סאדפישינג: פרסום בעיות רגשיות באינטרנט

טקסטים וביטויים עם תוכן רגשי מדאיג ואף מטריד ברשתות החברתיות שלהם
זה כאשר אנשים מפרסמים ביטויים, טקסטים וביטויים עם תוכן רגשי מדאיג ואף מטריד ברשתות החברתיות שלהם.
"לחיי אין משמעות יותר". אנשים רבים מפרסמים הודעות מסוג זה במדיה החברתית שלהם. איך יודעים מי מבקש עזרה אמיתית ומי רק רוצה למשוך תשומת לב לעצמו?

דייג בעצב הוא התנהגות מורכבת שכנראה היית עד לה יותר מהזדמנות אחת. זה כאשר אנשים מפרסמים ביטויים, טקסטים וביטויים עם תוכן רגשי מדאיג ואף מטריד ברשתות החברתיות שלהם. הם אומרים דברים כמו, "החיים שלי כבר לא הגיוניים" או "לאף אחד לא אכפת ממני, אני מרגיש כל כך לבד".

לפעמים, כשאתה קורא את ההודעות האלה, אתה עלול לחשוב שהאדם רק רוצה תשומת לב. זה יכול להיות המקרה. עם זאת, מומחים שמים כעת לב במיוחד לסוגים אלה של הערות במדיה החברתית.

איך יודעים אם אדם באמת מבקש עזרה? איך אתה יכול להבחין בין מחפש תשומת לב למישהו שנמצא בקצה הקשר שלו? זה משהו שאולי כדאי לשים לב אליו יותר.

Sadfishing, ההודעות הכי עצובות באינטרנט

חלק מהמונחים החדשים המשמשים לתיאור התנהגויות ומצבים קלים יותר לזכור מאחרים. סאדפישינג הוא אחד מהם. זה מתייחס לאדם שמשדר את רגשותיו ומחשבותיו השליליות לקהילה מקוונת.

כפי שציינו לעיל, סביר להניח שנתקלתם בתופעה זו בעבר. אם אתה נוטה לגלות בו עניין, זה יהיה בדרך כלל משתי סיבות:

  • ראשית, ללמוד כיצד קוראים אחרים שופטים ומתמודדים עם מסרים אלה.
  • שנית, לגלות אם האדם באמת מבקש עזרה.

אני כאן, תן לי קצת תשומת לב

במקרים מסוימים, זו פשוט קריאה לתשומת לב. זה כמו ילד שצועק על מבוגר. האדם רק רוצה שישמעו אותו והם משיגים זאת על ידי פנייה לרגשותיו של המבוגר. הם לא מנסים לתמרן או לרמות. זה תרגיל קתרטי לחפש אימות.

בחודשים האחרונים, עקב המגיפה והסגרות, תופעת דיג העצים גברה. כפי שכולנו יודעים, כאשר אנשים משחקים על הרגשות שלהם, הם בדרך כלל מגיבים באמפתיה.

מומחים שמים כעת לב במיוחד לסוגים אלה של הערות במדיה החברתית
עם זאת, מומחים שמים כעת לב במיוחד לסוגים אלה של הערות במדיה החברתית.

מסיבה זו, הודעות כמו, "אני בקצה הקשר שלי" או "אני מרגיש מאוד עצוב" הן ניסיונות לא רק למשוך תשומת לב אלא גם תמיכה. אנשים אלה רוצים להאמין שאחרים מרגישים כך ושהם לא לבד.

צעירים בין 14 ל-22 מתרגלים הכי הרבה דיג

אם אתה בספק אם האדם רק רוצה תשומת לב או באמת מבקש עזרה, עדיף להישאר עם האפשרות השנייה ולהגיב. כי זה לא עולה כסף לשאול אם מישהו בסדר. למעשה, אתה תמיד יכול לפנות אליהם באופן פרטי ולומר להם ליצור איתך קשר אם הם רוצים לדבר.

מחקרים שנעשו על ידי המחלקה לרפואת ילדים ב-Providence St. Joseph Health בוושינגטון טוענים שצעירים בין הגילאים 14 עד 22 רואים ברשתות החברתיות את האמצעי היחיד שלהם ליצירת קשר עם אחרים. לכן, ההודעות שהם משדרים נוטים להיות קריאות אמיתיות לעזרה.

הגיבו לפוסטרים של ההודעות

האינטרנט הוא החלון שלנו אל העולם. למעשה, הגענו לנקודה שבה הפלטפורמה הטובה ביותר לתקשורת היא לרוב המדיה החברתית. למעשה, אנשים רבים משתמשים במדיה החברתית ככלי לפרוק מחשבותיהם וחששותיהם. עבור צעירים, זו השפה, הערוץ והמפלט שלהם. אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה הזו.

מול שיטות כמו דיג בעצבים, קשה מאוד להבין מה אמיתי ומה לא. אתה תמיד צריך לזכור את הדברים הבאים:

  • עדיף לתקשר באופן פרטי עם האדם ולהציע את תמיכתך.
  • כשאתה מגיב להודעות, אל תביע רק את אהדתך. אל תלחץ על "אהבתי" או תגיד להם, " אני מרגיש בדיוק אותו הדבר". במקום זאת, היו אמפתיים. נסה ביטויים כמו, "אני ממש מצטער על מה שאתה עובר. איך אני יכול לעזור?"

הסכנה בפרסום רגשות ברשתות החברתיות

זה אף פעם לא רעיון טוב. כשאתה עובר תקופה לא טובה, לא מתאים לשדר אותה ברשתות החברתיות. יש לכך סיבות רבות. כל מה שאתה אומר הופך לציבור.

שנית, יש טרולים. אנשים שישתמשו במה שכתבת נגדך. הם ילעגו וישפילו אותך. זה מגביר את הסבל שלך. שלישית, זכרו שלא כולם מציעים עצות טובות.

אולי למישהו יש כוונות טובות. עם זאת, הם עשויים לומר לך משהו שגורם לך להרגיש אפילו יותר גרוע. מה שאתה הכי צריך בזמן הזה הוא הבנה. תמיד עדיף לך לקבל עזרה אמיתית ממומחים.

לבסוף, אנחנו יכולים רק לחזור על מה שכבר אמרנו. אל תתעלם מהודעות של אלה שאתה חושב שעשויים להזדקק לעזרה. לפעמים, מי שצריך הכי הרבה עזרה הוא זה שעושה הכי פחות רעש אבל מפרסם בשקט בטוויטר או בפייסבוק שלו.