עקרונות הגשטאלט: איך אנחנו מארגנים את מה שאנחנו רואים
עקרונות הגשטאלט הם כללים המסבירים כיצד המוח שלנו מארגן גירויים. עקרונות אלו עוזרים לנו להבין מדוע אנו רואים דברים כפי שאנו רואים. הם סובבים סביב הרעיון שהשלם הוא משהו יותר מסך חלקיו.
כמה פסיכולוגים ביססו את העקרונות הללו, כולל חוקרים מהמכון לתרפיה בגשטאלט של קלן כמו מקס ורטהיימר, וולפגנג קולר וקורט קופקה. פסיכולוגים אלה עבדו במעבדה כדי להדגים כיצד המוח האנושי מארגן את המידע והתמונות שהוא רואה לאורך היום.
לפיכך, עקרונות הגשטאלט החדשים הללו החליפו את הרעיון שתחושות הן תוצאה של סכום פשוט של חלקים או דימויים בודדים. כפי שאמרנו, עקרונות אלו קובעים שהשלם הוא יותר מסך חלקיו.
לפשט את העולם שלנו
העובדה שאנו יכולים לפרש דימויים במונחים של יחידות משמעותיות ממחישה את אחד התהליכים המרכזיים של התפיסה. תפקידו הוא לנסות לפשט את הגירויים המורכבים שהסביבה מציגה בפנינו.
אם המוח שלנו לא היה מפחית את הגירויים המורכבים האלה למשהו מובן יותר, העולם יהיה אתגר גדול מדי בשבילנו לבצע את המשימות שלנו בצורה מספקת. למרבה האירוניה, פסיכולוגים גילו שתהליך פישוט העולם דורש מאמץ תפיסתי ניכר מצד המוח.
התפיסה נותנת משמעות לעולם
בואו נסתכל על התמונות הבאות:
רובנו היינו אומרים שאנו רואים תמונה לא שלמה בתמונה למעלה.
אנחנו יכולים גם לומר שאתה יכול למצוא ארבעה צינורות בתמונה למעלה.
באיור הקודם, נוכל לראות ריבוע או יהלום בתוך שני קווים.
האם אלו הפירושים היחידים שאנו יכולים להמציא? אדם אחד, עם כל המחשבות והרעיונות שלו, יכול לטעון שיש שלוש זוויות באיור הראשון. ישנם שמונה קווים אנכיים בשני ו"W" על "M" בשלישי.
רעיון הגשטאלט של התפיסה מדגיש כיצד אנו מפרשים אלמנטים בודדים של סצנה כמכלול שלם ומאוחד. תפיסה זו מבוססת על ההנחה שהשלם המאורגן שונה במקצת ולמעשה גדול מסך חלקיו הבודדים.
עקרונות הגשטאלט של קיבוץ
תהליכי תפיסה בסיסיים פועלים על פי שורה של עקרונות. עקרונות אלו מתארים כיצד אנו מארגנים גושים ופרופורציות של מידע ליחידות משמעותיות.
תהליכים אלו נקראים עקרונות הגשטאלט של קיבוץ. קבוצה של פסיכולוגים גרמנים המוקדשים לחקר דפוסים הציגו את העקרונות הללו בתחילת המאה העשרים. הם הצליחו לגלות עקרונות תקפים בעלי חשיבות לגירויים חזותיים ושמיעתיים. להלן העקרונות הללו:
סגירת מעגל
עיקרון זה מכתיב שבדרך כלל אנו מקבצים במונחים של דמויות סגורות או שלמות, ולא דמויות פתוחות. לכן, זה אומר שאנו נוטים להתעלם מחוסר המשכיות ולהתרכז בצורות כלליות.
קרבה
אנו נוטים לקבץ אלמנטים קרובים זה לזה. כתוצאה מכך, אנו נוטים לראות אותיות במקום נקודות בודדות, כמו בתמונה הבאה:
דמיון
אנו נוטים לקבץ אלמנטים בעלי מראה דומה. זו הסיבה שאנו רואים בתמונה הבאה שורות של תפוחים זהים במקום עמודות של דמויות שונות.
פשטות
במובן כללי, עקרון הגשטאלט השולט הוא חוק הפשטות. כאשר אנו מתבוננים בדפוס אנו תופסים אותו בצורה הבסיסית והישירה ביותר שיש.
בתמונה הבאה, נוכל לראות את מחוגי השעון כ-Y. זה קורה בהתאם לעקרון הפשטות שבו המוח "מגדיר" את מה שקל יותר להבין.
כאשר מוקפים בתמונת האותיות האחרות, המוח שלנו אומר לנו שהחישורים יוצרים את האות Y. עם זאת, חוק הקרבה פועל גם הוא שכן החלקים המרכיבים את ה-Y נמצאים בין האותיות האחרות. אנחנו יכולים גם לחשוב על עקרון הדמיון מכיוון שהצבעים בתמונה זהים ואין קווים מעוקלים.
כפי שאנו יכולים לראות, עקרונות הגשטאלט הללו חשובים ביותר אם אנו רוצים להבין כיצד אנו תופסים תמונות. אנו מארגנים גירויים בצורה כזו שאנו נותנים לתמונות משמעות לפי העקרונות השונים הללו. הסבר זה מבוסס על העובדה שהמוח צריך לפשט את מה שהוא תופס על מנת להפוך אותו יותר מובן.
