מה צופן העתיד, לפי סלבוי ז'יז'ק

הפיכת החסד לקפיטליזם, לפי slavoj zizek
הפיכת החסד לקפיטליזם, לפי slavoj zizek.
סלבוי ז'יז'ק הוא הוגה דעות בולט, שמחשבותיו סובבות כיום סביב רעיון אחד: שהמשבר הנוכחי הוא הפיכת החסד לקפיטליזם.

הפילוסוף הסלובני slavoj zizek הוא אחד מהוגי הדעות הבולטים בימינו. לאחרונה הוא מתח ביקורת על איך התמודדנו עם המגיפה. עבורו, המשבר העולמי הנוכחי הוא הפיכת חסד לקפיטליזם הניאו-ליברלי.

כרגיל, הרעיונות של ז'יז'ק שחררו מחלוקת גדולה. זה בעיקר בגלל טענתו שהמגיפה תוביל לסדר עולמי חדש שימציא מחדש צורה חדשה של קומוניזם.

בפרט, הוויכוח שלו עם ג'ורג'יו אגמבן, המנטור של הרעיון שהמגיפה הוערכת יתר על המידה, ושיש להרפות את הנעילה כדי לחזור ל"עסקים כרגיל" בהקדם האפשרי, עלה לכותרות.

לאחרונה פרסם את הספר " פנדמיה! קוביד-19 מטלטל את העולם והודיע כי יתרום את כל ההכנסות לארגון רופאים ללא גבולות.

הפיכת החסד לקפיטליזם, לפי slavoj zizek

המגיפה אילצה את כולם להפסיק לייצר, וזו המנטרה האולטימטיבית של הקפיטליזם. זה הפך לבלתי אפשרי לשמור על כלכלת השוק החופשי שהכרנו עד עכשיו, בגלל איום ההידבקות האקספוננציאלית. זה שינה באופן קיצוני את הצרכנות של העולם שלנו.

סלבוי ז'יז'ק חושב שהעולם לא ישוב להיות אותו הדבר. הוא מאמין שנגיף הקורונה היה ההפיכה דה חסד שסימנה את תחילתו של עידן כלכלי ופוליטי חדש.

לדעתו, המגיפה היא קטסטרופה שתאלץ אותנו לאמץ נקודות מבט חדשות לניתוח המציאות. הסימן העיקרי הראשון לזמנים החדשים הללו הוא העובדה שכמעט כולנו חושבים במונחים גלובליים.

ראשית, מלכתחילה, המדע לקח אחריות על שיתוף המידע. זה היה מכריע.

כדי להתגבר על המשבר, היה צורך גם לקחת פרספקטיבה גלובלית של המשאבים הזמינים. כמה מדינות נקטו בגישה לאומנית ותחרותית לבעיה. עם זאת, אלה שנקטו עמדה שיתופית יותר הם אלה שמבססים את עצמם כעת כמנהיגי עולם.

נקודת המבט ה"צינית-ויטליסטית".

ז'יז'ק מצטט ומעריך את נקודת המבט הצינית-ויטליסטית. הוא מתייחס לעמדה, פתוחה או סמויה, של פשוט לתת למצב לזרום. התוצאה הסופית כאן היא שהחלשים ביותר מתים, בעוד החזקים ביותר שורדים.

המשבר העולמי הנוכחי הוא הפיכת חסד לקפיטליזם הניאו-ליברלי
עבורו, המשבר העולמי הנוכחי הוא הפיכת חסד לקפיטליזם הניאו-ליברלי.

אף אחד לא מעז ישירות לנקוט בעמדה הזו בגלוי. עם זאת, נראה כי כמה הצהרות ואמצעים חושפים כוונה פרימיטיבית זו. ז'יז'ק מצטט, למשל, את הפרוטוקול של " שלושת החכמים " בבריטניה.

לפי זה, שלושה "חכמים" בכל בית חולים צריכים להחליט על "קיצוב הטיפול". מה זה אומר בפועל? פשוט מאוד, שהם יקבעו מי חי ומי לא.

בסופו של דבר, זו תמצית הקפיטליזם הניאו-ליברלי. בחיים כפי שהכרנו אותם, זה הראה את עצמו במונחים של גישה לתעסוקה וחלוקה מחדש של העושר.

המערכת תמיד משאירה פלח גדול של אנשים ללא גישה להטבות. עם זאת, הדרה יכולה כעת להיות מוות עצמו. האם החברות יסבלו את העובדה שהקריטריונים הללו ימשיכו לנצח?

היגיון אכזרי והיגיון סולידריות

עבור ז'יז'ק, המערכת הקפיטליסטית כבר נידונה לאסון בגלל משבר האקלים. לדעתו, המגיפה היא האזהרה האחרונה לנוכח המשבר האקולוגי שמותיר את עתיד עולמנו על כף המאזניים.

דעתו עולה בקנה אחד עם האזהרות של האו"ם ושל ארגון הבריאות העולמי על הקרבה של אסונות גלובליים עקב ניצול יתר של כדור הארץ. מה שקרה באוסטרליה בסוף 2019 יהיה טעימה מקדימה למה שמחכה לכל העולם.

Slavoj zizek מציין ששני סוגים של היגיון יבואו לידי ביטוי. מצד אחד, יש את ההיגיון האכזרי של "כל אדם לעצמו". עם זאת, נראה שלדרך החשיבה הזו אין הרבה עתיד, כי או שכולנו יוצאים מהמגיפה או ממשבר האקלים או שכולנו נקלעים. זה לא משהו שאפשר להתמודד איתו בהצלחה ברמה המקומית. מצד שני, יש לנו היגיון סולידריות, שבו כולנו מתאחדים ועוזרים אחד לשני.

ההצעה של הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי הסלובני היא שחברות צריכות לשאול את עצמן איזה סוג של סדר חברתי צריך להחליף את הקפיטליזם הליברלי.

לדעתו, המציאות הגלובלית מלמדת שחברה הבנויה על אינדיבידואליזם, הדרה, תועלתנות ופרודוקטיביות כערכים עיקריים אינה בת-קיימא.

בטווח הארוך, ההוגה קובע שנבין שהחיים על הפלנטה יתאפשרו רק באמצעות שיתוף פעולה מושכל. הוא לא מדבר כאן על סוג רומנטי של סולידריות. הוא מתכוון לבניית חזית משותפת כדי לאפשר את המשך החיים על הפלנטה הזו.