יום האיידס העולמי: מניעה, חינוך ומחויבות

יום האיידס העולמי מאפשר לנו לעשות משהו מעבר להעלאת המודעות למחלה זו. בכל 1 בדצמבר, אנו חוגגים את האירוע הזה כדי לתמוך במאמצים עולמיים למניעת זיהומים חדשים. אנחנו גם עושים זאת כדי להציע כבוד, קרבה ותמיכה לאלה שצריכים להתמודד עם החיים כאנשים עם HIV.

משהו שמשרדי הבריאות, סוכנויות האומות המאוחדות וממשלות כל מדינה מנסות לשדר הוא הצורך לקבל אחריות גדולה יותר בתחום זה. זו אחריות כפולה.

מצד אחד, אנחנו יודעים שמספר הנדבקים ממשיך להיות מדאיג. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מומחים מעריכים שכמעט 38 מיליון אנשים חיים עם איידס.

מצד שני, עם זאת, יש אלמנט שמדאיג לא פחות: כמעט 8 מיליון אנשים נגועים ואינם מודעים לכך. הסיבה לכך היא ש-HIV בדרך כלל לא מראה תסמינים. לעתים קרובות אנשים חושבים שזה משהו שקורה רק לאנשים אחרים. לכן, כתוצאה מכך, הם לא נוקטים באמצעי בריאות מיניים נאותים.

לפיכך, אחת המטרות של מוסדות הבריאות ברחבי העולם היא להגיע ליעד "90-90-90" עד סוף 2020. במילים אחרות, להעלות את הגילוי המוקדם של המחלה ל-90%, להגביר את הטיפול בתרופות אנטי-רטרו-ויראליות ל-90%, ול-90% מהחולים הללו יש עומס ויראלי מדוכא.

האם נשיג את זה? נותרה רק שנה אחת והמטרה הזו דורשת שני גורמים הכרחיים: השקעה כלכלית ומודעות אישית. UNAIDS, תוכנית האו"ם המשותפת ל-HIV ואיידס, חוששת שלא נשיג את המטרה הזו.

יום האיידס העולמי: החשיבות של לא לאכזב את השמירה שלך

לפני שנתיים, בהכרזה מדינית שאומצה על ידי המדינות החברות באו"ם, מומחים אמרו הצהרה שאמורה לגרום לנו להרהר לעומק. הם אמרו שאו שננקוט בפעולה חזקה יותר או ש-HIV ואיידס יהיו בעיה מרכזית בבריאות הציבור עד 2030.

אנו עומדים בפני וירוס שהשפיע, ויש לו, השפעה רבה בחלקים רבים של העולם. לא רק באפריקה שמדרום לסהרה, אלא גם באירופה הלטינית, האיים הקריביים, מזרח אירופה ומרכז אסיה, שם גדל מספר הנדבקים באופן ניכר בשנים האחרונות.

נתונים מדו"ח המעקב האפידמיולוגי האחרון, למשל, מראים שספרד היא אחת ממדינות מערב אירופה שבהן עלו הזיהומים הכי הרבה. יתרה מכך, מומחים אומרים שכ-18 אחוז מהנדבקים עדיין לא יודעים שהם נשאי HIV. בנוסף לכך, 48 אחוז מאובחנים באיחור.

יום האיידס העולמי צריך להניע אותנו לעצב שלוש מחויבויות ברורות מאוד. הראשון הוא שאנחנו לא מאכזבים את המשמר שלנו. נתיב ההידבקות העיקרי של נגיף ה-HIV הוא עדיין באמצעות שיטות מיניות לא בטוחות.

השני הוא הצורך לקדם מדיניות ציבורית טובה יותר כדי למנוע ולגלות את המחלה בשלב הראשון שלה. ההיבט השלישי הוא, ללא ספק, להתייחס לאנשים נגועים בכבוד ובתמיכה.

בואו נהיה מודעים, אם כן, להיבטים הבסיסיים הללו העומדים בבסיס כל מה שקשור ל-HIV.

HIV ואיידס אינם זהים

HIV הוא הנגיף הגורם לאיידס והוא מייצג וירוס הכשל החיסוני האנושי. זהו סוג של רטרו-וירוס התוקף את מערכת החיסון. זה יכול לגרום לאדם לסבול מכל מיני זיהומים, בנוסף לסיכון הנוסף לפתח סרטן קטלני.

HIV ואיידס אינם זהים. איידס (תסמונת הכשל החיסוני הנרכש) היא המחלה המתפתחת כתוצאה מ-HIV, והיא כאשר לחולה יש מספר נמוך מאוד של תאי CD4 או תאי T. אלו הם התאים שמגנים עלינו מפני זיהומים. הדבר המסוכן ביותר הוא להיכנס לשלב הזה ללא טיפול בנגיף ה-HIV. לאחר שנדבק ב-HIV ולא יקבל כל טיפול, אדם יפתח בדרך כלל איידס מלא לאחר כ-10 שנים.

איך מקבלים HIV?

לסוג זה של רטרו-וירוס יש שלושה נתיבי העברה מאוד ספציפיים:

• פרנטרלי. זהו סוג של העברה הנובעת מחשיפה לדם או לרקמות אחרות. במקרה זה מדובר במצבים כמו קבלת עירוי דם נגוע, שיתוף מחטים או דקירה בטעות איתן תוך כדי טיפול בכלים רפואיים וכו'.
• מיני. זוהי הסיבה השכיחה ביותר להעברת HIV. זה נובע כתוצאה מפרקטיקות מיניות לא מוגנות שבהן אדם נחשף לזרע או להפרשות הנרתיק של אדם נגוע.
• זיהום סביב הלידה. במקרה זה, הזיהום מועבר מאם נגועה לילדה, במהלך ההיריון עצמו, בלידה, או אפילו בזמן הנקה.

עם זאת, חשוב גם להדגיש כיצד הנגיף אינו מועבר:

• דרך נשיקות.
• על ידי שיתוף כוסות וכלי אוכל אחרים.
• דרך חיבוקים או ליטופים.
• באמצעות שימוש בשירותים ציבוריים.
• דרך יזע או דמעות.
• דרך עקיצות חרקים.
• על ידי ליטוף בעלי חיים.

איך מטפלים ב-HIV?

כרגע אין תרופה למחלה זו. עם זאת, לאדם יכול להיות תוחלת חיים תקינה הודות לתרופות אנטי-רטרו-ויראליות. סוג זה של טיפול כולל מתן יומיומי של תרופות שונות המשרתות את המטרות הבאות:

• הפחתת ריכוז ה-HIV בגוף.
• מניעת התפתחות HIV לאיידס.
• הפחתת הסיכון להעברת המחלה.
• הגנה על מערכת החיסון.

החשיבות של בדיקת HIV

במחשבה על יום האיידס העולמי, זה אמור לעודד אותך להיות מודע יותר למחלה, ולא רק לגבי אמצעי הגנה נאותים. ביצוע בדיקה הוא חובה, משהו שאמור להיות חלק מהטיפול הרפואי השגרתי שלך. יתרה מכך, מוסדות רפואיים ממליצים לאנשים בין הגילאים 13 ל-64 להיבדק לפחות פעם אחת, ואף יותר מכך אם הם נמצאים באחת מקבוצות הסיכון היותר בסיכון.

כל מה שאתה צריך לעשות הוא לדבר עם הרופא שלך והוא יארגן לך בדיקת דם. הם יכולים לתת לך את התוצאות תוך פרק זמן קצר מאוד. לפיכך, העצה שלנו אליך היא שלא תזניח את הצעד החשוב הזה. גילוי מוקדם מבטיח איכות חיים טובה יותר וגם יעזור למנוע מאנשים אחרים להידבק במקרה של תוצאות הבדיקה חיוביות.