דיכאון: כאב שהופך לצל

אבל הרבה פעמים כאב עמוק לא מוצא מוצא
לפעמים אנחנו מזהים את הדמעות כביטוי לכאב, אבל הרבה פעמים כאב עמוק לא מוצא מוצא, לא מוצא דרך להתבטא ולתקשר עם אחרים.

לפעמים אנחנו מזהים את הדמעות כביטוי לכאב, אבל הרבה פעמים כאב עמוק לא מוצא מוצא, לא מוצא דרך להתבטא ולתקשר עם אחרים.

יש אנשים שאפילו מדכאים את דמעותיהם כי מביך אותם לחשוף את רגשותיהם בפומבי. הם חוששים שישפטו אותם וסטיגמטיים ושסבלם ינותח. אבל עלינו להיות מודעים לכך שבכי הוא לא הדרך היחידה שבה ניתן לבטא עצב.

מה זה דיכאון?

דיכאון הוא נושא מורכב מאוד. היא מצריכה גישה טיפולית מקיפה, הדורשת בחינה והתערבות מתחומי ידע מגוונים. מדענים קושרים דיכאון לירידה בכמות המחזקים, או התנהגות מחוזקת חיובית. במילים אחרות, הפרט מפסיק להרגיש עונג על הדברים שהוא עושה.

ייתכן שהדבר נובע משינוי בפעולות עצמן ובתוכן. ייתכן שהם פשוט כבר לא נראים מהנים ליחידים (שינוי בחברה שלהם, במיקום שלהם וכו'). למרות שהם עדיין עושים אותם, באופן פנימי האדם לא מעבד את הפעולות באותו אופן. לרוב זה נובע מאירוע פסיכולוגי כלשהו שהתרחש.

או פשוט, האדם כל כך עצוב שהוא אפילו לא מבצע את הפעילויות יותר. זוהי, ללא ספק, אחת הדרכים המסוכנות ביותר שבהן דיכאון יכול להתבטא. מכיוון שאיננו חשים מוטיבציה מהסביבה שלנו, איננו עושים דבר.

לכן, אנחנו גם לא מקבלים כל סוג של משוב, חיובי או שלילי. אנחנו לא יודעים איך לדאוג לעצמנו. אנחנו פוגעים בעצמנו כל הזמן.

איך נפסיק את הכאב?

אבל עלינו להיות מודעים לכך שבכי הוא לא הדרך היחידה שבה ניתן לבטא עצב
אבל עלינו להיות מודעים לכך שבכי הוא לא הדרך היחידה שבה ניתן לבטא עצב.

ברגע שאנו מוצאים את עצמנו במצב כזה, פנייה לעזרה מקצועית יכולה להיות צעד משמעותי בהתפתחות העתידית שלנו. הצעד הראשון הוא לקבוע אבחנה נכונה. אבל זה לא מועיל לדעת אילו מחשבות פוגעות בנו או מאלצות את עצמן להימנע. אנחנו צריכים לבסס טיפול המבוסס על עובדות.

חולים רבים מקשרים דיכאון לבילוי כל היום במיטה בבכי. זה למעשה מוטעה ויכול לגרום לנו לא לשים לב להתנהגויות אחרות. אלה עשויים גם להצביע על כך שאנו עוברים רגע עדין מאוד.

מתאר דיכאון

  1. סימפטומים רגשיים. עצב הוא סימפטום מצב הרוח המובהק של דיכאון. ובמקרים חמורים, החולה עלול אפילו להכחיש את תחושת העצב הזו. אבל ישנם תסמינים נוספים לגבי מצב הרוח שלנו: עצבנות, תחושות ריקנות ועצבנות.
  2. תסמינים מוטיבציוניים והתנהגותיים. אדישות, אדישות, אנהדוניה. יכולה להיות אפילו היעלמות של תגובות מוטוריות, מחוות וקשיי תנועה שלא נובעים מפתולוגיה אחרת. במקרים החמורים ביותר, אנשים יכולים להגיע אפילו למה שמכונה "קהה דיכאונית" (אילמות ושיתוק מוטורי).
  3. סימפטומים קוגניטיביים. שינויים מתרחשים בזיכרון שלנו, בטווח הקשב וביכולת הריכוז שלנו. גם הידע והשיפוט שלנו לגבי עצמנו משתנים: אשמה מוגזמת, אובדן הערכה עצמית וזלזול כלפי עצמו.
  4. תסמינים פיזיים. מתרחשים נדודי שינה, עייפות יתר, תיאבון מופחת או מוגבר וירידה בפעילות המינית.
  5. סימפטומים חברתיים. נוצר שינוי ביחסים הבינאישיים שלנו. ואם מתרחש ניכור, זה מוביל לפרוגנוזה גרועה יותר.

האם ניתן לריפוי?

דיכאון נקרא לפעמים "מחלת הנפש", אבל זו מחלה שדורשת טיפול ויכולה להיות קשה. יש מגוון גדול של טיפולים זמינים, כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול בין אישי או טיפול התנהגותי.

הדבר החשוב הוא להבין שגם אם אנחנו לא בוכים (אולי אפילו לא נוכל), יש עוד המון תסמינים שאנחנו צריכים להיזהר מהם.

זכרו: להתמיד ולהיות חזקים יכולים למעשה להפוך אותנו לחלשים מאוד. אם אתה חווה את זה, פנייה לעזרה היא צעד אמיץ לנקוט.