מנת אינטליגנציה או מנת משכל: היסטוריה ואבולוציה

מנת האינטליגנציה (IQ) היא הציון של האינטליגנציה של הפרט במבחן אינטליגנציה סטנדרטי
מנת האינטליגנציה (IQ) היא הציון של האינטליגנציה של הפרט במבחן אינטליגנציה סטנדרטי.
בסביבות 1910, הנרי גודארד, מנהל בית ספר בניו ג'רזי לאנשים עם מוגבלות שכלית, היה חלוץ במושג IQ באירופה.

מנת האינטליגנציה (IQ) היא הציון של האינטליגנציה של הפרט במבחן אינטליגנציה סטנדרטי.

ניקוד IQ נעשה שימוש נרחב כדי להשוות את היכולת האינטלקטואלית של אדם עם אחרים. הציון הממוצע מתקבל ממדגם של אנשים "דומים", בדרך כלל באותה קבוצת גיל.

לדוגמה, באמצעות מבחן IQ, ניתן לאשר שציון האינטליגנציה של מישהו גבוה (או נמוך) מהציונים הממוצעים או האופייניים של האחרים בקבוצה שלו (1).

איך התחילה מנת האינטליגנציה (IQ).

בשנת 1884, החוקר פרנסיס גלטון העריך מספר רב של אנשים בניסיון לפתח מבחן אינטליגנציה. לצורך הערכה זו, הוא ניסה למדוד מאפיינים שונים. לדוגמה, כמה דוגמאות להיבטים שהוא ציין היו גודל ראשיהם וזמני התגובה שלהם (1).

באמצעות חקירתו, גלטון הציג שיטות לסיווגים מספריים של תכונות פיזיות, פיזיולוגיות ומנטליות. הוא הציע שניתן למדוד מגוון רחב של תכונות אנושיות, לתאר ולסכם בצורה משמעותית באמצעות שני מספרים.

  • ראשית, הערך הממוצע של ההתפלגות.
  • שנית, פיזור הציונים סביב ערך ממוצע זה (סטיית תקן) (1).

עוד מהחוקרים הבולטים שתרם תרומה משמעותית למדידת מנת האינטליגנציה היה צ'ארלס ספירמן. הפסיכולוג הבריטי הזה הציג את הרעיון שכל ההיבטים של האינטליגנציה קשורים זה לזה. נקודת המבט הזו חשובה מאוד. זה סיפק את הבסיס לביטוי המושג של IQ של ימינו (1).

מבחני מנת האינטליגנציה הראשונים והכנסת ניקוד IQ

העידן המודרני של מבחני האינטליגנציה החל מיד לאחר תחילת המאה. הפסיכולוגים אלפרד בינט ותיאודור סיימון עבדו לפיתוח שיטה לזיהוי הבדלים מהותיים ברמות האינטליגנציה של ילדים.

הרעיון היה להבדיל בין שתי קבוצות. אחד מהם היה אותם ילדים שנחשבו בעלי יכולת אינטלקטואלית להפיק תועלת מחינוך סטנדרטי. הקבוצה השנייה הייתה ילדים שהיו להם בעיות למידה ושצריכים להיות חלק מתכניות חינוכיות מיוחדות (1).

המתודולוגיה שלהם הייתה לבטא את התפתחות הילד כמנה בין הציון שכל ילד קיבל, לבין הציון הממוצע של ילדים באותו גיל. העבודה שפרסמו בקנה מידה רחב (בינט, 1908), יחד עם עבודתו של שטרן, פסיכולוג גרמני, תרמו לגיבוש המושג של גיל נפשי.

גיל נפשי ואיקיו

מה המשמעות של גיל נפש של שמונה, למשל? זה אומר שילד, ללא קשר לגילו האמיתי, מבצע משימה כפי שילד בן שמונה ממוצע היה עושה.

זה הוביל בסופו של דבר ליצירת ניקוד IQ כדי לייצג חלק מהגיל המנטלי, מחולק בגילו האמיתי של האדם. הגיל המנטלי מחולק בגיל האמיתי של האדם ומוכפל ב-100. המספר שאתה מקבל הוא מנת האינטליגנציה או ניקוד IQ.

המספר שתקבל הוא מנה של ציון אינטליגנציה או מנת משכל
המספר שתקבל הוא מנה של ציון אינטליגנציה או מנת משכל.

בסביבות 1910, הנרי גודארד, מנהל בית ספר בניו ג'רזי לאנשים עם מוגבלות שכלית, היה חלוץ בתפיסה של מבחני IQ באירופה.

עם זאת, הפעם הראשונה שבה ניקוד IQ היוו חלק ממבחן אינטליגנציה באירופה הייתה בשנת 1916. באותה שנה, לואיס טרמן תרגם את מבחן Binet-Simon, ויצר את מבחן סולמות האינטליגנציה של Stanford-binet.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, צבא אירופה פיתח את מבחני צבא האלפא והביתא. מטרת המבחנים הללו הייתה להקצות לחיילים משרות שונות על סמך יכולתם האינטלקטואלית. הרעיון היה גם לשלול משירות צבאי את מי שלדעתם לא מתאים מבחינה אינטלקטואלית.

בתקופה זו עבד דוד וכסלר כפסיכולוג צבאי. הוא התחיל לעשות מבחנים על אנשים שנכשלו במבחני הביצוע של הצבא (3).

המבחנים של וכסלר וציון IQ

ב-1932 הפך וכסלר לפסיכולוג הראשי בבית החולים הפסיכיאטרי בלוויו בניו יורק. מאותו רגע, הוא תכנן לעשות שינוי בניקוד IQ.

כתוצאה מעבודתו, המשמעות של ניקוד IQ שונתה לשיטת ניקוד סטנדרטית. ניקוד סטנדרטי זה התייחס לציון הממוצע שהתקבל על ידי מדגם של זוגות גיל בריאים (3). מושג חדש זה מאפשר לציון ה-IQ לחול לאורך חייו של אדם (4).

טופס המודיעין של Wechsler-Bellevue טופס 1 פורסם בשנת 1939. זה היה מדד לאינטליגנציה המבוססת על סיכום ציונים ממבחני משנה שונים. בנוסף לסיכום מורכב, שאותו כינה ה-IQ בקנה מידה מלא, וכסלר טען שניתן למדוד את האינטליגנציה בצורה מדויקת יותר. הוא הראה זאת על ידי חלוקה של מבחני המשנה. אבל איך?

וכסלר חילק את מבחני המשנה לשתי קטגוריות שונות. הקטגוריה הראשונה תהיה אלו המשקפות בעיקר יכולות מילוליות. ושנית, אלה המשקפים אינטליגנציה לא מילולית, או כישורי "ביצועים". לפיכך, הוא הפיק את ציון ה-IQ המילולי ואת ציון ה-IQ הביצועים.

הבדיקות וההמלצות של וכסלר לתיאור המודיעין היו מוצלחות. מאוחר יותר, הוא פיתח מבחן למבוגרים, ה-WAIS (Wechsler 1955). זו הייתה גזירה ישירה ממבחן וכסלר-בלוויו וגם מגרסת הילדים (WISC) שפורסמה ב-1949.

ניקוד מודיעיני היום: האם זה באמת מגדיר אותנו?

ראינו היסטוריה קצרה של ניקוד IQ והעקרונות שעליהם הוא מבוסס. פסיכולוגים עדיין משתמשים במבחנים האלה כיום כדי למדוד אינטליגנציה, במידה מסוימת כמו שאתה משתמש בסרט מדידה כדי למדוד את אורך הטבלה.

עם זאת, האם ציון מנת משכל מייצג באמת ומדויק את האינטליגנציה של מישהו? נראה כי, לאט לאט, המושגים של IQ וגם של אינטליגנציה מתפתחים. לפיכך, הדרך שבה אנו מעריכים אינטליגנציה חייבת גם להתפתח.