ענווה אינטלקטואלית: שמירה על פשטות
ענווה אינטלקטואלית היא בעלת חשיבות רבה. הרי כל אדם בעולם פועל כפי שהוא חושב, לא? עם זאת, רוב האנשים פגשו לפחות אדם אחד שגאה בנפש ובלב; מישהו שיש לו מעט עד אין ענווה פשוט כי הוא לא מבין את החשיבות של זה. זה מוביל אותנו לתהות מדוע סוג זה של אגוצנטריות רווח כל כך. חשבת על זה בעבר?
זה לא רק עניין סתמי. ככל שעובר יותר זמן, כך אנשים מאמינים שדעתם היא היחידה שצריך לכבד. כתוצאה מכך, זה נהיה יותר קשה לשמוע התנצלויות ולהודות שעשית טעות ושיכולת לעשות דברים אחרת. הדבר המעניין כאן הוא שהאגו האלה נמצאים סביבנו, לא רק במדיה החברתית.
בואו נראה דוגמה למצב הזה. לפני קצת יותר משנה, פסיכולוגים ממכון מקס פלנק להתפתחות אנושית העלו משהו בולט. הייתה להם הצעה שהם כיוונו לכל תקשורת מדעית: חוקרים צריכים להמציא התנצלות כתובה בתגובה לכל אותם מחקרים שהוכחו כשגויים או לא חוקיים.
לדברי ד"ר ג'וליה מ. רוהרר (המקדמת של רעיון זה), חוסר הענווה האינטלקטואלית הוא גורם תרבותי. זה כל כך טבוע בדפוסים והתנהגויות של כולם, שמישהו חייב עכשיו להתחיל לשמש דוגמה.
חשיבותה של ענווה אינטלקטואלית
האם אי פעם היית מתוסכל בגלל שמישהו סירב לשנות את דעתו גם כשהוא טעה לחלוטין? כולנו עברנו את זה פעם או פעמיים. עכשיו תחשוב על הפעם האחרונה שהבנת שעשית טעות והצלחת להודות בה. האם זה היה מזמן? או שזה משהו שאתה עושה בדרך כלל?
יש להודות שדי קשה לאנשים להיות מודעים לטעויות שלהם. כולם בורים בנושאים מסוימים. למעשה, זה נורמלי לחלוטין ולא אמור להיות כל כך קשה להשלים עם זה. עם זאת, כפי שהזכרנו לעיל, התרבות שלנו עצמה דוחקת בנו להיראות בלתי מנוצחים. כמובן, חוסר הטעות האינטלקטואלי הזה לא מותיר מקום לכשלונות או להודות בכישלון.
למעשה, לפעמים, לשנות את דעתך זוועה. זה כאילו אסור היה לאנשים לשנות את הערכים, הדעות והאמונות שלהם. הם חייבים להישאר זהים לאורך כל החיים. אם מישהו מעז לשנות את צורת החשיבה שלו, הוא כבר לא קוהרנטי. כמובן, זה לא יכול להיות שגוי יותר. כל אחד זכאי להשתנות כתוצאה מניסיון ובגרות.
בעלות על הבורות שלך
"החוכמה האמיתית היחידה היא בידיעה שאינך יודע דבר," אמר סוקרטס. "מגפת האדם היא דעתו של הידע. לכן בורות מומלצת כל כך על ידי הדת שלנו כתכונה המתאימה לאמונה ולציות", אישר מישל דה מונטיין במאה ה-16. רוב הפילוסופים היו מודעים לחשיבות של מה שאנו מכנים ענווה אינטלקטואלית.
עם זאת, ענווה אינטלקטואלית היא מעלה מצוינת כי היא מזכירה לנו שלטעות זה לא סוף העולם. בסופו של יום, זה בסדר לקחת בחשבון דעות של אחרים. זה גם הכרחי לזכור את הפגמים והחולשות שלנו. עם זאת, האם ניתן תמיד להיות מודעים אליהם?
לא ממש, כי המוח לא קולט אותם. במילים אחרות, קשה לראות את כל ההטיות האלה בגלל הנוקשות הנפשית שלנו. תאמינו או לא, לא משנה כמה אדם פתוח, תמיד יש סתירות, חוסר ודאות ודעות מנוגדות שלא קל להודות בפני עצמו.
מארק לירי, פסיכולוג חברתי ואישיותי באוניברסיטת דיוק, הצביע על משהו חשוב. בורות היא בלתי נראית. לעתים רחוקות אנחנו רואים את זה על עצמנו. אם אי פעם נעשה זאת, קשה להודות בכך. לבעלות על הטעויות שלנו קל יותר לומר מאשר לעשות. מצד שני, לאותם אנשים עם ענווה אינטלקטואלית לא תהיה בעיה להניח את הטעויות שלהם. פעולה זו מקלה על קידום, למידה ואפילו העשרה קוגניטיבית.
פשטות היא סגולה אינטלקטואלית
כמה סגולות נעלמות מעיניהם, אבל יש להן את היכולת המדהימה להפוך את העולם למקום טוב יותר. איכשהו, אלה שמפגינים ביטחון עצמי ויהירות יתר ופועלים חסרי טעות וחסרי גמישות לפני אחרים תמיד מושכים את מירב תשומת הלב. זה כאילו נשאו כרזה שכתובה "אני יודע הכל ואני אף פעם לא טועה".
וזה לא יכול היה רחוק יותר מהאמת. הם טעו וימשיכו להיות בהיבטים רבים ושונים. חשוב לזכור שמי שלא מניח את טעויותיו נידון לחזור עליהן. עם זאת, אותם אנשים בעלי ענווה רגשית ואינטלקטואלית מסוגלים להודות בטעויותיהם ולהתקדם לעשות את הדבר הנכון.
בקיצור, פשטות היא סגולה אינטלקטואלית מכיוון שהיא מסוגלת לנצח את האגו שלנו ולהוביל לבריאות חברתית ורגשית. כתוצאה מכך, דעות קדומות נופלות בהשוואה לגמישות והבנה. ענווה אינטלקטואלית חשובה כעת יותר מאשר אי פעם. תן לעבוד על להפוך את זה לאמיתי.
