חוקי המשיכה: איך נבחר בני זוג?

ניתוחי ה-DNA חושפים שהשותפים הנוכחיים חולקים אבות קדומים וגם דורות קודמים עקבו אחר אותו דחף גנטי
ניתוחי ה-DNA חושפים שהשותפים הנוכחיים חולקים אבות קדומים וגם דורות קודמים עקבו אחר אותו דחף גנטי.

יש לנו מערכות יחסים עם אנשים רבים במהלך חיינו, אבל רק מעטים בסופו של דבר הם חברים שלנו ומעטים מאוד בסופו של דבר הם בני הזוג שלנו. מחקרים רבים נעשו על מה שגורם לנו לבחור אדם אחד ולא אחר כשותף, ויש כיום שפע של תיאוריות הנוגעות לכך, חלקן משלימות ואחרות אפילו סותרות.

מה שמובן מאליו הוא שבאופן כללי, אנחנו עוסקים ביופי וזה משהו שאנחנו מייחסים לו חשיבות רבה. למעשה, תעשיית היופי, מקוסמטיקה דרך ניתוחים פלסטיים ועד אופנה, מזרימה כמות גדולה של כסף. אבל יופי הוא דאגה שתמיד הייתה קיימת; למעשה, יש אינספור תרבויות שבהן הגוף מעוטר באיפור, שרשראות, קעקועים או פירסינג.

"מה שרוב האנשים קוראים לאהוב מורכב מבחירת אישה ולהתחתן איתה. הם בוחרים אותה, אני נשבע, ראיתי אותם. כאילו אתה יכול לבחור באהבה, כאילו זה לא ברק שמבקע את העצמות שלך משאיר אותך מוקף באמצע החצר."

-חוליו קורטאזר-

צ'ארלס דרווין, בספרו "הירידה של האדם, והברירה ביחס למין", עסק בנושא היופי האנושי מנקודת מבט ביולוגית. בהסתמך על פרשנותם של מיסיונרים בריטים שונים, הוא ניסה למצוא דפוסי יופי משותפים לכל בני האדם ובסופו של דבר הגיע למסקנה שהם אינם קיימים.

עם זאת, מחקרים מאוחרים יותר הראו שאנשים מתרבויות שונות, ממעמדות חברתיים, גילאים וגזעים שונים חולקים תחושה אסתטית משותפת של יופי אנושי. אבל האם היופי הוא הקריטריון היחיד לבחירת בן/בת זוג?

איך אנחנו בוחרים שותף

חוקי המשיכה
חוקי המשיכה.

ישנה האמונה שנשים, כשהגיע הזמן לבחור בן זוג, מעריכות את המשאבים שגבר יכול להביא, בעוד שגברים מעריכים יופי. לפי הביולוגיה האבולוציונית הקלאסית, הדבר נובע מהעובדה שגברים מחפשים פוריות ויכולת להתרבות ונשים מבקשות להביא ילדים לעולם ולהיות מסוגלים להאכיל את משפחתן.

אבל האמונה הזו השתנתה. מרסל זנטנר מאוניברסיטת אינסברוק ביצע מחקר במדינות מגוונות מאוד כמו איראן, ערב הסעודית, יפן, פינלנד, שוודיה ואנגליה, והוא הגיע למסקנה שבמדינות שבהן השוויון בין המינים גדול יותר, קריטריונים בבחירה בן זוג נוטים להיות זהים בין גברים לנשים. לכן, האבולוציה שחברה עברה משחקת תפקיד.

"בגלל זה, לעולם לא נהיה הזוג המושלם, כמו גלויה, אם לא נוכל לקבל שרק בחשבון היא שתיים תוצאה של אחד ועוד אחד."

-חוליו קורטאזר-

מצד שני, יש גם תיאוריה ש-DNA מתנה את ההחלטות שלנו בכל הנוגע לבחירת שותפים. ניל ריש מאוניברסיטת קליפורניה חקר דפוסים של אנשים מקסיקנים ופורטו-ריקניים בעת בחירת שותפים. ניתוחי ה-DNA חושפים שהשותפים הנוכחיים חולקים אבות קדומים וגם דורות קודמים עקבו אחר אותו דחף גנטי.

חוקי המשיכה

נועם שפנסר, פרופסור באוניברסיטת אוטרביין, טוען שיש שורה של חוקי משיכה שהם הבסיס לבחירתנו בבן/בת זוג, שלא נחקרו היטב ומקובלים על רוב הפסיכולוגים. החוקים הם כדלקמן:

  • חוק ההיכרות. חוק זה טוען שמגע תכוף עם אדם מייצר חיבה ומאפשר לנו יותר להתאהב בו. ככל שאנו מבלים יותר זמן עם אדם, כך גדלה האפשרות שאנו אוהבים אותו. זה גם נכון שככל שאנחנו מבלים יותר זמן עם מישהו, כך גדל הסיכוי שנכעס, אבל שפנסר טוען שזהו רק היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל.
  • חוק המשיכה הפיזית. גם אם אנו מבלים זמן רב עם אדם אחד, לא נאהב אותו אם לא נמצא אותו מושך. לכן, המראה הפיזי משחק תפקיד, וקובע בכך. באופן עקרוני, אף אחד לא מוכן לחלוק את חייו עם אדם אחר שאינו מושך אותו פיזית.
  • חוק האישיות. חוקרים מצאו שתי תכונות אישיות שהופכות אדם לאטרקטיבי במיוחד: יכולת וחום. במיומנות, אנו מתכוונים לרמת האינטליגנציה והכישורים החברתיים של האדם, ובחום, ליכולת להיות קרוב וחיבה.
  • חוק הקרבה. כולנו יודעים שמרחק בזוגיות הוא משהו מסובך למדי, ושבטווח הארוך, אם בני הזוג לא יבלו יחד, הקשר ייכשל. מסיבה זו, מקובל לנו לבחור בן זוג שיש לנו קצת קרבה איתו, מישהו שאנחנו יכולים לראות לעתים קרובות ולהמשיך ליצור מערכת יחסים.
  • חוק הדמיון. לפי מחקרים שונים אנחנו נמשכים לאנשים שדומים לנו. אנו נוטים לחפש בני זוג איתם אנו חולקים תחביבים, ערכים ודאגות. אם נוכל לבחור בין כמה אנשים, נעדיף מישהו שיש לו דברים משותפים איתנו, לעומת אדם מאוד שונה.

"כי בלי לחפש, אני ממשיך למצוא אותך בכל מקום, במיוחד כשאני עוצם את עיני."

-חוליו קורטאזר-