מי שיעזוב אותך היום, יתגעגע אליך מחר

ומשאירים אותנו שבורי לב בגלל היעדרות אכזרית ובלתי צפויה שמהפוך את חיינו על פיה
לפעמים, אנשים עוזבים ללא הסבר, ומשאירים אותנו שבורי לב בגלל היעדרות אכזרית ובלתי צפויה שמהפוך את חיינו על פיה.

לפעמים, אנשים עוזבים ללא הסבר, ומשאירים אותנו שבורי לב בגלל היעדרות אכזרית ובלתי צפויה שמהפוך את חיינו על פיה.

כשזה קורה, אנחנו לא יכולים לדמיין משהו גרוע יותר, נתעב יותר או אנוכי יותר מהעבירה שחווינו זה עתה. אחרי שהכלנו את הכעס והזעם שלנו, אנחנו מתחילים לחשוב שזה לא הוגן ולא הגיע לנו.

במקביל, ענן של עצב מתנשא מעל ראשינו, ויוצר חושך שאנו מרגישים שנצטרך לחיות איתה לאורך זמן.

בחושך זה, נתחיל להרגיש אכזבה, התפכחות, הונאה וחוסר אמון. עם זאת, כאשר אנו נופלים לתהום זו, זה אומר שהחופש קרוב, כי אם מישהו עזב אותנו בצורה כזו, זה אומר שהוא לא היה ראוי לחברתנו מלכתחילה.

עדיף להתאכזב מאשר לחיות בשקר

כשמישהו עוזב אותך בלי להתראות, משהו נשבר בתוכך. אתה לא יודע בדיוק מה נשבר, אבל זה באמת כואב בכל זאת.

עם זאת, אכזבה פחות כואבת כאשר אנו מסוגלים להגן על היושרה שלנו. מסיבה זו, למרות שהחלפת אהבה באחרים באהבה עצמית היא תהליך קשה, האמת היא שאנו נעבור מרודן בלתי נסבל לחבר טוב.

כמו כן, כשמישהו נוטש אותנו שלא בצדק, כשהוא עוזב אותנו בלי הסבר, אנחנו יכולים להיות בטוחים שמחר הוא יצטער, כי הוא איבד אותנו.

כמו שאומרים, אי אפשר לטבוע בכלום, ואם מישהו טבע זה בגלל שהוא לא רצה לשחות, בגלל שהוא לא היה ברמה שלנו, או בגלל שמידת הבשלות הרגשית שלו מנעה ממנו לראות שיש אלפים של דרכים טובות יותר להיפרד או לתקן דברים. בסופו של דבר, בריחה באכזריות אינה פתרון אמיץ; זה פחדן, מר וכפוי טובה.

מה אנחנו יכולים לעשות כשמישהו נעלם מחיינו?

"כשמישהו נעלם מהחיים שלך, אולי לא תראה את האדם הזה לעולם, או תוכל להגיד לו כל מה שאתה רוצה להגיד לו. קח עיפרון ונייר וכתוב להם מכתב. זה יכול להיות עמוד שלם או סתם מילה אחת. כתבו להם, אבל אל תשלחו להם, קפלו ושרפו. זה יתקוף את הרוח ואז זה לא יכאב כל כך בפנים."
-פדריקו מוצ'יה-

מתן כנפיים לסבל שלך תהיה הדרך היחידה למנוע מהגוף שלך להפוך לקבר של נשמתך
מתן כנפיים לסבל שלך תהיה הדרך היחידה למנוע מהגוף שלך להפוך לקבר של נשמתך.

כשמישהו עוזב אותנו בצורה כזו, מתחיל ריב פנימי בו אנו מתלבטים בין לחכות שיחזור עם הזנב בין הרגליים, או להתחיל מחדש וללמוד לחיות בלעדיו. זה האחרון כרוך באינספור קשיים שעלינו להתגבר עליהם, למרות שאיננו יודעים כיצד.

סביר להניח שבמקרים האלה נשאר לנו הרבה מה לומר. הכאב, ההאשמות וכל הרגשות שלנו לא יכולים להישאר רק בתוכנו; אנחנו צריכים לשחרר אותם בדרך כלשהי, גם אם אנחנו רק מדמיינים שיש לנו את האדם הזה מולנו, גם אם אנחנו רק קורעים נייר ומכים בכריות.

אחת האפשרויות הטובות ביותר היא לכתוב מכתב לאדם שפגע בך ובו תסביר איך הוא גרם לך להרגיש לפני ואחרי שהם עזבו. לאחר מכן, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להיפטר ממנו, מכיוון שזו יכולה להיות צורת השחרור הטובה ביותר.

מהו הצעד האחרון להשתחרר מהכאב?

"כשאתה שומר על טינה כלפי מישהו, אתה קשור לאותו אדם או מצב, על ידי חוליה חזקה יותר מפלדה. סליחה היא הדרך היחידה לשבור את הקשר הזה ולהשיג חופש".
-קתרין פונדר-

לאחר כתיבת הקלף והשתחררת מהרגשות והרגשות שלך, הגיע הזמן לסלוח. מתן כנפיים לסבל שלך תהיה הדרך היחידה למנוע מהגוף שלך להפוך לקבר הנשמה שלך.

כי מאחורי האומץ והכעס שלנו מסתתרים עצב , השפלה ואכזבה. שחרור עצמנו מהרגשות הללו פירושו בעצם שנפסיק ללכת לאורך שפת הר געש פעיל.

לא משנה מה יקרה, לעולם לא נשכח שכל החוויה הכואבת מכילה בתוכו זרע של צמיחה ושחרור.