סיפור על זהות: הציפור שלא ידעה את זהותה
הסיפור הזה על זהות הוא על רועה עיזים צנוע אך נלהב שחי באמצע שום מקום. שנה אחת, לא ירד כל כך הרבה גשם והוא חשש שהעשב לא גדל, אז לעזים לא היה מה לאכול.
הרועה ידע שיש הר בקרבת מקום, אז הוא החליט לטפס לפסגה עם העיזים שלו, מתוך מחשבה שיהיה שם דשא בגלל הלחות.
מוקדם מאוד בבוקר, הוא התחיל את נסיעתו לראש ההר. כשהגיע לבסוף, הוא ראה שיש מספיק דשא לכל העיזים. כשהוא חוזר הביתה, משהו משך את תשומת לבו.
היה קן נשרים קטן מוטל על צוק. הוא שנא נשרים כי בעבר אחד תקף את התרנגולות שלו. עם זאת, האיש היה סקרן, אז הוא החליט להסתכל מקרוב.
בקן היו שני נשרים תינוקות. עם זאת, אחד מהם מת. נראה היה שהקן נפל ממקום גבוה והציפור הקטנה המסכנה לא שרדה את הפגיעה. העיט השני נפגע ובקושי נושם. לפי הסיפור הזה על זהות, רועה העיזים ריחם על כך והחליט לקחת את הציפור איתו הביתה.
"במצב האגואי, תחושת העצמי שלך, הזהות שלך, נגזרת מהמוח החושב שלך."
אקהרט טול-
השפעת הטיפול
רועה העיזים ריפא בסבלנות את פצעי הציפור. הוא האכיל אותו וטיפל בו. הוא חשב שהציפור קטנה מכדי לשחרר אותה, אז הוא שמר עליה זמן מה. עם זאת, ככל שזה גדל, האיש התחיל לדאוג. הוא לא רצה שהחיה תתקוף את העזים או התרנגולות שלו.
כשהציפור הפכה לנשר בוגר, הרועה החליט שהגיע הזמן לשחרר אותה. כך, בוקר אחד, הוא לקח את החיה לשדה פתוח כדי שתוכל לעוף רחוק.
להפתעתו, החיה החלה לעקוב אחריו חזרה הביתה. שוב, האיש הצטער ולקח את זה איתו בחזרה.
הוא ניסה במשך כמה ימים לגרום לציפור לעזוב, אבל היא תמיד מצאה את דרכה חזרה לביתו של רועה העיזים. הנשר לא יכול היה לעוף, אז הוא המשיך לקפוץ קדימה ואחורה.
הציפור נראתה קשורה אליו מאוד, אז האיש הטוב ויתר על הניסיון לגרום לה לעזוב. הוא פשוט לקח אותו לחצר התרנגולות עם שאר התרנגולות והתרנגולות. התרנגולות פחדו מאוד כשראו את הנשר, אבל מהר מאוד הם הבינו שזה לא מהווה איום, אז הם התייחסו אליו כאל אחד משלהם.
אורח מוזר
הזמן חלף והנשר התנהג כמו כל תרנגולת אחרת. זה אפילו למד לקשקש כמוהם, וגם הרועה התייחס לזה ככזה.
אבל אז הגיע לחווה מומחה נשרים. המומחה עבר כלאחר יד והוא הופתע מאוד ממה שראה: נשר מקרקר וחי עם תרנגולות!
לאחר מכן חיפש המומחה את רועה העיזים וביקש ממנו להסביר את התופעה המוזרה. האיש הצנוע סיפר לו את כל הסיפור והסביר שבעיניו הנשר הוא כמו כל תרנגולת אחרת.
אבל המומחה לא הסכים. לכל חיה יש את המהות שלה, הוא אמר, אז לא ייתכן שהנשר פשוט שכח מה הוא היה. הוא ביקש את רשותו של רועה העיזים להוכיח את התיאוריה שלו, ורועה העיזים קיבל.
סיפור על זהות
המומחה הציע לנשר מעט בשר, אך הציפור דחתה זאת והעדיפה לאכול תולעים ותירס. הנשר נגחה על ידי בשר. לפיכך, המומחה עלה בסולם עם החיה והשליך אותה לאוויר.
הוא ציפה שהוא יעוף אבל, להפתעתו, הנשר נפל ונפגע. לאחר מספר ימים של מחשבה על מה לעשות, הוא הסתכל על הצוק והחליט שצריך ללכת לאן שהכל התחיל.
למחרת, המומחה לקח את הנשר אל המצוק שבו מצא אותו הרועה. כשהגיע, החיה נראתה קצת לא נוחה. עם זאת, המתין המומחה, מתוך מחשבה שבכל רגע החיה תמצא שוב את מהותה האמיתית.
הוא בילה את כל הלילה בהמתנה. ואז, הגיע יום חדש. הנשר חש אי נוחות כי הוא לא רצה שקרני השמש יפריעו לו. כשהבין זאת, לקח המדען את הציפור בצווארה ואילץ אותה לראות את השמש.
זה היה הרגע שבו הנשר השתחרר מידיו של המומחה, בבירור מוטרד ממה שהוא עושה. לאחר מכן, הוא פתח את כנפיו והתחיל לעוף כדי להתרחק מהאיש.
