הדמיון וההבדלים בין פסיכולוגיה לסוציולוגיה

אבל אז תחום אחד בפסיכולוגיה גילה עניין בתהליכים חברתיים ובתהליכים קבוצתיים
אבל אז תחום אחד בפסיכולוגיה גילה עניין בתהליכים חברתיים ובתהליכים קבוצתיים, ומכאן הגיעה הפסיכולוגיה החברתית.

בהתחלה היו רק סוציולוגיה ופסיכולוגיה. אבל אז תחום אחד בפסיכולוגיה גילה עניין בתהליכים חברתיים ובתהליכים קבוצתיים, ומכאן הגיעה הפסיכולוגיה החברתית. זו הסיבה שהשמות כל כך דומים: פסיכולוגיה חברתית נוצרה מערבוב פסיכולוגיה עם סוציולוגיה.

כמו כן, הסוציולוגיה התעניינה גם בתהליכים האינדיבידואליים שהפסיכולוגיה מתמקדת בהם. אינטראקציות בין אנשים וסביבתם הפכו לנקודת עניין עבור סוציולוגים.

משמעות הדבר היא שהם התרחקו ממוקדים מאקרו-סוציולוגיים (תמונה רחבה). מכאן מדוע אתה עשוי לשים לב שלאחד הייתה השפעה עצומה על התפתחותו של השני, ולהיפך. בסופו של דבר, הם באמת התפתחו ביחד.

בימינו שני תחומי הידע התפתחו לכיוון של התמחות. שניהם השקיעו מאמץ בדברים ספציפיים יותר. מה שזה מוביל הוא ששניהם התרחקו זה מזה.

לכן, סוציולוגים התמקדו בסוגי מאקרו של משתנים, כמו מבנה חברתי (Bourdieu, 1984) או הגירה (Castles, 2002). בינתיים, הפסיכולוגיה החברתית התמקדה במשתני מיקרו כמו זהות קבוצתית (Tajfel and Turner, 2005) או השפעה (Cialdini, 2001).

יחסי אהבה-שנאה

כדאי גם לציין ששני המדעים הללו לומדים את אותו הדבר: התנהגות אנושית. אבל הפסיכולוגיה החברתית דומה יותר לענף בפסיכולוגיה החוקר כיצד הסביבה שלנו משפיעה באופן ישיר או עקיף על הפעולות וההתנהגות שלנו (Allport, 1985).

בתורו, סוציולוגיה היא מדע חברה המוקדש למחקר שיטתי של החברה, הפעולה החברתית והקבוצות המרכיבות חברה (Furfey, 1953). בעצם אפשר לומר ששניהם חוקרים יחסים בין אנשים, אבל מסתכלים על דברים מזווית אחרת.

למעשה, נקודות התצפית השונות אומרות שהם יכולים למעשה להעשיר אחד את השני כשהם מתרחקים. אחד ההבדלים העיקריים ביניהם הוא שהפסיכולוגיה חוקרת את ההשפעה של דברים חברתיים על הפרט, בעוד שהסוציולוגיה מתמקדת בתופעות הקולקטיביות עצמן. אז בניסוח אחר, הפסיכולוגיה החברתית חוקרת התנהגות אנושית ברמת הפרט וסוציולוגיה ברמת הקבוצה.

פסיכולוגיה חברתית

המטרה העיקרית של הפסיכולוגיה החברתית היא לנתח את האינטראקציה בין יחידים לחברה (Moskovici and Markova, 2006). תהליכי אינטראקציה אלו מתרחשים ברמות שונות שמדענים מתפצלים בדרך כלל לתהליכים תוך-אישיים, בין-אישיים, תוך-קבוצתיים ובין-קבוצתיים.

בעצם, הם תהליכים עם אנשים ותהליכים עם קבוצות. כשמדובר בתהליכים בינאישיים (הבדלים בין אנשים), הם לומדים את עיבוד המידע וכיצד אנשים משתמשים במידע זה בתוך הקבוצות שלהם. ובמקרה של תהליכים בין-קבוצתיים (הבדלים בין קבוצות), הם מתמקדים בלימוד התפקיד שקבוצות ממלאות בבניית זהויות אינדיבידואליות.

פסיכולוגיה חברתית נוצרה מערבוב פסיכולוגיה עם סוציולוגיה
זו הסיבה שהשמות כל כך דומים: פסיכולוגיה חברתית נוצרה מערבוב פסיכולוגיה עם סוציולוגיה.

הפסיכולוגיה החברתית תמיד לוקחת בחשבון תופעות חברתיות, אך לא הופכת אותן למוקד העיקרי. במקום זאת הוא מנתח כיצד לתופעות חברתיות אלה יש השפעה על אנשים. אז בעצם הפסיכולוגיה החברתית מנסה להבין איך בדיוק רוב האנשים מושפעים מגורמים חברתיים, מבלי לדאוג להבדלים בין אישיותם של אנשים.

סוציולוגיה

המחקר של סוציולוגיה חוקר כיצד הארגונים המעצבים את המבנים החברתיים שלנו נוצרים, נשמרים ומשתנים. בנוסף, הוא בוחן את ההשפעה שיש לסוגים שונים של מבנים חברתיים על התנהגותם של קבוצות ואנשים בודדים, כמו גם את השינויים שמבנים אלו עוברים עקב אינטראקציה חברתית.

במילים אחרות, ריצ'רד אוסבורן (1994) אומר: " סוציולוגיה עוסקת בהסבר של משהו שנראה מובן מאליו (איך החברה שלנו עובדת) לאנשים שחושבים שזה פשוט ולא מבינים עד כמה זה מסובך בעצם." כלומר, לדברים שאנו עושים בחיי היומיום שלנו יש לפעמים הסברים שלא חשבתם עליהם.

שחקנים גדולים בשני התחומים

גם אם זה נכון שלפסיכולוגיה חברתית וסוציולוגיה יש אלפי אנשים חשובים, יש כמה שבאמת בולטים. מכיוון שאיננו יכולים לתת קרדיט לכל החוקרים הגדולים שהשאירו חותם, נפרט כאן כמה מהתיאוריות והשיטות שכמה מהדמויות המוכרות ביותר בשני התחומים הגיעו אליהן. כמו כן, זה יעזור לך להבין טוב יותר את ההבדלים בין שני המדעים:

  • ראשית, פייר בורדיאו (1984) ידוע כמי שהמציא את המושג habitus, בין היתר. זו קבוצה של מסגרות שכולנו משתמשים בהן כדי להתבונן ולפעול בעולם. משמעות הדבר היא שההרביטוס שלנו משפיע מאוד על המחשבות, התפיסות והפעולות שלנו.

בתיאוריה זו, ההביטוס הוא הדבר הבסיסי שמסביר את המעמד החברתי. אז אתה מהווה חלק ממעמד חברתי תלוי באילו מאפיינים יש לו. וזה אומר שביצוע פעולות מסוימות הוא מה שמכניס אותך למעמד חברתי ספציפי כזה או אחר.

  • אנרי טאג'פל, יחד עם ג'ון טרנר (2005), פיתחו את התיאוריה של זהות חברתית. לפי תיאוריה זו, ישנם תהליכי סיווג שמובילים אותנו להזדהות עם קבוצות עם כללים שיסדירו את ההתנהגות שלנו. אז ככל שתזדהו יותר עם קבוצה, כך תהיו מוכנים יותר לפעול לפי הכללים של אותה קבוצה. אתה יכול אפילו להקריב קורבנות כדי להמשיך.

בעוד בורדייה אומר שהמסגרות שאתה רואה את העולם דרכן יקבעו את ההתנהגות שלך, טאג'פל חושב שהשתייכות לקבוצה מסוימת ושמירה על הכללים שלה היא שתקבע אותה. לסיכום, שניהם לומדים את אותו הדבר, רק מזוויות שונות.

ביבליוגרפיה

Allport, GW (1985). הרקע ההיסטורי של הפסיכולוגיה החברתית. בתוך G. Lindzey & E. Aronson (עורכים). המדריך לפסיכולוגיה חברתית. ניו יורק: מקגרו היל.

Bourdieu, P. (1984). הבחנה: ביקורת חברתית על שיפוט הטעם. לונדון: Routledge.

Castles, S. (2002). הגירה וגיבוש קהילתי בתנאי גלובליזציה. International Migration Review 36 (4), 1143-1168.

Cialdini, RB (2001). השפעה: מדע ופרקטיקה. בוסטון: Allyn & Bacon.

Furfey, PH (1953). היקף ושיטת הסוציולוגיה: מסה מטא-סוציולוגית. הארפר.

Moscovici, S. & Markova, I. (2006). יצירת הפסיכולוגיה החברתית המודרנית. קיימברידג', בריטניה: פוליטי פרס.

Osborne, R. (2005). סוציולוגיה למתחילים. אייקון ספרים בע"מ

Tajfel, H. and Turner, JC (2005). תיאוריה אינטגרטיבית של קשר בין קבוצות, ב-Austin, WG y Worchel, S. (עורכים) The Social Psychology of Intergroup Relations. שיקגו: נלסון-הול, עמ' 34-47.