סוזן לי סמלי ושינויים בגנים באמצעות מדיטציה

ד"ר סוזן לי סמלי טענה שאפשר להשיג שינויים בגנים באמצעות מדיטציה
ד"ר סוזן לי סמלי טענה שאפשר להשיג שינויים בגנים באמצעות מדיטציה.
יש ראיות שאפשר לייצר שינוי בגנים באמצעות מדיטציה. למרות שעדיין מוקדם להסיק מסקנות סופיות ולבסס את ההשפעה על הבריאות, בוצעו התקדמות חשובות.

ד"ר סוזן לי סמולי טענה שאפשר להשיג שינויים בגנים באמצעות מדיטציה. למעשה, היא לא היחידה שהגישה טענה בעניין זה. עם זאת, סמלי היא אחת הסנגוריות החשובות ביותר שלה בשל הידע הרב שלה בתחום.

סוזן לי סמלי היא אנתרופולוגית בעלת תואר Ph.D. בגנטיקה רפואית. היא המנהלת של מרכז המחקר למודעות מודעת (MARC) ואחת האנשים הראשונים שדיברו על שינויים בגנים באמצעות מדיטציה. היא טוענת שמחקר מראה שינויים בלפחות 15 גנים אצל אנשים שעושים מדיטציה.

סמלי טען כי לנוירופלסטיות, יכולתו של המוח להשתנות כאשר יש לו חוויות חדשות, יהיו השפעות גם ברמה הגנטית. היא הצהירה שמה שהכי מעניין בשינוי בגנים באמצעות מדיטציה היא העובדה שזו תהיה דרך לגרום לשינויים עמוקים בעצמה באמצעות התנסות מרצון.

חקירה ראשונית

לפני זמן מה, מדענים האמינו שהמידע הגנטי שכל אדם נולד איתו אינו ניתן לשינוי. הם חשבו שזה סוג של תכנות סופי, שהוחלט מלידה. עם הזמן, הם העריכו זאת מחדש. בימינו אנו יודעים שמידע גנטי הוא למעשה גמיש ביותר, ושזה חל על כל גילאי החיים.

אחד מפרויקטי המחקר שהוכיחו את הגמישות, ושהוליד מאוחר יותר את חקר שינוי הגנים באמצעות מדיטציה, נערך על ידי מייקל מייני, באוניברסיטת מקגיל במונטריאול. הוא וצוותו צפו בשינויים אפיגנטיים במוחם של מכרסמים שלא קיבלו טיפול אימהי מספיק במהלך השבועות הראשונים לחייהם.

זה הוביל ללחץ כרוני אצל בעלי החיים מגיל צעיר. גם נקבות שעברו שינוי אפיגנטי זה התנהגו ברישול עם הצאצאים שלהן.

זוהי אחת העבודות החלוציות בנושא שינויי גנים באמצעות מדיטציה והיא בעלת ערך רב
זוהי אחת העבודות החלוציות בנושא שינויי גנים באמצעות מדיטציה והיא בעלת ערך רב.

עם זאת, אם הם הוחלפו באמהות אומנה אוהבות, הצעירים גדלו כרגיל. זה הראה שהגנטיקה הייתה גמישה, וגם שהתנסויות נפשיות יכולות לייצר שינויים בגנים.

מחקר חושפני של שינויים בגנים באמצעות מדיטציה

אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ערכה מחקר על מדיטציה, והשיגה תוצאות מדהימות. זוהי אחת העבודות החלוציות בנושא שינויי גנים באמצעות מדיטציה והיא בעלת ערך רב.

מה שהחוקרים עשו היה לנתח את השינויים הגופניים שהתרחשו בשתי קבוצות של אנשים. קבוצה אחת תיווכה, בעוד שהשנייה ביצעה פעילויות שקטות שאינן קשורות למדיטציה.

בסופו של דבר, הם גילו שאלו שעשו מדיטציה חוו שינויים בגנים RIPK2 ו-COX2. אלה קשורים לתהליכים דלקתיים.

המולקולות שגרמו לשינויים אלו ברורים נותחו במכון למחקר ביו-רפואי בברצלונה (IIBB-CSIC-IDIBAPS). פרלה קלימן, המחברת הראשית של המאמר, ציינה שהם זיהו שינוי אפיגנטי בגנום עקב מדיטציה. עם זאת, היא הבהירה כי עדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות סופיות.

מתח ומדיטציה

מתח כרוני הוא אחד הגורמים שמומחים קשרו למספר רב של מחלות כרוניות, בנוסף להשפעתן על מספר הפרעות במצב הרוח והנפש. זה קשור גם להזדקנות, הן הזדקנות המוח והן כללית של הגוף. הפחתת המתח היא אחת ההשפעות המתועדות ביותר של מדיטציה.

בהתבסס על מחקרים, ניתן כעת להניח את הרעיון שסטרס מייצר שינויים אפיגנטיים ומדיטציה יכולה להפוך אותם.

כמו כן, סוזן לי סמלי טוענת שאנשים שמגיעים למצב של מה שנקרא "תשומת לב מלאה" חווים יותר פעילות בקורטקס הפרונטלי, מה שמשפיע על תחושת השלווה. אם הם ימשיכו את זה לזמן מה, אז הדפוסים הגנטיים של מתח ישתנו.

חשוב לציין ששינויים אפיגנטיים הם שינויים שיכולים "להשתיק" כמה גורמים גנטיים. מומחים מסכמים שזו הסיבה מדוע ה-DNA אינו קובע את "גורלנו".

לדוגמה, אדם עשוי להיוולד עם גן שגורם לו לסרטן אך שינוי אפיגנטי יכול "להשתיק" את הגן הזה. מכאן החשיבות של כל המחקרים הללו והמסקנות האפשריות שלהם.