוצים לדבר על התקופה ההיא בחייהם.
לסיכום, הזנחה רגשית היא בעיה מאוד מסובכת עם הרבה גורמים. אבל זה שזה מסובך לא אומר שזה לא צריך תשומת לב מיידית. למעשה, מחקרים הראו כי בטווח הארוך, ההשלכות עלולות להיות חמורות אף יותר מהתעללות פיזית.
