5 תורות מעוררות מחשבה מהדלאי לאמה

הרבה מהסבל שלנו נובע מההיקשרות שיש לנו לדברים
כמובן, הרבה מהסבל שלנו נובע מההיקשרות שיש לנו לדברים, מצבים או אנשים חומריים מסוימים.

החברה מלמדת אותנו שאושר הוא משהו שקשה להשיג ושכשאנחנו מצליחים להרגיש אותו, זה לזמן מוגבל מדי. בשל האופן שבו אנו מבינים את החיים ואת האושר שלנו, אנו מתנהגים באדישות, מחכים שהוא יגיע מעצמו כי אנו מאמינים שאיננו יכולים ללכת להשיג אותו בעצמנו.

"זכור שלפעמים לא להשיג את מה שאתה רוצה זו מכת מזל נפלאה."
-דלאי לאמה-

אחד החלקים המסובכים ביותר בהוראה הזו על "איך להיות מאושרים" הוא שהם לא מלמדים אותנו להכיר באושר ולהעריך אותו ככזה , ובכך להתחיל ולהמשיך לולאה שתמיד תוביל אותנו להיות מתוסכלים, בלי נוגע בהגשמה הפנימית, הקיומית שלנו.

הודות לפסיכולוגיה חיובית ופילוסופיות עתיקות כמו בודהיזם, אנו יכולים לחשוב על אושר כעל תחושה קרובה, אפשרית מאוד בחיינו, אותה תחושה הכרחית בחייהם של בני אדם.

היום נבחן את דבריו של אדם המהווה מודל לחיקוי בדרך אל האושר האמיתי: הדלאי לאמה.

המטרה הבסיסית של חיינו היא לחפש ולהשיג אושר.

תסכים שאנשים רואים לעתים קרובות יותר חשוב להגדיל את העושר החומרי שלהם מאשר את העומק הרוחני שלהם. נראה שהראשון דחוף והשני קשור לפיסות זמן פנוי שאפשר לדחות ולבסוף להסתדר בלעדיהם ברוב המקרים.

אם אנו מבססים את חיינו על דרך זו של תפיסה והבנה של העולם, קל לנו לרצות רק "לצבור" עושר, בחיפוש אחר ביטחון חומרי שלעולם לא יהיה ביטחון אמיתי. אנחנו תמיד יכולים לדמיין מצב היפותטי אחר שבו נוכל להזדקק ליותר כסף.

למרות זאת, קריאת הציטוט הזה פותחת לנו את הראש, ומאפשרת להבין את קיומנו ומטרותינו בצורה שונה לחלוטין מזו הנוכחית שלנו, או זו ש"אמרו לנו שיהיה לנו" עד עכשיו.

אם אתה רוצה אושר לעצמך ולסובבים אותך, תרגל חמלה.

המטרה הבסיסית של חיינו היא לחפש ולהשיג אושר
המטרה הבסיסית של חיינו היא לחפש ולהשיג אושר.

אחד הכללים המסובכים ביותר ליישום בחייו של אדם הוא חמלה. להיות אדם רחום פירושו לעשות כל שביכולתך כדי לקחת את הסבל של אחרים, ובהמשך גם את שלך.

חמלה מורכבת מהבנה, קבלה ושינוי . אם נפתח יחס חמלה כלפי אחרים וכלפי עצמנו, נוכל להשיג אושר.

כאשר אנו סובלים ממשהו טרגי, אנו יכולים ללכת בשני נתיבים: לאבד תקווה ולתרגל הרגלים של הרס עצמי או שימוש באתגר כדי למצוא כוח פנימי.

לעתים קרובות אנו מוצאים את עצמנו עם אנשים שיש להם נטייה לרחם על עצמם כי חייהם מלאים בכישלון, חרטה מתמדת או חוסר הזדמנויות. ככאלה, הם לא שמים לב שהם קושרים את עצמם ללא הרף לעבר שלהם, באמצעות זה כתירוץ לעצור ולא להתקדם בהווה ובעתיד שלהם. ברור שלכל אחד יש ניסיון חיים שונה מכולם, אבל אם אנחנו נתקעים בעבר ומעבירים את ימינו במחשבה על מה שעשינו או יכולנו לעשות, אנחנו כבר לא מודעים לכאן ועכשיו.

זה כאן ועכשיו הוא הכרחי לחלוטין כדי להמשיך ולשפר את עצמנו בכל היבט, כדי להמשיך לצמוח ולכן כדי להשיג אושר.

אם המוח שלך רגוע ומאוזן, היכולת שלך ליהנות מחיים מאושרים תהיה גדולה יותר.

כשאנחנו יכולים להיות אדון המוח שלנו, אנחנו יכולים להיות מאושרים. למה? כל המחשבות והפחדים המעכבים אותנו מבצעים פעולות המאפשרות לנו "לגעת" ולחוות אושר מקורן במוחנו. אם נוכל לשמור על הנפש שלנו רגועה, נוכל להשקיע את האנרגיה שלנו, ללא מעצורים, כדי למצוא את הפתרון הטוב ביותר ולדעת להתמודד עם הקונפליקטים הפנימיים שלנו ולהתגבר עליהם בצורה בטוחה וישרה.

אם נחיה עם מוח שאיננו יכולים או לא יודעים כיצד לשלוט בו, נמשיך לגרום לבעיות ולבנות מכשולים שאינם קיימים ומקשים על השגת האושר.

רוב הבעיות שלנו נובעות מההתקשרות שלנו לדברים שאנו מאמינים בטעות שהם קבועים.

ניתוק הוא אחד העקרונות הבסיסיים והחשובים ביותר של הבודהיזם. כמובן, הרבה מהסבל שלנו נובע מההיקשרות שיש לנו לדברים, מצבים או אנשים חומריים מסוימים. אנחנו מאמינים שנסבול ולא נרגיש נכון אם נאבד את הדברים האלה. בתוך הבודהיזם, התקשרות פירושה לא להרגיש את ההכרח הזה שנוצר על ידי קשר רגשי, להיות מודע לכך שהאושר שלנו אינו תלוי בחיבה של אנשים אחרים או במספר הדברים שיש לנו ברשותנו.

ללכת עם הזרם הוא אחד הכלים הכי מספקים שאתה יכול להתחיל לתרגל אם בשלב מסוים אתה מרגיש שקשה "להרפות" ממצבים מסוימים.