מניפולציה רגשית: טקטיקה נפוצה לתיקון קונפליקטים פנימיים

דיסוננס קוגניטיבי מתייחס לקונפליקט פנימי המתרחש במוחנו כאשר אנו מאכסנים שתי מחשבות שאינן עקביות
דיסוננס קוגניטיבי מתייחס לקונפליקט פנימי המתרחש במוחנו כאשר אנו מאכסנים שתי מחשבות שאינן עקביות.

אתה כנראה רגיל לשמוע על מניפולציות רגשיות. אתה יודע איך זה נראה ואת הקורבנות שהוא משאיר בעקבותיו. מדובר, ללא ספק, בסוג התנהגות שמזיק ביותר לנפגע. מה שהופך אותו למסוכן כל כך הוא שהוא שקט וקשה לזהות אותו.

לאדם שמשתמש במניפולציה רגשית הכל ממופה בצורה מושלמת בראשו. הוא מכיר את החולשות של הטרף שלו וכיצד לעבור כל הגנות כדי להשיג את מה שהוא רוצה. להשיג את מה שהוא רוצה יכול להיות שהוא נראה כמו הקורבן והאדם השני הוא האשם. הוא רוצה שהאדם השני יודה שהיא טועה ויסכים לכל מה שהמניפולטור רוצה.

מניפולטורים רגשיים גם מקבלים את מה שהם רוצים כאשר הם יכולים ליצור רגשות מסוימים אצל האדם האחר כדי לקדם את האינטרסים שלהם. התוכנית, כפי שאמרנו קודם, כולה ממופה. לא תהיה להם שום התלבטות לגבי שימוש באמצעים הדרושים כדי לכופף את רצונו של האדם האחר כדי להשיג את מבוקשו.

מניפולציות רגשיות נובעות לרוב מדיסוננס קוגניטיבי

אתה בטח יודע שמניפולטורים רגשיים משתמשים במה שפסיכולוגים מכנים "דיסוננס קוגניטיבי". דיסוננס קוגניטיבי מתייחס לקונפליקט פנימי המתרחש במוחנו כאשר אנו מאכסנים שתי מחשבות שאינן עקביות. או כשמחשבה לא מתאימה למערכת האמונות שלנו או להתנהגות שלנו.

לקונפליקט הפנימי הזה, למתח הזה שאוכל את המחשבות שלנו, יש תוצאה מוזרה. המוח עושה כל שביכולתו כדי להימנע מהניכור הקוגניטיבי הזה שנקלענו אליו מבלי ששמנו לב. התחושה הזו של חוסר עקביות פנימית מטרידה אותנו עד כדי כך שנעשה כל מה שאפשר כדי להיפטר ממנה.

אנחנו צריכים להרגיש קוהרנטיות פנימית בין המחשבות והרגשות שלנו, בין האמונות שלנו והעמדות שלנו... בין מה שאנחנו חושבים לאופן שבו אנחנו פועלים. כשנמצא את עצמנו בצומת הדרכים הזה, נצא משם בכל מחיר, גם אם זה אומר להונות את עצמנו.

מניפולציה רגשית היא הטריק הטוב ביותר של דיסוננס קוגניטיבי

כפי שאמרנו קודם, בני אדם יעשו כל מה שאפשר כדי להימנע מלבלות עם התחושה הלא נעימה הזו שמשתלטת על הגוף שלנו. אנו נמנעים ממודעות למידע שמגביר את הדיסוננס ואנחנו ערלים אוזניים לכל דבר שיכול לערער אותנו עוד יותר.

להשיג את מה שהוא רוצה יכול להיות שהוא נראה כמו הקורבן והאדם השני הוא האשם
להשיג את מה שהוא רוצה יכול להיות שהוא נראה כמו הקורבן והאדם השני הוא האשם.

מניפולטורים רגשיים יודעים כיצד לפעול מול דיסוננס קוגניטיבי. הם מתרגלים הונאה עצמית כדי להשיג את מטרתם. למשל, יש אנשים שמרגישים שהם לא מסוגלים לסיים מערכת יחסים רומנטית, אז הם יעשו כל שביכולתם כדי להפוך את השולחן כך שבן הזוג שלהם יסיים את הקשר במקום.

חורחה רוצה לעזוב את מריה כי הוא בדיוק פגש אישה שיש לו "קשר" מיוחד איתה. מריה, שלא יודעת דבר על זה, לא רוצה לעזוב אותו כי היא מאוהבת בו. במצב זה, חורחה יעשה הכל כדי לגרום למריה לרצות לעזוב אותו, ובסופו של דבר היא תסיים את הקשר. מאוחר יותר הוא יגרום לה להרגיש שהיא היחידה שאחראית לפרידה. "לא לא, אתה היית זה שעזב אותי, אף פעם לא אמרתי כלום!"

מניפולטים מעבירים אשמה לאדם האחר ומרגישים שהם פטורים

חורחה מוצא את עצמו בסיטואציה לא נוחה שמתרחשת בגלל שמה שהוא היה רוצה להיות (נאמן) מתנגש עם מה שהוא כרגע (לא נאמן). כדי לפתור את הבעיה הזו, חורחה בוחר לתמרן רגשית את מריה כך שהיא תצטרך לתקן את המצב והיא מסתיימת בתור האשמה. למריה כנראה אין מושג מה באמת קורה, כי מעטים מאיתנו יכולים להעלות על הדעת את השותפים שלנו מתנהגים כך. מצד שני, חורחה אולי לא לגמרי מודע להתנהגות שלו.

חורחה לא חושב שהוא יכול לסיים את הקשר הזה שהוא היה רוצה לסיים. במיוחד לא עכשיו כשהוא פגש אישה אחרת. הוא לא רוצה להיות התליין של הקשר, אז הוא יעשה כל מה שצריך כדי להגן על עצמו ולעבור כקורבן. כדי לא לקבל את המציאות או לקחת אחריות, הוא יתמרן את מריה עד שיגיע לתוצאות, מבלי לדאוג יותר מדי לסבלה.

אם מריה היא זו שעוזבת אותו, אז הוא לא צריך להרגיש אשם על שרצה לעזוב אותה בשביל מישהו אחר. זה "ייראה ממש רע" וזה יכול להדביק אותו. אם מריה עוזבת אותו, הוא פותר את הסכסוך הפנימי שלו ובסופו של דבר מרוויח מהמצב.

מניפולציה רגשית נולדת מתוך כאוס קוגניטיבי. המוח יעשה כל מה שהוא יכול לעשות למצוא את דרכו החוצה מהדיסוננס הקוגניטיבי. הוא ימצא תליין, צד אשם שגורם למניפולטור להיראות כמו קורבן, או יציב אותם במצב שמצדיק את מחשבותיהם או התנהגותם.

האדם השני תמיד יהיה האשם. בסופו של דבר, מניפולטורים רגשיים הם תמיד הקורבנות האומללים במערכות היחסים שלהם.